הצעה: מענק של 9,000 שקלים לכל עובד שחוזר מחל"ת

לדעת נשיאות המעסיקים והעסקים, הפתרונות הממשלתיים שהוצגו עד כה אינם מספקים פתרון מלא לעסקים רבים • הערב הוגשה לשר האוצר "תוכנית היציאה מהמשבר הכלכלי" • בתוכנית מזהירה נשיאות המעסיקים והעסקים מפני הידרדרות כלכלית חריפה יותר של המשק: "ישראל תהפוך לאזור אסון כלכלי"

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

"להעניק לעובדים מענק בגובה 9,000 שקלים, במטרה לעודד חזרה לשוק התעסוקה" - כך מציעה נשיאות המעסיקים והעסקים בראשות רון תומר לשר האוצר ישראל כ"ץ, במסגרת "תוכנית היציאה מהמשבר הכלכלי" שהגישה למנכ"לית משרד האוצר קרן רטנר-אייל הערב (א'), לבקשת השר כ"ץ.

במסגרת התוכנית הכלכלית ממליצה נשיאות המעסיקים והעסקים ליישם תוכנית צמיחה והאצה ויצירת ביקושים לתוצרת מקומית; יישום מנגנון הכשרות מקצועיות; הגדלת הפיצויים במסגרת מענקי הוצאות קבועות והסרת מגבלת המחזור לעסקים לקבלת המענקים (ביטול מחזור הגג של 400 מיליון שקל); לתת הקלות נוספות בארנונה; אורכה מיידית לדיווחים ותשלומים לרשויות המס; קיזוז רווחי 2019 עם הפסדי 2020 בתשלומי מסים והחלת מע"מ מזומן וכן מתן פיצוי גם לעוסקים שמדווחים באיחוד עוסקים למע''מ, לרבות חברות אם המדווחות באופן מאוחד עם חברות הבנות (לאקונה שהוציאה רבים מגדרי הפיצוי). 

בנוסף, בין ההמלצות המרכזיות הנוספות בתוכנית: ההצעה להחיל חל"ת גמיש, בדומה לעובדי ממשלה (אשר במסגרתו ניתן יהיה להחזיר עובדים לעבודה במשרות חלקיות, מבלי שהם יפסידו את תשלומי החל"ת מהמדינה) ובמקביל יישום תוכנית תמריצים לעובדים שיחזרו מחל"ת לעבודה. זאת, בדמות מענק לעובד עצמו ולא רק למעסיק שמחזיר אותו לעבודה.

הבעיות שמייצרת מדיניות החל"ת - ובהן עידוד אבטלה ויצירת מוטיבציה שלילית לחזור לעבודה במשרות חלקיות - סוקרו בהרחבה ב"גלובס" בחודשים האחרונים, וכן הקריאות להחיל את המודל הגרמני בישראל או חל"ת גמיש. בתוכנית הכלכלית צוין, כי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי במסגרת סקר ייחודי שבוצע במהלך אוגוסט 2020 נמצא כי כ-18.7% מהמועסקים במשק הנמצאים בחל"ת אינם מעוניינים לשוב לעבודה, וזאת ככל הנראה על רקע הכרזת משרד האוצר על הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021.

על הרקע הזה מציעה נשיאות המעסיקים והעסקים כי יינתן מענק לעובדים החוזרים לעבודה, לאחר תקופת עבודה רצופה של שלושה חודשים כדי להבטיח את התמדת העובד. "כל זמן שמגנון מתן דמי האבטלה לשוהים בחל"ת בתוקפו, אין לעובדים אלו תמריץ לחזור לעבודה. לפיכך, מוצע המנגנון להלן אשר יאפשר מתן תמריץ כספי לעובד בגין חזרה לעבודה, ואילו דמי האבטלה יתנו רק בעבור עסקים שאין ביכולתם להחזירם לפעילות", נכתב בהצעה לאוצר.

"ישראל תהפוך לאזור אסון כלכלי"

בתוכנית מזהירה נשיאות המעסיקים והעסקים מפני הידרדרות כלכלית חריפה יותר של המשק. "הסגר השני שנכפה על כלכלת ישראל צפוי להביא לתוספת של כ-200 אלף דורשי עבודה חדשים ועלול להפוך את ישראל לאזור אסון כלכלי", נכתב בתוכנית. עוד צוין, כי "המגזר העסקי כולו שספג מחודש מרץ פגיעה משמעותית בפעילות מגיע חבול ובמצב קשה לסגר הנוכחי, מה שעלול להפוך אותו לקשה אף יותר מהסגר הראשון. בנוסף, לאור ניסיון העבר המעסיקים צופים סגר שלישי בחודש דצמבר".

