מבקר המדינה: חוסר העקביות בנתונים על האבטלה והחל"ת פוגע בהחלטות הסיוע של המדינה

מבקר המדינה הגיש דוח ביניים על הפערים בנתוני האבטלה שמצגים המוסד לביטוח לאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושירות התעסוקה • הפערים במדידות האחרונות הגיעו עד ל-500 אלף, ולפי המבקר הם פוגעים ביכולת של המדינה לעזור ולטפל בבעיה

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יח"צ
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יח"צ

כמה מובטלים יש בישראל? תלוי את מי שואלים. על פי המוסד לביטוח לאומי, ביוני 2020 היו בישראל 521 אלף מובטלים, מבקשי עבודה ועובדים בחל"ת, ועל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) היו 401 אלף בלבד. אלא שבאותו חודש בדיוק, פרסם גם שירות התעסוקה נתונים על רמת האבטלה ומספר העובדים בחל"ת ועל פי הבדיקה שלו היו בישראל 862 אלף מובטלים באותה עת - כלומר יותר מפי שניים מנתוני הלמ"ס.

הסיבה לפער המשמעותי בין שלושת הגופים הנה מחסור במידע, ומדידות שנעשות באופן לא נכון ולא בזמן אמת. את המחדלים הללו גילה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן והם מתפרסמים היום (ה') במסגרת דוח ביניים שהגיש לממשלה בנושא טיפול הממשלה במובטלים ובדורשי עבודה במשבר הקורונה, וקבלת נתונים חודשיים מהימנים מהמעסיקים על שכר עובדיהם.

על פי ממצאי מבקר המדינה, המחסור בנתונים בזמן אמת בנוגע למבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה פוגע בסיוע המדינה למובטלים, למי שיצאו לחל"ת ולדורשי העבודה. בין הנזקים: ברמת המדינה - תוכניות הממשלה לסיוע למובטלים מבססות על מידע שגוי; ברמת האזרחים - זכאים לקצבאות אינם יכולים למצות את זכויותיהם.

הדוח המלא צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עם השלמתו, שבמסגרתו כ-15 נושאים אותם בודק מבקר המדינה בעניין טיפול המדינה במשבר הקורונה. עם זאת, המבקר בחר כבר עתה לפרסם את ממצאי ביניים בכדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי ולממשלה לתקן כבר עתה את הליקויים שעלו בדוח, לשפר את התנהלות בנגע לטיפול באבטלה בזמן אמת ולהערך לאתגרים וגלים נוספים, ככל שיבואו.

ממצאי הביניים עולה, כי למוסד לביטוח לאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה. "מצב זה אינו מאפשר לאמוד בזמן אמת את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים ובתמריץ החזרה לעבודה", כותב המבקר.

שלושה גופים, שלוש שיטות בדיקה, שלושה ממצאים שונים

נתוני האבטלה נמדדים כיום על ידי שלושה גופים שונים - הביטוח הלאומי אשר סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן, שירות התעסוקה אשר סופר את דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה והלמ"ס אשר מתבסס על סקרי כוח אדם שביצע לפי הגדרות מסוימות. בנסיבות אלו, קובע המבקר, לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת, לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה.

הפער המשמעותי בין הנתונים של שלושת הגופים מתקיים בכל חודשי הבדיקה. כך למשל, בעוד שמספר דורשי העבודה באפריל השנה עמד על 902 אלף על פי נתוני הביטוח הלאומי, על פי שירות התעסוקה עמד מספרם על 1.125 מיליון ועל פי הלמ"ס נסק המספר ל-1.414 מיליון - כ-500 אלף איש יותר מאשר לפי נתוני הביטוח הלאומי.

על פי הדוח, הסיבה לפערים בנתונים נובעת מכך שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד.

בפועל, המעסיקים מדווחים פעם בחודש למוסד לביטוח לאומי דיווח על כל העובדים יחד, ולא באופן פרטני. הנתונים הפרטניים מועברים כיום פעמיים בשנה בלבד. בהיעדר דיווח מדויק על העובדים גם המידע אודות נתוני התעסוקה אינו מדויק. הדבר פוגע בתשתית לקבלת החלטות, להן משמעויות כלכליות עמוקות במיוחד בעת הזו שבה המדינה מתמודדת עם משבר הקורונה.

"חוסר בנתונים זמינים ושוטפים עלול לגרום לניתוח לא מבוסס דיו של תמונת מצבם התעסוקתי של העובדים במשק ולהביא לקבלת החלטות שאינן מיטביות. הצורך בנתונים מדויקים בנוגע לשכר עולה, למשל, כאשר הממשלה רוצה לבחון תוכניות לחלוקה דיפרנציאלית של מענקים כגון תמריץ חזרה לעבודה או תוכניות להגדלת קצבאות מותנות הכנסה. בעיית החוסר בנתוני שכר עלתה בדוח המסכם של הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת 2030 (דוח אקשטיין) וגם בתוכנית הכלכלית שפורסמה ביולי 2020", כותב המבקר בדוח הביניים.

