בדרך לנאסד"ק עוצרים בתל אביב?

כחלק מהמאמצים לחשוף את המשקיעים בארץ להצלחות של תעשיית ההייטק המקומית השיקה הבורסה את "TASE UP", פלטפורמה שבה יוכלו גופים פרטיים לגייס הון • שימוש נכון בפלטפורמה יוכל להוות מקפצה עבור חברות לעבר יעדים נחשקים יותר בעולם

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

לאורך השנים כמעט שלא התקיימה קורלציה בין סיפורי ההצלחה של חברות ההייטק המקומיות ובין מעורבותן בשוק ההון בישראל. כפועל יוצא מכך, גם החשיפה של הציבור הישראלי לכל אותם "אקזיטים" הייתה ונותרה מצומצמת. משכך, בשנים האחרונות, הבורסה ורשות ניירות ערך השקיעו את מירב המאמצים למציאת פתרונות שיביאו לאותו מקדם מתאם מקומי ומיוחל בין שוק ההון והמשקיעים המוסדיים ובין תעשיית ההייטק.

בהחלט ייתכן כי בהודעתו של מנכ"ל הבורסה באחרונה, על השקת פלטפורמת המסחר החדשנית "TASE UP", נשלף הג'וקר מחפיסת הקלפים. TASE UP היא פלטפורמה שבמסגרתה יתאפשר לגופים פרטיים לגייס הון או חוב מהמשקיעים המוסדיים ומלקוחות כשירים אחרים (לרבות פרטיים) מישראל ומחו"ל, ולהירשם בה למסחר, וזאת מבלי שיהיו מחויבים בפרסום תשקיף ומבלי שיחולו עליהם דרישות גילוי או חובות דיווח שוטפות.

פלטפורמת המסחר של ה-TASE UP תהיה פתוחה לחברות טכנולוגיה וביומד, כמו גם לקרנות הון סיכון, קרנות אשראי שפועלות בעיקר בישראל וקרנות השקעה בנדל"ן בחו"ל. מגוון ניירות הערך שאותם יהיו הגופים רשאים להנפיק ולרשום למסחר הוא רחב, ונמנים עימו מניות, יחידות השתתפות, אג"ח להמרה ואופציות.

כאמור, רק משקיעים כשירים יהיו מורשים לסחור בזירה זו, והלכה למעשה, מדובר בהרחבת פעילות המסחר במערכת ה"רצף מוסדיים" שנוסדה בשנת 2004, ושעד כה אפשרה כי יירשמו בה למסחר איגרות חוב וניירות ערך מסחריים בלבד. על פי נתוני הבורסה, במהלך השנה (החל מתחילת ינואר ועד סוף יולי 2020) הונפקו איגרות חוב בשווי של למעלה מ-5 מיליארד שקל באמצעות מערכת זו, אשר מהווים כ-13% משווי סך ההנפקות של איגרות החוב בבורסה בתל אביב.

מהלך זה, כנדבך נוסף במערכת הקיימת של ה"רצף מוסדיים", יקנה לשוק המוסדי ודאות עסקית ותפעולית גבוהה בקשר להשקעה הראשונה ולהמשך המסחר בניירות הערך שיונפקו על-ידי הגופים המורשים למסחר. ראשית, הפלטפורמה תבוסס על תשתית מערכות המסחר והסליקה המוכרות של הבורסה; ושנית, המוסדיים הם בעלי ניסיון של עשרות שנים בעניין קבלת החלטה להשקעה באג"ח הנסחרות ברצף המוסדי, מבלי שאלה מלוות בתשקיף ובדיווחים שוטפים. נכון הדבר שה-TASE UP יאפשר כעת את רישומם למסחר של ניירות ערך נוספים, כגון מניות ויחידות השתתפות, אך בכל זאת, אין מדובר במודל ראשון מסוגו בעולם (דוגמת ה-NASDAQ Private Market), ויתרה מכך, שוק ההצעות הפרטיות בישראל ובעולם הוא רווי ומגוון.

