אם נתניהו לא יחתום על הסדר ניגוד עניינים, היועמ"ש יכריז על נבצרותו

ב-13 ביולי 2008 עתר העיתונאי יואב יצחק לבג"ץ בדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להכריז באופן מיידי על נבצרות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עקב החקירות הפליליות שבהן היה נתון אולמרט באותה העת.

"העותר מבקש בזאת מבית המשפט העליון להורות ליועמ"ש להכריז על נבצרות אולמרט - לתקופה קצובה, שתנוצל לחקירות בהן נדרשת עדותו. במקביל, מבקש העותר מבית המשפט להורות על חיובו של אולמרט להתייצב, כל אימת שיידרש, ותוך התראה קצרה, לכל חקירה שבה יידרש לעדות ולכל זמן שיידרש", נאמר בעתירה.

הטענה המרכזית של העותרים הייתה שראש הממשלה אולמרט מנצל את כוחו כדי לעכב את החקירות ואינו משתף פעולה עמן. "ראש הממשלה אינו נענה לבקשות מטעם רשויות האכיפה בכל הנוגע למועדים ולפרקי הזמן בהם ייחקר, ובאופן זה מעכב את התקדמות החקירות נגדו", נטען.

רבים בציבור הישראלי הסכימו אז עם העתירה וסברו שאולמרט לא יכול להמשיך לתפקד כראש ממשלה בזמן שהוא שקוע בחקירות פליליות. אחד מהאנשים שחשב שאולמרט לא יכול לכהן בתפקידו בזמן החקירות היה יו"ר האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו. "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל", טען אז נתניהו והוסיף: "קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי, משום שהוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו, הכול כך עמוקה".

אבל שופטי בג"ץ לא השתכנעו. ב-4 באוגוסט 2008 דחו נשיא העליון, אשר גרוניס, המשנה לנשיא, אליעזר ריבלין, והשופט יורם דנציגר, את העתירה וקבעו כי אולמרט לא צריך להיכנס לנבצרות למרות חקירותיו. השופטים ציינו כי סעיף 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה, המסדיר את סוגיית נבצרותו הזמנית של ראש ממשלה למלא את תפקידו, אינו קובע באילו נסיבות ייחשב ראש הממשלה כמי שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו וכן מי מוסמך להכריז על נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה.

מתקפה משולבת

השופטים פסקו כי הכרזה של היועמ"ש על נבצרותו של ראש הממשלה על רקע קיומה של חקירה פלילית נגדו, הינה פעולה חריגה אשר תיעשה אך במקרים נדירים ויוצאי דופן. "משעיינו בעתירה ובתגובות לה הגענו לכלל מסקנה, כי לא קמה עילה להתערב בקביעתו של היועץ לפיה לעת הזו יש להותיר את סוגית נבצרותו הזמנית של ראש הממשלה במישור הציבורי-פוליטי ואין מקום לקביעה משפטית מטעמו בסוגיה".

עם זאת, שופטי העליון ציינו שההוראה בעניין הנבצרות בחוק היסוד אינה מוגבלת רק לנבצרות זמנית מטעמי בריאות (כפי שקרה בעניינו של רה"מ המנוח, אריאל שרון) אלא עשויה לחול במגוון נסיבות, ביניהן קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה. עוד פסקו השופטים כי "בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה".

אולמרט לא יצא לנבצרות, אבל ב-21 בספטמבר 2008, שבועיים לאחר שהמשטרה המליצה להעמידו לדין במספר פרשות, לרבות בעבירה של לקיחת שוחד, הוא הניח על שולחנו של נשיא המדינה מכתב התפטרות וחסך לציבור הישראלי סיטואציה שבה ראש ממשלה מכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט פלילי. עד שהגיע כתב האישום נגד רה"מ בנימין נתניהו.

המשימה הגדולה העומדת עכשיו לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, היא שרטוט הגבול שאם נתניהו יחצה אותו, לא תהיה למנדלבליט ברירה אלא להכריז על נבצרותו. מנדלבליט מביט בחודשים האחרונים בנתניהו בעיניים כלות. הוא מתעורר בבוקר ופעם אחר פעם מתקשה להאמין למה שרואות עיניו. להתקפות הבוטות של רה"מ על מערכת המשפט, לאופן שבו הוא מנסה למשוך זמן במשפטו, לטענות של נתניהו ואנשיו שמנדלבליט, פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן-ארי, הם "תופרי תיקים" מושחתים, לניסיונות החוזרים ונשנים של אנשי רה"מ להחזיר לחיים את ההסתבכות של מנדלבליט בפרשת הרפז, ולשים אותה על מישור אחד עם האישומים נגד נתניהו, את כל אותה מתקפה משולבת ומלוכלכת על מערכת שלטון החוק.

ולמרות שמנדלבליט משוכנע שהתנהלותו של נתניהו הרסנית למערכת שלטון החוק, הוא נמנע עד היום מהכרזה על נבצרותו של נתניהו. "כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה... כפי שהבהרתי לבית המשפט העליון - כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית", הבהיר היועמ"ש בנאום שנתן בכנס לשכת עוה"ד בשבוע שעבר.

הפרדה מלאכותית

מתי יחצה נתניהו את הגבול שלאחריו מנדלבליט ישנה את דעתו וידרוש ממנו להיכנס לנבצרות? זה יקרה אם נתניהו יעמוד על סירובו לחתום על הסדר ניגוד העניינים שמנדלבליט דורש ממנו לחתום עליו. לשיטת נתניהו, בשל היותו של מנדלבליט ראש התביעה הכללית שהעמיד את נתניהו לדין, הוא אינו יכול להיות מעורב בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו. פרקליטו של נתניהו, עו"ד יוסי כהן, הציע כי מי שיגבש את הסדר ניגוד העניינים הוא מבקר המדינה או שופט עליון בדימוס.

לשיטת היועמ"ש, רק חתימה של נתניהו על הסדר ניגוד העניינים תמנע ממנו להפעיל את סמכויותיו ואת כוחו השלטוני כדי להשפיע על משפטו. מנדלבליט מקווה שהסדר כזה יבטיח שנתניהו הנאשם לא יתערב במינוי מפכ"ל משטרה ופרקליט מדינה, וכי ההסדר "יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם משפטו הפלילי".

הרתיעה של מנדלבליט מלהכריז על נבצרותו של נתניהו עד היום היא ברורה. נתניהו הוא ראש ממשלה נבחר ש-11 שופטי בג"ץ פסקו פה-אחד שהוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו, למרות כתב האישום נגדו.

עם זאת, ההפרדה שעושה היועץ המשפטי לממשלה בין כובעו האישי של נתניהו לבין כובעו הציבורי, היא די מלאכותית וספק אם היא ניתנת להיעשות. כל עוד נתניהו מנהל מכיסא ראש הממשלה, באופן ישיר או באמצעות אחרים, מתקפה חסרת תקדים על רשויות אכיפת החוק בכלל ועל התובעת במשפטו בפרט, אי אפשר שלא להגיע למסקנה כי הישארותו בתפקיד פוגעת באפשרות לנהל באופן ראוי וסדיר את המשפט. השאלה אם נתניהו יחתום או לא יחתום על הסדר ניגוד עניינים שכתב מנדלבליט, היא פחות חשובה בהקשר הזה.

***חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיצומם. נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לזכותו חזקת החפות.