כשמודל הכפייה של לשכת עורכי הדין כל כך רקוב - אין פלא שרבים מבקשים לשכפלו

בתחילת השבוע הודיעה חברת הכנסת קטי שטרית (ליכוד) כי הגישה למזכירות הכנסת הצעת חוק שתהפוך את לשכת רואי החשבון ללשכה סטטוטורית, בדומה ללשכת עורכי הדין. נכון להיום פועלת לשכת רו"ח באופן וולונטרי ורואי החשבון החברים בה מצטרפים בשל הערך שהלשכה מייצרת עבורם.

שטרית טענה כי "לא ייתכן שלשכת עורכי הדין תוכר במעמד חוק ותהיה נתונה לביקורת מבקר המדינה, בעוד רואי החשבון יפעלו ללא מעמד סדור וברור." בתרגום חופשי, בשפתו של בני בן ה- 6, "למה הם כן ואני לא? זה לא פייר".

הנה כמה נקודות למחשבה שראוי שנבחרי הציבור יתנו עליהן דעתם טרם ימהרו לכבול בשלשלאות החוק ארגונים ומוסדות שעובדים גם על בסיס לגיטימציה של בחירה חופשית.

כיום, בעולם הדמוקרטי ישנן מגמות של ביטול הגילדות אשר שולטות ללא כל תחרות בענפים מקצועיים שונים באופן בלעדי. הגילדות, אשר שולטות באופן מלא, מתוקף חוק, בחבריהן בכפיה מתעשרות של חשבונם ועל פי רוב מונעות את התפתחות המקצוע במטרה לשמור על כוחו של המנגנון וחבריו הוותיקים.

בבסיס מנגנון ניוון המקצוע של הגילדה ניצב כוח בלתי מידתי אל מול חבריה באונס מחד ומול שוק מקבלי השירותים מאידך. עיוות זה מתבטא במספר אופנים:

ראשית, הגילדה יכולה להכתיב לחבריה את מחיר השוק של הפעולות השונות אותן מקיימים חבריה במקום לתת לחבריה להתחרות על ליבם של לקוחותיהם.

שנית, הגילדה יכולה להכתיב כמה אנשי מקצוע נדרשים בישראל ולמנוע תחרות בריאה וחופשית בין נותני השירותים על ליבו של הצרכן. בטח לא יפתיע אתכם כי הגילדות מבקשות לווסת את מספר הנכנסים למקצוע בכל שנה על מנת לשמור על חבריה הקיימים מפני אלו החדשים המבקשים לנצל את זכותם לחופש תעסוקתי כמו גם על מנת שיוכלו לייקר את השירותים על ימי מניעת ביקושים.

שלישית, הגילדה אחראית על דלת הכניסה למקצוע קרי, בחינות הכניסה, כמו גם מקיימות דין פנימי לחבריה, על פי נהלים פנימיים ובסמכותן לשלול חברות או במילים אחרות עיסוק במקצוע, זאת על אף כי בידו של החבר תעודות נדרשות לעיסוק במקצוע וכל זאת ללא התערבות של בית המשפט.

ולבסוף, הגילדה מתעשרת מתוקף חוק המאפשר לה גביית דמי חבר בכפייה. גם אם בעל המקצוע כופר בייצוג אותו מספקת הלשכה, או טוען כי היא אינה משרתת אותו בדבר. בלעדיהם יאבד בעל המקצוע את רישיונו גם אם לא ביצע כל עברה. מדובר בתופעה כובלת ומסוכנת אף יותר מתקנות דמי הטיפול הארגוני הכובלים עצמאים רבים.

אם נדייק, לשכת רואי החשבון לא פנתה אל ח"כ שטרית על מנת להיות תחת עינו הבוחנת של מבקר המדינה, הם עשו זאת על מנת להפוך למנגנון כלכלי ופוליטי עוצמתי. ללא מתחרים וללא מתנגדים. בימים משכה חה"כ את הצעת החוק, וטוב שכך. אך ראוי לדבר על העיקרון הפסול שבנושא.

חברי כנסת צריכים להיזהר בבואם לשכפל את המבנה העקום של לשכת עורכי הדין ושל גילדות וארגונים אחרים אשר בנויים בבסיסם על כפיית חברותם ושימור גופים בעלי כוח, מבנה שטוב אם יסור מן העולם המודרני. גילדה כזו מאפשרת ללשכה בודדת, מתוקף חוק, להיות מייצגת בכפיה של חבריה מבלי האפשרות להתנתק מחיבוק הדב שלה ומתוקף חוק להיות עבורם השוטר, השופט והתליין. אפס 'הפרדת רשויות'. אפס בחירה לפרט המיוצג.

תפקידה של לשכה איכותית לספק שירותים תורמים, מקדמים ומועילים לחבריה ומתוקף כך להוות עבורם בית מקצועי מבחירה. הלשכה גם יכולה לפקח על חבריה ולהציע קוד אתי למקצוע אולם אסור להתבלבל בהבדל התהומי בין פיקוח לשליטה. 

הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת "גרייבר - הרשקוביץ" להובלת מהלכים ציבוריים