אך הפגיעה אינה רק ברמת המאקרו ובתוכניות הממשלתיות. הפגיעה באה לידי ביטוי גם ביכולת של כל עובד במדינה לנצל את זכויותיו. "היעדר דיווח חודשי הוא החסם המרכזי למיצוי זכויות המבוטחים לקבלת קצבאות המותנות בעמידה במבחן הכנסה, כלומר קצבאות שהתנאי לקבלתן הוא שהכנסות המבוטח התובע את הקצבה אינן גבוהות מן ההכנסה שנקבעה כמזכה בקצבה", נכתב בדוח.

עם זאת, על פי ממצאי המבקר, המצב ניתן לתיקון. מבירורים שערך משרד מבקר המדינה עם גורמים בבט"ל, במשרד האוצר, בלמ"ס, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועם כלכלנים מהאקדמיה עולה, כי אפשר להבטיח שלא יחסרו נתונים זמינים ושוטפים, וזאת בהתבסס על העובדה שלבט"ל היכולת לקבל מהמעסיקים, ב"זמן אמת", נתונים אישיים ורלוונטיים על כל מועסק בישראל.

הפתרון: חיוב המעסיק בדיווח חודשי

"חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון יכול גם לתרום לפישוט הליכים בירוקרטיים, להגברת השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה ולצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם של מקבלי קצבת אבטלה", כותב המבקר בדוח.

כך למשל, סעיף 176א לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מקבל קצבת אבטלה זכאי לקבל "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך" בתנאים המפורטים בו. יתרונו של סעיף זה בכך שהוא מתמרץ את מקבלי קצבת האבטלה לעבוד; מקבל קצבת אבטלה זכאי לקבל מענק מהמדינה אם הוא מוכן לעבוד בשכר נמוך כך שבפועל סך הכנסתו מעבודה גבוה יותר מקצבת האבטלה שלו.

גם למדינה יתרון משמעותי בהסדר זה: בפועל היא מקטינה את הוצאותיה על קצבת אבטלה ומעודדת את הפעילות הכלכלית. אולם, למרות האמור, שיעור הניצול של ההסדר בסעיף זה של "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך" הינו אפסי, כאשר לדברי המבקר אנגלמן הסיבה לכך נעוצה במורכבות הסעיף ובעובדה שתהליך המימוש גם רווי תהליכים בירוקרטיים. "קבלת נתונים באופן שוטף על שכר העובדים מהמעסיקים יכולה לצמצם את הבירוקרטיה וכך להגדיל את שיעורי המיצוי של המענק", כותב המבקר.

עוד מציין המבקר, כי לחיוב המעסיקים בדיווח חודשי לבט"ל יתרונות נוספים, ובהם בראש ובראשונה האפשרות לשפר את מיצוי זכויות המבוטחים. כך, על פי הסברי בט"ל למשרד מבקר המדינה בדוח על אי-מיצוי זכויות, היעדר דיווח חודשי הוא החסם המרכזי למיצוי זכויות המבוטחים לקבלת קצבאות המותנות בעמידה במבחן הכנסה, כלומר קצבאות שהתנאי לקבלתן הוא שהכנסות המבוטח התובע את הקצבה אינן גבוהות מן ההכנסה שנקבעה כמזכה בקצבה.

בט"ל ציין בתשובתו לדוח על אי-מיצוי זכויות חברתיות כי לו קיבל דיווח חודשי על שכרו של כל עובד בנפרד, היה באפשרותו לפנות באופן יזום אל מי שנמצאו זכאים לקצבאות המותנות בעמידה במבחן הכנסה ואינם ממצים לכאורה את זכותם וליידעם על כך. יתרה מכך, קבלת דיווח חודשי הייתה מאפשרת לו ליזום תביעות לקצבה בעבור מבוטחים מסוימים ולשלם להם את הקצבה אוטומטית וכך להגדיל את שיעורי מיצוי הזכויות.

לדברי המבקר מתניהו אנגלמן, "הקורונה הכלכלית פוגעת קשות באזרחי ישראל. בתוך כך, התפרצות הנגיף הובילה למשבר תעסוקתי עמוק, ולכן החלטתי להציג בפני המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר המלצות לצעדים שיוכלו לשפר את הסיוע למובטלים ואת השירות הניתן לציבור. ממצאי הביניים מצביעים, בין היתר, על מצב שבו מקבלי ההחלטות לא יודעים נתונים חיוניים בזמן אמת וכן שמענק דמי אבטלה חלקיים הניתנים לאלו שעובדים בשכר נמוך אינו מיושם בשל חסמים בירוקרטיים. מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית, וזו מטרתי בפרסום ממצאי הביניים. יישום ההמלצות יסייע להמשך ניהול המשבר, לבחינת חלופות לתוכניות סיוע רלוונטיות ולייעול המענה לאזרחים".

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר: "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך סקר כוח אדם נועדו לספק מידע סטטיסטי על שוק העבודה בישראל. נתוני הלמ"ס מסקר זה והנתונים המנהליים מהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה נועדו למטרות שונות, מתבססים על הגדרות שונות ומתייחסים לתקופות מדידה שונות. יחד עם זאת, קיים שיח מקצועי על בסיס יומי בין הגופים שמטרתו להנגיש את כלל הנתונים באופן נהיר עבור מקבלי ההחלטות".

המוסד לביטוח לאומי עדיין לא הגיב לדברים. 

צרו איתנו קשר *5988