ההתנצלות של השרה גמליאל היא יריקה בפנים של הורי ישראל

אף אחד לא באמת חשב שהשרה גמליאל תתפטר אחרי שנתפסה מפרה את הסגר באופן בוטה, בכל זאת אנחנו חיים בישראל • אבל לתרץ את ההפרה בהיותה אמא? זה כבר ניצול ציני של מצוקה אמיתית של עשרות אלפי ישראלים

השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי
השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי

בהתחלה, פרשת הפרת הסגר של השרה גילה גמליאל נראתה כמו עוד אנקדוטה מצחיקה בעולם המוזר שאנחנו חיים בו היום. שרה שלא עושה מה שהיא מחליטה שהציבור צריך לעשות - באמת ביג דיל. כבר הקדימו אותה לפחות שני שרי בריאות, שר ירושלים ומורשת, ראש ממשלה, נשיא וחברי כנסת וממשלה אחרים. קשה לחשוב שמישהו במדינה הזו עוד מאמין שההחלטות של הממשלה נועדו להיטיב עם מישהו מלבד ראש הממשלה נתניהו וקומץ מקורבים לו - גם לא חברי הממשלה האחרים, ולכן כל אחד מקיים את הסגר לפי החוקים שלו.

ואז הגיעה הודעת ההתנצלות: "פעלתי במגבלות הסגר כדי להמשיך בפעילותי הציבורית השוטפת ולאור היותי במקביל אם לבנות קטנות, והרצון שלי לשלב בין השניים. אני מבינה שבתקופה זו שבה קיימת חשיבות רבה לשמירה על אמון הציבור בהנחיות הממשלה, טעיתי בשיקול דעתי והיה מקום לנהוג אחרת. אני מבקשת להתנצל על כך בפני הציבור, ומודיעה שאשלם את הקנס הנדרש".

השרה גמליאל בחרה לפתוח את הודעת ההתנצלות שלה בהסבר על היותה אמא עובדת, שמתמרנת בין מחויבויותיה כאם להיותה שרה בממשלה. אחרי הכול מי יכול לכעוס על אישה שמגיעה לתפקיד כה בכיר ועדיין צריכה למצוא סידור כל יום מחדש לילדים שלה? מסתבר שלא מעט אנשים, ואני ביניהם. בייחוד בהנחה שביום כיפור השרה גמליאל לא עובדת, וכשמביאים בחשבון את הנזק האמיתי שהיא גרמה במעשיה למאבק בהמשך התפרצות המחלה.

הורים עובדים בסגר: כל פעולה שאנחנו עושים באה על חשבון אחרת

גם אני אבא שעובד מהבית, עם שתי ילדות קטנות שנמצאות כבר חודשים ארוכים רוב הזמן ביחד איתי בין אותם ארבעה קירות. לי ולבן זוגי יש עשרות חברים, שכמונו מתמרנים בין עבודה להורות בקושי רב, כאשר כל דבר שעושים בהכרח בא על חשבון השני - צריכים אותנו בעבודה, וגם הילדות שלנו צריכות אותנו.

כששרה בממשלה מנצלת את המצוקות שלנו כתירוץ לא לשאת בתוצאות של מעשיה - זה כבר יותר מדי מבחינתי. לא אכפת לי אם היא שמה את הבנות אצל סבא וסבתא כדי שהיא תוכל לעבוד (בניגוד לכללים), או שיש לה עוד דירה והיא רק עברה אליה לזמן החגים (שוב - בניגוד לכללים) או כל תירוץ אחר שיועצי התקשורת שלה ימציאו. בסוף, העובדות נשארות אותו דבר - היא הפרה את ההנחיות בצורה הכי בוטה שאפשר כי חשבה שהיא יכולה, וכשהיא נתפסה היא ניסתה להסתתר מאחורי המצוקות שלי, של החברים שלי, ושל נתח עצום מהציבור הישראלי.

אין לי שום ספק שגם השרה גמליאל כאמא עובדת משלמת מחיר בתקופה הזו, כשאין מסגרות לילדים. אבל להשתמש בתירוץ הזה כסיבה להפרת הסגר ביום כיפור - הוא לא פחות מעלבון עבורי ועבור כל מי שנאנק תחת קשיי הסגר והתקופה, וממשיך לשמור על הכללים, מתוך אזרחות טובה ומתוך אכפתיות לבריאותם של אחרים.

אם היינו חיים במדינה שהייתי רוצה שנחיה בה, היא הייתה מתפטרת בבושת פנים. אבל אנחנו לא, ואנחנו אפילו לא חיים במדינה שבה יפטרו אותה על מעשה מסוג זה. אז אני אסתפק באמירת האמת, לצד התנצלות כנה ותשלום הקנס. אני לא רואה סיבה שהיא לא תעשה את זה, אחרי הכול, היא חיה מהמשכורת שאנחנו משלמים לה. זו יכולה להיות תרומה צנועה מאוד שלה לניסיון לשקם במשהו את האמון שכבר אין לנו בנבחרי הציבור שלנו.

והערה אחרונה לסיום - אם השרה חושבת שההגבלות שהטילה הממשלה לא ראליות להורים עובדים, היא צריכה להגיד את הדברים בישיבות הממשלה בהן קובעים את הכללים ולא בהודעות לעיתונות לאחר שהיא הפרה אותם. אחרי הכול, אמורה להיות סיבה לזה שהיא יושבת באותן ישיבות.

הכותב הוא עורך ב"גלובס"