המדינה מדריכה ארגונים: כך תזהו עובדים בסיכון לשחיקה

הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל מפיצה לארגונים מידע איך להתמודד עם בעיית השחיקה בתקופת הקורונה

הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל שהוקמה לאחרונה מפיצה כעת הנחיות לארגונים כיצד לזהות מצבי לחץ ודחק של העובדים, שמובילים לשחיקה. בישראל, 57% מהעובדים דיווחו עוד לפני הקורונה על שחיקה ברמה בינונית-גבוהה, ולפי מחקרים שונים העלות השנתית של שחיקה בעבודה עלולה להגיע ל-6-9 מיליארד דולר.

הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל, הפועלת תחת משרד הבריאות, קמה באיחור של עשור ביחס למדינות אחרות במערב, אחרי שארגון הבריאות העולמי הכיר בשחיקה בעבודה כסינדרום, ב-2019. עם פרוץ הקורונה, העבודה שלה התרחבה באופן משמעותי לדברי ד"ר אירן דיאמנט, יו"רית הוועדה ומומחית לפסיכולוגיה תעסוקתית מהאקדמית תל אביב יפו, הקורונה לקחה את הלחץ בעבודה ל"אקסטרים".

לדבריה, מחקרים שנעשו בעקבות משברים כלכליים גלובליים אחרים, כמו משבר 2008, מצאו כי לחץ נפשי הביא לעלייה דרמטית בתחלואה נפשית גם בטווח הארוך. "אי ודאות תעסוקתית נמצאה כמעלה סיכוי להפרעות מנטליות ופסיכולוגיות פי 2 בהשוואה למצבים יחסיים של ביטחון תעסוקתי, ותנאי עבודה עם גורמי סיכון פסיכוסוציאליים העלו פי 3 עד 5 את ההסתברות להפרעות מנטליות-פסיכולוגיות, יחסית לתנאי עבודה ללא גורמי סיכון בתקופת משבר. לכך נלווים גם השפעות מסכנות ידועות של אובדן עבודה ואבטלה: פגיעה בבריאות נפשית, פגיעה בסטטוס החברתי, הגברת התנהגויות סיכון ופגיעה עצמית, עלייה בפניות לשירותי בריאות ובריאות הנפש".

קבוצות סיכון לשחיקה

בדף המידע שמופץ כעת לארגונים מזהה הוועדה כמה קבוצות הנמצאות בסיכון כתוצאה ממשבר הקורונה: עובדים חיוניים העובדים במערכות בריאות, עם ציוד מיגון מכביד או מחויבים בחשיפה לקהל ועובדים שעות ארוכות; עובדים בחל"ת המתמודדים עם חוסר ודאות לגבי העתיד, חוסר ביטחון כלכלי וירידה בסטטוס החברתי; עובדים מהבית הסובלים מבידוד מעמיתיהם לעבודה, מקושי להסתגל לטכנולוגיה חדשה ומעמימות במטרות ויעדים לביצוע; עובדים בסכנת פיטורים או צמצום או הפחתת שכר וגם נשים - שהוצאו לחל"ת או פוטרו יותר מגברים. למעסיקים יש תמריץ נמוך יותר להחזירן משום ששכרן לעתים קרובות נמוך יותר והמענק מהמדינה בהתאם.  

קבוצת סיכון נוספת היא מנהלים בארגונים. "מנהלים נמצאים במצב קיצוני של אי-ודאות ונדרשים להתמודד גם עם הדרישות החיצוניות להמשך ההישרדות הכלכלי של הארגון וגם מבפנים - שמירת החוסן, התפקוד והלכידות הארגונית", אומרת דיאמנט.

"הבשורה של הוועדה היא שהמצב הרגשי שלך כעובד אמור להיות באחריות מקום העבודה שלך. אם בעבר הארגון היה אחראי רק לשמירה על הבריאות הפיזית, כמו למשל הימנעות מחשיפה לחומרים מסוכנים, לארגון יש כמעט חובה משפטית לדאוג לרווחה הפסיכולוגית של העובדים, ומעבר לחובה זה כדאי לו, כי אנחנו יודעים שעובדים שחוקים גורמים נזקים בתוך הארגון: הם עובדים יותר לאט, התפוקה שלהם יורדת ויש יותר טעויות אנוש. אם אתה רוצה לצאת מהקורונה עם חוסן ארגוני פנימי אתה חייב להיות בפוקוס על זה. אם תשקיע את כל המשאבים בחוץ, אתה עלול לאבד את כל התפקוד הפנימי. גם בטווח קצר בטווח הארוך יש חשיבות מאוד גדולה להסתכל פנימה".

לעקוב אחרי סימני מצוקה

הוועדה ממליצה לעקוב אחרי עובדים המביעים מצוקה הבאה לידי ביטוי בין היתר בירידה בתפוקה, בהיעדרויות ובאיחורים. בין היתר ממליצה הוועדה לבצע בקרה על שעות עבודה ומנוחה; לגלות גמישות לגבי עובדים המטופלים בילדים צעירים; וכן להרחיב את התקשורת בין העובדים להנהלה. הוועדה ממליצה על עדכון שבועי מההנהלה בקבלת החלטות לגבי המשבר, ישיבות צוות משותפות של הנהלה והעובדים ומניעת עמימות.

כמו כן ממליצה הוועדה לבצע הדרכות והכוונה של עובדים בנושאים פרקטיים וטכניים הנוגעים לעבודה מרחוק; לפתח את החוסן האישי בעזרת הדרכות מיינדפולנס ומדיטציה, לדוגמה; להעביר הדרכות לשיפור יכולות התעדוף וקבלת ההחלטות; ולשלב פעילות גופנית והדרכה לשמירה על אורח חיים בריא ודפוסי שינה תקינים. 

הוועדה גם ממליצה להגדיר חוה פסיכולוגי תעסוקתי בין ההנהלה לעובדים, המותאם לתנאי הקורונה, שיעסוק באופי העבודה מרחוק, בהצבת יעדים ובהנגשת פתרונות.