השר אוחנה פנה לבג"ץ באופן עצמאי והודיע על הפסקת הייצוג של היועמ"ש

מדובר בפנייה חסרת תקדים שבה שר מכהן פונה לבג"ץ במהלך הליך משפטי ומודיע באופן חד צדדי כי היועמ"ש לא מייצג אותו

אמיר אוחנה בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
אמיר אוחנה בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

עימות חסר תקדים בין השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לבין היועץ המשפטי לממשלה. לראשונה פנה שר לבג"ץ במהלך הליך משפטי והודיע באופן חד צדדי כי היועמ"ש לא מייצג אותו. זאת לאחר שהיועמ"ש סרב להגן על עמדתו של אוחנה לפיה בסמכותו לקבוע תבחינים לאישור נשיאת נשק מבלי לקבל את אישור הכנסת. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביקש להפוך את המצב שנהג בישראל בדור האחרון ואוחנה שנשען על חוות דעת של הלשכה המשפטית במשרדו סירב לכך.

השר אוחנה פנה ליועמ"ש בבקשה לייצוג פרטי בעתירה עליה נדרש להשיב מתוקף תפקידו וכשסורב על ידי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר על דעת מנדלבליט, אוחנה פנה לבית המשפט באופן עצמאי והודיע על הפסקת הייצוג של היועמ"ש. אוחנה הודיע לשופטים כי " ככל שבית המשפט הנכבד מבקש לקבל את עמדת השר לבטחון פנים בטרם יכריע בעתירה שהוגשה נגדו אבקש להציג את עמדתי באמצעות עורך דין מטעמי עד למועד סביר שיקבע... ללא הגשת עמדה מטעמי כאמור יימצא בית המשפט דן בעתירה ללא שניתנה עמדת המשיב העיקרי בתיק ונמצאו שערי בית המשפט נעולים בפני המשיב".

אוחנה ציטט את השופט שטיין שקבע בפסק דין שניתן לפני כשנתיים כי לא ניתן לקיים הליך משפטי מבלי שמוענקת למשיב ההזדמנות להגן על עמדתו.

עמדתו של שטיין הובאה בפסק דין בעניין הפרופ' יעל אמיתי, בניגוד לעמדתו החולקת של השופט קרא, שם קבעו שופטי ההרכב כי השר אקוניס שהתנגד למינויה לתפקיד ייצוגי בשל תמיכתה בסרבנות יגיש תצהיר מטעמו וייצג את עצמו בניגוד לעמדת הפרקליטות והיועמ"ש שהתנגדו לכך וביקשו מבית המשפט שלא לאפשר לו להציג את עמדתו בדיון.

השר אוחנה ציטט מפסק הדין שם נאמר כי: "עיקרו של הליך זה הוא בירור האמת בדרך של עימות חזיתי בין טענות עובדתיות וטענות שבדין אשר מועלות על ידי בעלי הדין היריבים. בגדרו של הליך זה אין מקום להשתקת טענות מעיקרן בשל היותן חלשות, מקוממות או מופרכות... הליך משפטי אשר משתיק את אחד מבעלי הדין ומונע ממנו את ההזדמנות להשמיע את טענותיו ובדרך זו להתמודד עם טענות יריבו איננו הליך ראוי... להליך כזה לא נוכל לקרוא בשם 'משפט' אפילו ברמה מושגית הכי בסיסית, כשם שלא נקרא למשחק 'כדורגל' אחרי שניווכח שאחת הקבוצות היריבות מקבלת הזדמנות לנצחו על ידי בעיטת כדור לשער ללא שוער ממרחק של חמישה מטרים".

במאמר שפרסמו פרופ' רות גביזון המנוחה וד"ר איתן לבונטין לפני מספר שנים עמדו השניים על הקשיים במניעת ייצוג אותנטי של משיב ממשלתי:

"אם עמדת הממשלה כה שגויה ומקוממת - מדוע תושתק מאחורי הקלעים ולא לאור השמש במשפט פומבי? מדוע לא תנוצל ההזדמנות לחנך את הציבור ולהסביר לו את מותר האמת מן השקר? היועץ מצדו יאמר את דעתו מראש, בתקיפות הנדרשת, ויעמיד את הממשלה על חומרת כוונותיה או מעשיה לפי מיטב הכרתו המשפטית... השאלות ברורות, וישיב כל אדם לפי הבנתו. לנו נראה כי סירובו של היועץ לאפשר התמודדות עלול להתפרש בין כהודאה בכך שהוא חושש ואחרי ככלות הכול אינו בטוח בצדקתו; ובין כאי- אמון, מסיבה זו או אחרת, בכוחו של בית המשפט לפסוק כדין ולהגיע לתוצאה הנכונה. כך או אחרת אין הדבר רצוי כלל ועיקר".

צרו איתנו קשר *5988