בהייטק מודים שהתנתקו מהכלכלה וחוששים מחקיקה פופוליסטית

נייר עמדה של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מזהיר כי צמצום השפעת ההייטק על הכלכלה המקומית והנסיקה במשכורות, מגבירים את העוינות כלפיו • המסמך קורא ליצור "חוזה חברתי חדש בין הענף לחברה בישראל" • ואילו תחומים צפויים להוביל בתקופת הפוסט-קורונה?

עובדי הייטק. המסמך קורא גם לחזק את המאמצים לשלב אוכלוסיות בתת־ייצוג / צילום: איל יצהר, גלובס
עובדי הייטק. המסמך קורא גם לחזק את המאמצים לשלב אוכלוסיות בתת־ייצוג / צילום: איל יצהר, גלובס

ככל שהולך משבר הקורונה ומתמשך, מסתבר שלמרבה המזל, ההייטק הישראלי לא נתפס עם המכנסיים למטה. העובדים עברו לעבוד מהבית, התפוקה בחברות רבות עלתה, ועם כל המגבלות, גם גיוסי ההון נמשכים, בזום. המשקיעים מצליחים לחיות איכשהו בלי למשש את הסטארט-אפים בידיים.

אלא שלהייטק הישראלי, רק להיות טוב או לשרוד זה לא מספיק. ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) פרסם נייר עמדה שמזהיר מפני שאננות. במסמך, שפורסם תחת הכותרת "העידן הדיגיטלי החדש: ממשבר בריאותי להזדמנויות כלכליות לישראל - תעשיית החדשנות הטכנולוגית כמנוע שיקום ביום שאחרי הקורונה", קורא הארגון לנקיטת צעדים שיעזרו לאקוסיסטם המקומי, לא רק לעבור את הגל, אלא לשאוב מהעוצמות שלו כדי שבשוך הקורונה - בין אם הנגיף ימוגר כליל או רק ירוסן - ימשיך ההייטק הישראלי להיות אחד האקוסיסטמים המובילים בעולם.

המסמך שפורסם קורא לייסוד חוזה חברתי חדש בין ענף ההייטק לחברה בישראל, וזאת לנוכח הקביעה כי במהלך השנים עבר המגזר תהליך התרחקות מכלכלת המיינסטרים של ישראל. "המסלול הזה מסוכן", נכתב במסמך שמנמק: "התחלנו לראות את הסימנים המבשרים על התפתחות כזאת בשלבים המוקדמים של המגפה, כאשר תוכניות תמיכה בחברות הייטק התקבלו בעוינות בציבור הרחב. הנתק ההדרגתי של המגזר מכלכלת המדינה הרחבה עלול להפוך אותו למטרה לחקיקה פופוליסטית שתתייחס אליו כאל מגזר הפועל על סמך מניעים של 'קולוניאליזם זר', המנצל את הכישרונות המקומיים אך שומר את הרווחים לעצמו. תרחיש זה מהווה איום חמור על המשך קיומו של ענף ההייטק ומכאן גם על כלכלת ישראל התלויה בו מאוד".

על כן, קוראים בסטארט-אפ ניישן סנטרל, לחברה הישראלית בכלל, ובתוכה למגזר העסקי ולמגזר הטכנולוגיה להתייחס למגפת הקורונה העולמית כאל הזדמנות. ואולם, לשם נדרשת ראשית התבוננות ואבחנה של הנקודות המרכזיות שבהן ההייטק המקומי חזק ואותן יש לטפח לצד הכשלים שבו, שדורשים תכנון והשקעה מצד המדינה, תוך שיתוף פעולה של החברות המקומיות.

בנוסף, ברקע הדברים, בסטארט-אפ ניישן סנטרל מודאגים גם מהאפשרות שחלה עצירה מסוימת בזרם ההשקעות לחברות חדשות בשלב הסיד. זאת לעומת המשך זרם ההשקעות בחברות בשלבים מתקדמים. לדברי מנהלת מחלקת המחקר והידע בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אביב אלפר, הדיווחים על השקעות בחברות הצעירות נוטים להגיע בעיכוב מה ורק בעוד כמה חודשים ניתן יהיה להבין האם אכן חלה האטה בהשקעות בחברות הללו בחודשי הקורונה.

