קרן השתלמות היא לא מותרות, היא חובה

לאחרונה בשל המצוקה הכלכלית עקב משבר הקורונה ניתנה האפשרות לפדות כספי קרן השתלמות, גם בטרם חלפו שש שנות הוותק וגם שלא בשל רכישת השתלמות או השכלה. עובדים שכירים ועצמאים, שהכנסתם נפגעה בתקופת נגיף הקורונה, רשאים למשוך מקרן ההשתלמות סכום של עד 7,500 שקל לחודש, עם פטור ממס, וסך הכול עד סכום כולל של 45,000 שקל. הפטור ממס יהיה למשך חצי שנה - מאוגוסט 2020 עד פברואר 2021.

קרן השתלמות היא קופת חיסכון לשכירים ולעצמאים, שנועדה במקור לשמש את העובדים למימון השתלמויות מקצועיות ולימודים כלליים, אולם כיום היא משמשת על פי רוב כאפיק חיסכון כללי לטווח בינוני. זהו אפיק השקעה שבהגדרה עדיף על פני אפיקים אחרים בזכות הטבות המס. קיים פטור על רווחים בקרן בעת המימוש שלא כמו מוצרים אחרים המחייבים תשלום מס רווח הון. וקיימת הטבה גדולה בעת ההפרשה לחיסכון שגם אז הכספים המופרשים פטורים ממס עד תקרה מסוימת. הטבות אלו מובילות למוצר חסכון אטרקטיבי ביותר ביחס למוצרים אחרים.

כיום יותר מתמיד ישנה מודעות לחיסכון לעת מצוקה בבחינת "הגרוש הלבן ליום השחור". לכן יש מקום לקבוע קרן השתלמות חובה בדומה לפנסיה חובה.

שלוש עשרה שנה עברו מיום שנערך הסכם קיבוצי כללי לפנסיה חובה שהותנה בצו הרחבה על כלל המשק, שניתן בשלהי 2007 ונכנס לתוקף בינואר 2008. ההסכם קבע הדרגתיות של כחמש שנים עד שהשתכלל לכדי מתן פנסיה מקיפה אופטימלית ומותאמת למה שהיה קבוע בהסכמים קיבוציים ענפיים שהקנו לעובדים פנסיה מקיפה הכוללת קצבה לעת פרישה, לנכות ולשאירים.

לכ-40% מכוח העבודה בישראל בינואר 2008 לא היה שום כיסוי פנסיוני. 60% שהיה להם נימנו על עובדי המגזר הציבורי ועל עובדים שהיה להם כיסוי בהסכמים קיבוציים ענפיים ובצווי הרחבה.

להשוות התנאים של כלל העובדים במשק

אותו אי שוויון שהיה בפנסיה ישנו לגבי קרנות ההשתלמות. כיום רק כמחצית מהעובדים במשק נהנים מחסכון קצר טווח יחסית בדמות קרן השתלמות חובה, שאומנם אינה מחויבת על פי חוק אלא מחויבת מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. למעשה ההטבה הזו שמורה לעובדי הציבור וכן עובדים בענפי עבודה שיש להם כיסוי בהסכמים קיבוציים מיוחדים או ענפיים. לחלק מהעובדים יש אמנם קרן השתלמות בחוזה אישי שתלויה בטוב ליבו של המעסיק או בכוח מיקוח סביר של העובדים. יוצא אפוא שחלק לא מבוטל מכוח העבודה נטול זכות לקרן השתלמות.

עובד שכיר אינו יכול לפתוח בעצמו קרן השתלמות ולהפריש אליה כספים שלו, אלא אם מעסיקו החליט לפתוח לו קרן השתלמות. לעומת זאת, עובד שהוא גם עצמאי וגם שכיר או רק עצמאי, יכול להפריש בעצמו לקרן השתלמות. מצב שהוא לא הוגן ולא שוויוני בעליל כלפי שכירים, שלא נהנים מטוב ליבו של מעסיקם או שכוח המיקוח שלהם מול המעסיק הוא חלש.

בשנים האחרונות חלה התפתחות מבורכת שעובדים מוחלשים כדוגמת עובדי שמירה וניקיון, עובדי רשתות שיווק מזון ועובדי קבלן שזכויותיהם שוות לעובדי המעסיק בפועל, נפלה בחלקם הזכות לקרן השתלמות. כך גם לגבי עובדי בתי המלון עובדי ענף הבניין ועוד.

אם כן, למה שיפקד מקומם של שאר העובדים במשק מנושא קרן ההשתלמות? זה ממש לא הוגן שחלק מהעובדים השכירים, שיכול והם אפילו חברי ארגון עובדים, יהיו מנועים מחסכון בקרן השתלמות.

אם לא באמצעות חקיקה של הכנסת, אז על ההסתדרות יחד עם ארגוני המעסיקים לעשות הכל על מנת להשוות את התנאים של כלל העובדים במשק ולהקנות לכלל העובדים, באמצעות הסכם קיבוצי כללי - קרן השתלמות חובה. הסכם כזה יחייב הוצאת צו הרחבה על-ידי שר העבודה שיכסה את כלל העובדים והמעסיקים במשק. כמובן, שהדבר יכול להיעשות בהדרגה עד לתשלום אופטימלי של 10% מהשכר החודשי, כאשר חלק המעסיק יהיה לאחר מספר שנים בגובה של 7.5% וחלק העובד יהיה בגובה 2.5% מהשכר. ובלבד שהדבר יחייב את כולם ויטיב עם כולם באופן שוויוני. 

הכותב הוא לשעבר הממונה הראשי על יחסי העבודה במשק