בתי סוהר | ניתוח

דוח של הכנסת: שיקום אסירים בהוסטלים יחסוך למדינה מיליונים

מרכז המחקר של הכנסת מצא כי עלות החזקת אסיר בהוסטל נמוכה משמעותית מעלות החזקתו בבית סוהר • המחקר נעשה בהזמנת חברת הכנסת קרן ברק, שמציעה להמיר את סוף תקופת המאסר על עבירות אלימות במשפחה בשהייה בהוסטל שיקומי

אסירים בהוסטל השיקומי "מפתחות". לגברים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה / צילום: הרשות לשיקום האסיר
אסירים בהוסטל השיקומי "מפתחות". לגברים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה / צילום: הרשות לשיקום האסיר

מסמך חדש ומקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע כי עלות החזקת אסיר בהוסטל נמוכה משמעותית מעלות החזקתו בבית סוהר. המחקר נערך לבקשת סגנית יו"ר הכנסת ח"כ קרן ברק מהליכוד, הפועלת רבות בנושא האלימות במשפחה שהגישה מספר הצעות חוק לקידום הטיפול בתופעה הקשה.

החוק בישראל מאפשר לשחרר אסירים לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר שהטיל עליהם ביהמ"ש. אסיר שביצע עבירות אלימות במשפחה ייבחן על ידי ועדה מקצועית של משרד העבודה שתעריך את מסוכנותו, והרשות לשיקום האסיר תבדוק את התאמתו לשהייה בהוסטל בשליש האחרון של מאסרו. ועדת השחרורים בוחנת את ההמלצות, וההחלטה נתונה לשיקול דעתה.

ברק מבקשת להיעזר במחקר כדי להעביר תקציבים להוסטלים במטרה לעשות שימוש מוגבר בהוסטלים לשיקום אסירי אלימות במשפחה ולמנוע את התופעה הקשה של אלימות ורצח נשים על ידי בני זוגן.

לדבריה, "רוב הגברים האלימים אשר נכלאים בכלא בשל פשעיהם, משתחררים מבלי שקיבלו טיפול מקיף ואמיתי אשר ימנע מהם לנהוג באלימות בעתיד, ופעמים רבות חוזרים לבת הזוג הנפגעת, ואף מחריפים את התנהגותם האלימה. יש שורה ארוכה של מקרים שבהם נשים הוכו מכות נמרצות ואף נרצחו על ידי בני זוגן לאחר שכבר ריצו עונש מאסר בגין אלימות במשפחה, ושוחררו לחופשי מבלי שעברו את השיקום הראוי".

ברק מוסיפה כי "מחובתנו כמדינה לדאוג לכך שהם יעברו טיפול ושיקום אמיתי, המסגרות הטיפוליות האלה קיימות בישראל והכי מדהים, שזה גם משתלם כלכלית ושעלותן נמוכה משמעותית מהחזקת אסיר בבית סוהר".

מסגרת המדמה חיי משפחה

הרשות לשיקום האסיר הפועלת תחת משרד העבודה והרווחה מפעילה את ההוסטלים המהווים מסגרת טיפולית בתנאי פנימייה. ההוסטל מאפשר לאסיר המשוחרר לעבוד ולהתפרנס תוך כדי טיפול רצוף וליווי במשך כל שעות היום. בין ההוסטלים שמפעילה הרשות ישנו הוסטל "מפתחות", הראשון מסוגו לטיפול בגברים אלימים. ההוסטל מתנהל במסגרת המדמה בית וניהול חיי משפחה לצד טיפול שיקומי אינטנסיבי. לדברי ברק, "מסגרת כזו הוכיחה את יעילותה בכ-98% ובכך הצילו נשים רבות מנזקים גופניים ונפשיים בלתי הפיכים ואף ממוות".

מטרת המחקר נועדה לבחון השלכות כלכליות של העברת אסירים שמסוכנתם מוערכת כנמוכה יחסית, ואינה מצריכה שמירה הדוקה של סוהרים, למסגרת הוסטל בתקופה שלפני שחרורם.

ירידה במספר האסירים בעשור האחרון

המחקר, שנערך על ידי הכלכלן נתן שבע, סוקר את מצב האסירים בישראל. לפי שירות בתי הסוהר, בסוף שנת 2019 היו כלואים 14,003 אסירים (עצורים ושפוטים) ב-33 בתי סוהר. בהשוואה לשנת 2010, אז היו כלואים 20,174 אסירים, חלה ירידה בשיעור של 30.6%. בשנת 2019 מספר האסירים הפליליים היה 9,167 לעומת 4,675 ואילו בשנת 2010 - ירידה של 24.5%. הירידה הדרמטית מיוחסת בין היתר לשחרור מנהלי של אסירים במטרה להקטין את הצפיפות בבתי הסוהר, שינוי מדיניות בתי המשפט והטלת יותר עונשי עבודות שירות וירידה חדה במספר האסירים הזרים.