יוג'ין קנדל, ראש סטראט־אפ ניישן סנטרל. דאגה ממצב ההשקעות בשלב הסיד / צילום: יוסי זמיר, גלובס
 יוג'ין קנדל, ראש סטראט־אפ ניישן סנטרל. דאגה ממצב ההשקעות בשלב הסיד / צילום: יוסי זמיר, גלובס

"הקורונה הפילה לנו את האסימון"

המסמך מציין את התחומים שלדעת סטארט-אפ ניישן סנטרל, יוכלו להוביל את ישראל בעידן הפוסט קורונה: בינה מלאכותית, (AI) מציאות רבודה (AR) , טכנולוגיות אוטונומיות, ביג דאטה והאינטרנט של הדברים (IoT) . לצד אלה הוא מציין את ענפי ההייטק בעלי פוטנציאל ההובלה הגדול ביותר: אבטחת סייבר, בריאות דיגיטלית, פינטק, תעשייה 4.0, אגריטק ופודטק.

התחומים הללו מוצגים בדוח האינטראקטיבי באתר סטארט-אפ ניישן סנטרל, על פי גודל השוק, כיוון הצמיחה החזוי - חיובי או שלילי, ומידת האטרקטיביות ופוטנציאל הצמיחה שלו.

לצד הדגשת תחומי החוזקה, מנסה נייר העמדה להפנות את תשומת הלב למה שנראה ככשלים - כאלה שעל המדינה ועל שאר השחקנים באקוסיסטם מוטלת האחריות לסייע בתיקונם. בעשותו כן הוא מנסה לערער על כמה מהמאפיינים היסודיים של שוק ההייטק, וקורא לבחינה וארגון מחדש שלהם.

"מגפת הקורונה העניקה לנו הזדמנות לדמיין מחדש את היחסים בין מגזר ההייטק לשאר חלקי הכלכלה", נכתב בנייר העמדה. המסמך מונה שלוש דרכים מרכזיות בדרך ליעד זה. ראשית, כפי שפורסם ב"גלובס" בראשית השנה, קורא הארגון לשתף גם את החוסכים בישראל, ולא רק את משקיעי ההון סיכון, הזרים ברובם, בהשקעות בהייטק, "על ידי ניתוב כספי הארגונים המוסדיים להשקעה במגזר".

בסטארט-אפ ניישן סנטראל מדווחים שנערכו מספר פעולות כדי לקדם את ההשתתפות של המוסדיים בהשקעות בהייטק. בוצעו הדרכות עבור חברות שמעוניינות לקבל השקעה באפיק זה, במקביל לעבודה מול המוסדיים בכדי להכשירם לתחום. עד כה, אומרים בארגון, "נרשמו בקשות מצד המוסדיים להשקעה במסגרת התוכנית בסכום כולל של 3.5 מיליארד שקל".

אובדן פוטנציאל השבחה למשק הישראלי

מאמצים נוספים קורא המסמך להשקיע בחיזוק מאמציהן של חברות הטכנולוגיה לשלב אוכלוסיות בתת-ייצוג. אחת הדוגמאות לטיפול חדש בנושא היא תוכנית שהשיקה רשות החדשנות לפני כחודש, אשר מרחיבה את התפיסה כלפי אוכלוסיות בתת ייצוג. לצד נשים, חרדים, וערבים, היא מנסה לטפח שילוב של קהלים נוספים, בעלי פוטנציאל השתלבות גבוה, אך כאלה ששילובם מצריך השקעה ולקיחת סיכון מצד המעסיק.

"משבר הקורונה הפיל לנו את האסימון. הבנו שאנו צריכים להפוך את צורת ההסתכלות, כך שנעבוד כמו בתחום המו"פ - מהשטח כלפי מעלה", סיפרה ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, נעמי קריגר כרמי, בשיחה עם "גלובס".

היוזמה החדשה של הרשות מבקשת להעתיק את מודל המו"פ - שתומך בצמיחת חברות, גם אל תחום ההון האנושי. לדבריה, "כמו שאנו לא אומרים לאף אחד להקים סטארט-אפ, אלא החברות באות אלינו עם רעיונות, והרשות תומכת ברעיונות עם פוטנציאל למשק, כך כעת התחלנו עתה לעבוד גם בנושאים של הון אנושי בהייטק".

נעמי קריגר כרמי מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות / צילום: רשות החדשנות
 נעמי קריגר כרמי מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות / צילום: רשות החדשנות

קריגר כרמי הדגישה כי לא מדובר בתוכניות להכשרת כוח אדם בתפקידי זוטרים. "אנו רוצים שישראל תוכל להתחרות ברמות של כוח אדם איכותי ומיומן. אנחנו לא רוצים להיות כמו מדינות שהפכו שם נרדף למיקור חוץ. צריך לזכור שהיום ההייטק זה לא רק כתיבת קוד אלא גם מקצועות כמו ביו-אנג'נירינג, מדע נתונים, או דאטה אנליטיקס. הוצאנו הזמנה פתוחה לשוק שמיודעת לא רק לחברות עסקיות, אלא לכל מי שההצעה עשויה לעניין אותו - עמותות ושחקנים אחרים. הם נדרשים רק לפרט את התוכנית העסקית".