לדעת נשיאות המעסיקים והעסקים, הפתרונות הממשלתיים שהוצגו עד כה אינם מספקים פתרון מלא לעסקים רבים. "העדר פיצוי מרכזי הוביל לפתרונות התייעלות קיצוניים ובהם הותרת עובדים בחל"ת, פיטורי עובדים ואף חוסר יכולת להמשיך את הפעילות העסקית לנוכח משך המשבר. על רקע כניסת המשק הישראלי לגל השני של הקורונה, וההבנה כי מציאות הקורונה תלווה את המשק עוד זמן רב, נדרש להפעיל מיד מנגנון פיצויים מרכזי בגין אובדן מחזור בשל מגפת הקורונה לכל ענפי המגזר הפרטי ולכל העסקים בכל היקף פעילות", נכתב בתוכנית.

על פי התוכנית הכלכלית, רק קביעת מנגנון שקוף ואחיד, אשר יסתמך על דיווחי העסקים כדי לשחרר את הפיצוי באופן מהיר, לכל המגזר הפרטי בישראל יאפשר פעילות מחודשת של המשק תוך צמצום ניכר במספר המפוטרים. "מנגנון הפיצויים יזרים גם משאבים להתאוששות המשק, יגביר ביטחון כלכלי ויעודד צריכה פרטית", נכתב בתוכנית, והוסבר, כי "הטכניקה להפעלת מנגנון הפיצויים המרכזי מוכרת והופעלה בעבר בהצלחה רבה בעימותים ביטחוניים בישראל בעבר.

על מנת להתאים את המסלול למציאות הקורונה, יש לאשר הוראת שעה, כך שיוגדר כי עסקים שנפגעו ממשבר הקורונה (ללא הגבלת היקף פעילות) יוכרו כזכאים לפיצויים במסגרת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים - נזק מלחמה ונזק עקיף) שיורחב לנפגעי המגיפה. בכדי להאיץ את מתן הפיצוי, מוצע כי הפיצוי יינתן במסלול ירוק, על סמך דיווחי מבקשי הפיצוי, כאשר הנתונים ייבדקו ויינקטו סנקציות חריפות כלפי מי שלא דיווח אמת".

החזרת מסגרות החינוך לגיל הרך

עוד מציעים המעסיקים מסלול פיצויים מרכזי לעסקים בגין פגיעה בפעילות הכלכלית, פעילויות להקלה על תזרים העסקים, החזרת מערכת החינוך לגיל הרך, הגדלת הביקושים הציבוריים למגזר העסקי בישראל ועוד.

באשר להחזרת המסגרות החינוכיות עבור הגיל הרך, במקביל לפתיחת השוק, נכתב בתוכנית: "העלות של כל יום בו מערכת החינוך לא פעילה הנזק למשק הוא 450 מיליון שקל. כזכור, לפי עבודה של האוניברסיטה העברית בשיתוף הדסה, ילדים עד גיל 10 אינם הגורם המניע את המגפה בישראל".

מצב מסוכן בהרבה מהסגר הראשון

לדברי יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, "הסגר השני שנכפה על כלכלת ישראל עלול להפוך את ישראל לאזור אסון כלכלי. המגזר העסקי כולו שספג מחודש מרץ פגיעה משמעותית בפעילות, מגיע חבול ובמצב קשה לסגר הנוכחי, מה שהופך את המצב הנוכחי למסוכן בהרבה מהמציאות שהתמודדנו מולה בסגר הראשון. זה הזמן לשלב כוחות - מעסיקים, ממשלה ועובדים כדי להלחם בחורבן הכלכלי שהקורונה ממיטה עלינו" .

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין", הוסיף כי "משרד האוצר ישכיל לעשות אם ילמד היטב תוכנית זו על כל פרטיה, משום שזוהי בדיוק התוכנית שיכולה באמת לסייע למשק להיחלץ מהשבר בו הוא נתון בתום הסגר הנוכחי, ואפילו קודם שיסתיים הסגר הנוכחי . התוכנית שאובה מהרבה ניסיון עסקי והבנה מעמיקה של הצרכים האמיתיים של המגזר העסקי".

צרו איתנו קשר *5988