כתב אישום תקדימי נגד חולה קורונה: הפר בידוד והשתתף במסיבה בדרום

שינוי מגמה מצד הפרקליטות שעד כה בחרה שלא להעמיד לדין חולי קורונה שהפרו בידוד: חולה קורונה מאומת השתתף ב-1 באוקטובר במסיבה במושב הודיה • כתב האישום הוגש תוך 3 ימים

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה הסתפקה עד כה במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס
איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה הסתפקה עד כה במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הפרקליטות הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום תקדימי נגד חולה קורונה מאומת, אשר הפר בידוד והשתתף במסיבה בדרום. כתב האישום מייחס לנאשם, יוחאי חדד, ביצוע עבירה של הפצת מחלה. בכתב האישום צוין כי "במעשיו, עשה הנאשם במזיד מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות".

על פי עובדות כתב האישום, חדד בן ה-24, כאמור חולה קורונה מאומת, פנה ב-1 באוקטובר לרופאה המטפלת בבקשה לצאת מהבידוד, אך סורב. למרות דבריה של הרופאה, יצא הנאשם סמוך לשעה 23:00 מהבידוד והצטרף למסיבה שנערכה במושב הודיה בה השתתפו למעלה מ-20 אנשים, שחלקם לא חבשו מסיכות.

מכתב האישום עולה כי הנאשם השתתף במסיבה ביודעו שהוא חולה קורונה וכי הוא עלול להדביק במחלה אחרים המשתתפים במסיבה ולסכן את חייהם.

מדובר בשינוי מגמה מצד הפרקליטות, שעד כה בחרה שלא להעמיד לדין חולי קורונה שהפרו בידוד. כעת, כתב האישום מוגש בתוך 3 ימים מעת ביצוע העבירה.

חוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה

לפני כחודשיים פרסמנו ב"גלובס" כי מאז שהחל נגיף הקורונה להתפשט בארץ, כשברקע מתפרסמים מקרים רבים של חולי קורונה שהפרו ברגל גסה את הוראות הבידוד - עד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד נגד המפרים. זאת, חרף העובדה כי סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה.

עד היום, במקרה של חולה קורונה שהפר בידוד, המשטרה הסתפקה באכיפה מינהלית בדמות מתן דוח קנס בגובה 5,000 שקל. מאז מרץ ועד סוף יוני חולקו 739 דוחות כאלה למפרי בידוד, שהם חולים מאומתים או שהם נחשפו לחולה.

סעיף 218 לחוק העונשין קובע עונש מאסר ממושך לאדם שעשה מעשה העלול להפיץ מחלה . "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר שבע שנים", נקבע בחוק.

בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי "ניתוח היסוד העובדתי של העבירה (בסעיף 218, א' ג') מעלה, כי מדובר בעבירת התנהגות - ואין צורך שהמחלה תופץ בפועל ", וכי הפצת מחלה במזיד כוללת אף התנהגות פזיזה.

במשרד המשפטים אמרו ל"גלובס" כי "עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין בעניין הקורונה. חלק מהחקירות בעניינם של חולי קורונה שנחשדו בהפרת הוראות בידוד, עוכבו באופן ניכר בשל מחלתם. כמו כן, בחלק מהתיקים בחרה התביעה לייחס עבירות קונקרטיות לפי החקיקה הייעודית לעניין הפרת הוראות הנוגעות לשמירה על בריאות הציבור בתקופת הקורונה, ולא לפי סעיף 218 לחוק העונשין".

במשרד המשפטים הבהירו כי מדיניות האכיפה קובעת תבחינים למקרים שבהם יהיה זה מוצדק לשקול לפתוח בחקירה פלילית בגין עבירה על סעיף 218 לחוק העונשין. כך נקבע כי תישקל אכיפה פלילית במקרים הבאים: "חולה מאובחן בקורונה הפר הוראת אשפוז ביתי, הוראת אשפוז במלונית או אשפוז בבית חולים; חולה מאובחן בקורונה שיקר בעניין מהותי או הסתיר מידע מהותי בחקירתו האפידמיולוגית והטעה בכך את משרד הבריאות לגבי בידודם של אנשים נוספים; אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה מעבר למותר;

