נתניהו תומך בגנץ: הורה לבקש דחייה בעתירה נגד הגדלת פנסיות צה"ל

ראש הממשלה הורה למדינה לבקש דחייה של ארבעה חודשים במתן תשובה לעתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל - מדובר בבקשת דחייה שלישית בחצי השנה האחרונה • עמותת צדק פיננסי מבקשת מבג"ץ לבטל תוספת לפנסיה המשולמת לגמלאי צה"ל בנימוק שהיא ניתנת שלא כדין

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: Associated Press
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: Associated Press

על זה הם מסכימים: ראש הממשלה בנימין נתניהו נעתר לבקשת שר הביטחון בני גנץ והורה למדינה לבקש דחייה נוספת של ארבעה חודשים במתן תשובה לעתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל.

המדינה צפויה להודיע היום לבג"ץ את עמדתה בעתירה שהגישה עמותת צדק פיננסי המבקשת מבג"ץ לבטל תוספת לפנסיה המשולמת לגמלאי צה"ל בנימוק שהיא ניתנת שלא כדין. להערכת האוצר מדובר בסכום שנתי של 1.3 מיליארד שקל, שאין הצדקה לשלם אותו. העתירה מונחת על שולחן בג"ץ מאז מאי, לאחר שהמדינה כבר ביקשה פעמיים דחייה, זאת על רקע הערכות פנימיות כי לעתירה יש סיכוי גבוה להתקבל. גנץ פנה בימים האחרונים לנתניהו וביקש את התערבותו כדי להביא לדחייה ממושכת בדיון בעתירה - על-מנת לאפשר לו להגיע להסכמות בנושא עם האוצר.

גנץ מנסה לשכנע את שר האוצר ישראל כ"ץ להגיע להסדר חלופי שימנע פגיעה בפנסיה של 40 אלף גמלאי הצבא. גנץ מציע כי במקום התוספת השנויה במחלוקת יוחלט על הגדלת הפנסיה של אנשי הקבע בצבא ב-10%, לטענתו, תוך הסתמכות על תקדימים שנעשו במסגרת רפורמות בגופים כמו רשות מקרקעי ישראל, תע"ש ומקורות.

באוצר מנהלים מאבק נגד הגדלות הרמטכ"ל על רקע דוחות ביקורת חריפים של מבקר המדינה, שקבעו בין היתר כי לא נעשה דבר להסדיר את חוקיות התוספת, וכי היא משולמת באופן לא שקוף ולא אחיד. לאחר שבדיקת המבקר העלתה ב-2016 כי התוספת יכולה לנוע בין 6% ל-19%, הורה הרמטכ"ל הקודם גדי אייזנקוט להגביל את התוספת לתקרה של 10% אולם השינוי נקבע מכאן ולהבא, כך שאינן משפיע על רובם המוחלט של מקבלי הפנסיה.

האוצר, שמנסה לבטל את התוספת או לצמצם אותה משמעותית, יזם הליך של בוררות מול צה"ל בפני היועץ המשפטי לממשלה. היועץ עצמו, עו"ד אביחי מנדלבליט שהיה הפרקליט הצבאי הראשי, מנוע מלדון בנושא בהיותו גמלאי צה"ל המקבל הגדלת רטמכ"ל בעצמו. המשנה ליועץ עו"ד רז ניזרי, שדן בבוררות במקומו, פסק לטובת האוצר אך צה"ל ערער על החלטתו. פרקליט המדינה שי ניצן התבקש להכריע בערעור אך ניצן, שעמד ערב סיום תפקידו, העדיף להשאיר את הנושא להכרעת הדרג המדיני.

עמותת צדק פיננסי עתרה לבג"ץ על רקע מה שהגדירה כסחבת וגרירת רגליים של הממשלה וביקשה את התערבותו בסוגייה. כאמור המדינה משהה את תגובתה לעתירה כבר חצי שנה וצפויה לבקש היום ארבעה חודשים נוספים.

צרו איתנו קשר *5988