תהליך גיוס פשוט ומהיר

בפלטפורמה החדשה, המנפיקים ייהנו מתהליך גיוס פשוט, מהיר וחדשני, מבלי שיחולו עליהם חובת פרסום התשקיף וחובות הדיווח השוטפות, ותוך שיתאפשר להם להנפיק מגוון רחב של ניירות ערך, וכמובן להנזיל אותם במסגרת המסחר הרציף בפלטפורמה. לצד כל אלה, תינתן למנפיקים גישה לאלפי משקיעים כשירים וגופים מוסדיים דרך ערוצי ההפצה של הבורסה.

המשקיעים מצדם ייהנו גם כן מנזילות ההשקעה, כמו גם משירותי הרישום, הסליקה והתפעול המוכרים של הבורסה. כמו כן, למשקיעים הזרים יוענק פטור מניכוי מס במקור על תשלומי ריבית. לא מן הנמנע כי לנוכח יתרונות אלה, הפלטפורמה תהווה כר נוח להשקעות שיבוצעו על-ידי המוסדיים - וזאת גם על רקע השקת המסלול של רשות החדשנות לעידוד השקעות של משקיעים מוסדיים בחברות הייטק ישראליות שמצויות בשלבי המכירות והצמיחה. במסגרת מסלול זה המדינה תעניק הגנה על תיק השקעות של גוף מוסדי המשקיע בחברות טכנולוגיות כאמור.

מנגד, נשאלת השאלה מהן חסרונותיה של הפלטפורמה. נראה כי כמו כל סטארט-אפ שמצוי בשלב הפיתוח, גם ה-TASE UP מאופיינת בחוסר ודאות בנוגע למידת הביקושים שתגיע מצדם של גופים שהם בעלי איתנות פיננסית משמעותית. אחת מהטענות המשמעותיות שנשמעו בעניין זה, היא שהמוסדיים אינם ששים להשקיע בחברות קטנות בראשית דרכן, שהגיוס בבורסה אינו הזירה המתאימה להן, וזאת מאחר שייתכן שאין להן הרקורד עסקי שמאפשר להעריך את סיכוייהן להצליח, או הגודל הנדרש להבטחת סחירות סבירה בניירות הערך המונפקים על-ידיהן.

דומה כי האמונה של ראשי הבורסה במהלך נובעת מהניסיון הנצבר שלהם בהקשר של האג"ח שנסחרות ברצף מוסדיים, שבדרך כלל מונפקות לאחר מכן גם לציבור במסגרת המסחר הראשי בבורסה. ככל שמערכת TASE UP אכן תישא פרי, באופן כזה שפלטפורמת המסחר תהיה נזילה ותשקף נכוחה את השווי האמיתי של החברות הנסחרות, תכנון אסטרטגי נכון של חברה יוכל להוביל לכך שהנפקת ניירות הערך שלה ב-TASE UP תשמש כמקפצה לעבר יעדים נחשקים יותר בבורסות הגדולות בעולם.

חשוב לציין כי גופים המעוניינים לבחון את התאמתם לרישום נדרשים בראש ובראשונה לבחון אם הם עומדים בדרישות הסף שנקבעו בהגדרת "תאגיד כשיר למניות מוסדיים" בתקנון הבורסה. כמו כן, מתן אישור לרישום למסחר של יחידות השתתפות מותנה בכך שהשותפות תפרט במסמך הרישום שעל פיו נרשמים יחידות ההשתתפות, את החלטת המיסוי של רשות המסים, המסדירה את אופן המיסוי של המחזיקים ביחידות ההשתתפות וניכוי המס במקור.

יש לקוות שהמהלך יסייע לניסיונות של מדינת ישראל להיחלץ מההאטה שפקדה את כלכלתה עקב משבר הקורונה, וייתכן שגם לתת פתרון הולם לחיפושים הנמרצים של המשקיעים בעלי הכיס העמוק אחר הזדמנויות השקעה משתלמות לנוכח משבר זה. 

הכותבים הם עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, ועו"ד ניב אידן, עורך דין במחלקה