"הפעלה חוזרת, לאחר הטלת קנס לראשונה, של מקום, עסק או שירות תחבורה ציבורית (למשל בר, דיסקוטק, אולם אירועים וכד'), וזאת כאשר במקום, שהו עשרות רבות של אנשים באותו הזמן, ללא הקפדה על כללי ריחוק (או לכל הפחות, ללא אינדיקציה לנקיטת פעולה מצד המפעיל להפחתת הסיכון לבריאות הציבור); מקרים חריגים בחומרתם של הפרה מכוונת של הנחיות משרד הבריאות; וכן מקרים של הפרות החוזרות על עצמן פעמים רבות".

במשרד המשפטים הסבירו כי הנטייה שלא להעמיד לדין על עבירה לפי סעיף 218 בכל הנוגע לקורונה, נובעת מכך שהמחוקק בחר להעביר את האכיפה בתחום זה לאפיק המינהלי בדמות מתן קנסות. לפי משרד המשפטים, אי אפשר לבצע אכיפה כפולה, ולכן האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון.

אולם, נראה כי גם התבחינים של משרד המשפטים למקרי הקיצון כמעט לא מיושמים בפועל. מדיניות האכיפה קובעת, בין היתר, כי יש לשקול לפתוח בחקירה פלילית "במקרה שבו אדם הפיק או ארגן או ערך התכנסות גדולה במיוחד או שתוכננה להיות גדולה במיוחד מעבר למותר". אולם עד כה נחשפו מספר רב של אירועים המוניים, כגון נשפים ומסיבות המוניות שהתקיימו בניגוד לחוק - ולמרות זאת המשטרה הסתפקה ברוב הפעמים במתן קנס בלבד למפיק האירוע או בסגירה מינהלית של העסק.

סגירת מועדון לילה באילת וחולה קורונה שטס לחו"ל

כך, לדוגמה, פרסמה המשטרה כי ביוני האחרון היא הורתה על סגירת מועדון לילה באילת שפעל בניגוד לצו בריאות העם ותקנות לשעת חירום תוך סיכון האוכלוסייה. בהודעה צוין כי "התקיימה במקום מסיבה המונית, לקוחות המועדון רוקדים בצפיפות, נטולי מסכות, לרבות עובדי המקום הנוהגים בניגוד להנחיות משרד הבריאות". אולם, חרף העובדה כי בעל העסק הוזהר מראש, גם במקרה זה הסתפקה המשטרה בקנס מינהלי ובסגירה מינהלית של העסק ל-23 ימים.

מנגד, יש לציין כי באירוע אחר הודיעה המשטרה כי מארגן אירוע שקיים מסיבה רבת משתתפים על גג מלון בתל אביב חשוד בעבירה של הפצת מחלה. אולם עד כה לא הוגש כתב אישום בעניינו.

מקרה קיצון נוסף שבו הפרקליטות טרם החליטה אם להעמיד לדין את החשוד בעבירה לפי סעיף 218, נוגע לחולה קורונה מאומת שטס לחו"ל באפריל. בהודעת המשטרה נכתב כי "כי בטרם נסיעתו לחו"ל, קיבל החשוד, תושב ביתר עלית בשנות ה-60 לחייו, הודעה ממשרד הבריאות כי עליו להיכנס לבידוד. יום אחרי קבלת ההודעה יצא החשוד מגבולות הארץ, לא נשמע להנחיות וטרם יציאתו הספיק לבצע בדיקת קורונה. ביום למחרת קיבל החשוד הודעה מבנו כי הוא נמצא חיובי לנגיף. חרף זאת חזר החשוד ארצה ולא עדכן בדבר היותו חולה מאומת.

"לפי החקירה, החשוד נושא את נגיף הקורונה ובחר ביודעין להסתיר זאת מהרשויות, ובכך לסכן את שלום הציבור ולהפיץ את המחלה במזיד. עוד עלה החשד כי בנו ידע על היותו נושא הנגיף והיה שותף להסתרת המידע".

המשטרה העבירה כבר בחודש מאי את ממצאי החקירה לצורך הגשת כתב אישום נגד האב ובנו. אולם בפועל טרם הוגש כתב אישום.