החלק השלישי של ההמלצות נוגע לאחת הנקודות הכואבות באקוסיסטם הישראלי.  ישראל הפכה בעיני המתבוננים מבחוץ, לבית גידול לחברות. בהסתכלות מסוימת, מוצר הייצוא של ישראל הוא לא טכנולוגיה, אלא חברות טכנולוגיה. בהכללה גסה, ישראל, על פי תפיסה זו, מייצאת חברות טכנולוגיה לחו"ל. אמנם חלק מפעילות החברות נותרת בישראל, במקרה של אקזיט חלק מהמיסים משולמים בישראל וכמובן עובדים ישראלים נהנים מתעסוקה באותן חברות, אבל בפועל המשמעות של ייצוא חברות שונה מייצוא מוצרים. בראש ובראשונה המשמעות של פעילות מוטת חו"ל, היא שהטכנולוגיה הישראלית מסייעת לשפר משקים זרים על חשבון התועלת שניתן היה להפיק ממנה באופן מקומי. האילוץ המובן לפעול בצמידות ללקוחות ולמשקיעים הגדולים, בארה"ב בעיקר, טומן בחובו גם אובדן פוטנציאל של השבחה למשק הישראלי.

"בעבר, האקוסיסטם הישראלי שגשג באמצעות שותפויות פוריות בין המגזר הציבורי לפרטי. ואולם, ככל שתעשיית ההייטק צמחה, היא הפכה לגלובלית יותר והשותפות הזאת נשחקה", נכתב בנייר העמדה, "הקורונה מציעה הזדמנות להצית מחדש שותפויות הממוקדות בחזון משותף. שילוב צרכיה של החברה בישראל עם החוזקות של המנוע הטכנולוגי, יכול להניב הישגים חסרי תקדים. ישראל יכולה להפוך לאומה המובילה בעולם במתן פתרונות דיגיטליים מתוחכמים ומובילים בבריאות, חינוך ורווחה לאזרחיה - ובסופו של דבר לעולם כולו. כל המגזרים צריכים לנתב את מאמציהם לקראת עיצוב ויישום חזון כזה". 

גם במשרד המדע, שותפים במידה מסוימת לגישה שמציגה סטארט-אפ ניישן סנטרל. שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית המשרד, אמרה בשיחה עם "גלובס" כי "אולי לא 'חוזה חברתי חדש', אבל בהחלט הגענו לשלב שהתעשייה כל כך מבוססת עד שהיא צריכה לדעת כיצד להפיק מעצמה עוד יותר ממה שהפיקה".

שי-לי שפיגלמן / צילום: דורון לאטצר
 שי-לי שפיגלמן / צילום: דורון לאטצר

שפיגלמן הדגימה זאת באמצעות כמה צעדים שננקטים בין היתר על ידי משרד המדע, כמו למשל בתחום ההון האנושי, "בעיקר בשלב בית הספר התיכון, שם נעשים מאמצעים להגדיל את שיעור הבנות והערבים שהולכים למקצועות ההייטק, כמו למשל תוכנית מדעניות העתיד, שמעודדת בנות מהפריפריה ללמוד מקצועות טכנולוגיים בתיכון". לדברי שפיגלמן, המטרה היא "להרחיב את בסיס הפירמידה".

שפיגלמן דיברה גם על הצורך לחשוב על אזורי עדיפות לאומית טכנולוגית ולגבש אסטרטגיה לאומית במדע וטכנולוגיה. לדבריה, "הרעיון שלנו כרגע הוא לגבש ביחד עם המועצה להשכלה ורשות החדשנות מדיניות לאן צריך ללכת במדע וטכנולוגיה. רשות החדשנות מאמינה בהשקעות במנעד רחב של תחומים, אבל אנחנו סבורים שיש מקומות שבהם צריך להסתכל אסטרטגית, כמו הבינה המלאכותית. האקדמיה מצידה תמשיך להשקיע במה שהיא משקיעה, בעוד שהפוקוס של הממשלה הוא לדאוג להסרת חסמים, לבנות תשתיות מתאימות או לנקוט בצעדים של דה-רגולציה".

צרו איתנו קשר *5988