תקופת המאסר השכיחה ביותר בקרב האסירים הפליליים היא מאסר של שנה עד שנתיים והעבירה השכיחה ביותר היא אלימות, אחריה עבירות כלפי חיי אדם, סמים ורכוש.

לפי המחקר, העלות הישירה השנתית הממוצעת להחזקת אסיר במתקני הכליאה נאמדת ב- 14 אלף שקל, מהם העלויות העיקריות הן כלכלה (5,690 שקל) וטיפול רפואי (3,930 שקל). העלות העקיפה הממוצעת הכוללת תפעול שוטף, אחזקת מבנים מערכות וציוד נאמדת ב- 28,764 שקל לשנה. סך העלויות השנתיות הישירות והעקיפות, ללא עלות סגל הסוהרים, מסתכמות ב- 42,767 שקל בממוצע לשנה לאסיר. כאשר מוסיפים את עלות סגל הסוהרים המסתכמת ב- 183,503 שקל, העלות הכוללת להחזקת אסיר בבית סוהר מגיעה ל- 226,270 שקל לשנה. חישוב עלות סגל הסוהרים לא בהכרח מביאה בחשבון את מספר האסירים הקיים בזמן נתון ולכן ההתייחסות לרכיב זה מוגבלת.

אומדן העלות השנתית של החזקת אסיר בהוסטל מבוסס על ממוצע עלויות תפעול ההוסטלים. הוצאות אלו כוללות שכירות, אחזקה, הזנה, פעילויות שיקום ושכר עובדים. מהנתונים עולה שההוצאה הגדולה ביותר בהוסטלים היא עלות שכר העובדים השנתית המהווה כ- 1.12 מיליון שקל בממוצע. אחריה ניתן למצוא את עלויות שכירת המבנים 162,667 שקל להוסטל לשנה. האסירים המשוחררים המטופלים בהוסטלים עובדים מחוץ להוסטל כך שהם מכלכלים את עצמם ולכן עלויות ההזנה נמוכות יחסית. מהנתונים עולה שהעלות הממוצעת לשיקום של אסיר משוחרר בהוסטל היא 35,200 שקל.

העלות הממוצעת חושבה על ידי חלוקת סך ההוצאות במספר המטופלים. חלק מהמטופלים בהוסטלים לא מתגוררים בהם אלא מקבלים טיפול יומי וייתכן וחלק ממרכיבי העלות לא מושפעים מהם.

חולשתו של המחקר היא בהשוואה בין העלות השנתית לאסיר בהוסטל (35,200 שקל) הכולל את עלויות הצוות בהוסטלים לבין עלות ממוצעת להחזקת אסיר בכלא (42,767 שקל) אשר לא כוללות את עלויות סגל שירות בתי הסוהר. בעלות החזקה זו יש להביא בחשבון את עלויות הסגל המטפל באסירים. כלל עלויות סגל שב"ס המוערכות ב- 183,503 שקל אך לא ניתן לדעת כמה מעלות זו נובעת מהעלות של הסגל הישיר המטפל באסירים.

לדברי ח"כ ברק "המחקר הזה, הוא ההוכחה שמעבר לתרומה החברתית העצומה שיש למסגרות טיפול אלו על פני מאסר בלבד, ההוסטלים השיקומיים הם החלופה הכלכלית העדיפה למדינה, בשל עלות הפעלתם הנמוכה משמעותית מאחזקת אסיר בבית סוהר".

אפשר לרצות מאסר מחוץ לכותלי הכלא?

בעולם ובמיוחד בצפון אירופה קיימים מודלים של כליאה הכוללים שהייה במתקנים המכונים Half way house (אמצע הדרך הביתה) שבהם מועבר האסיר מהמאסר לשחרור בקהילה באופן הדרגתי כדי לשלב אותו וללוות אותו.

גם בוועדה בראשות השופטת דליה דורנר שהוקמה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, עלה כי שיקום מחוץ לכלא זול יותר מהחזקת אסיר בכלא. הוועדה העלתה הצעה תקדימית לריצוי מאסר ב"בתי מעבר" לאסירים לאחר שריצו חצי מתקופת המאסר. ההצעה זכתה להתנגדות נרחבת מגורמי המדינה. לפי דעת המיעוט, אין מקום להוסיף מסלול נוסף לקיצור עונש המאסר שהטיל בית המשפט אלא יש להרחיב את המשאבים להוסטלים לשחרור אסיר לאחר ריצוי שני שלישים ממאסרו כפי שהחוק מאפשר היום. החשש היה כי אמון הציבור ייפגע בשל קיצור משמעותי של תקופות המאסר.

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי תומכת בשיקום אסירים המתאימים לכך בהוסטל. לדבריה לרנאו, "מאוד קשה לאסיר להתמודד עם השיקום כאשר הוא לא מלווה בשחרור מדורג לקהילה. שחרור בלי תוכנית שיקום זו טעות. צריך לשנות את התפיסה. מתעסקים עם ביקורת על קיצור תקופת המאסר כאינטרס פרטי של האסיר, אבל צריך להבין שזאת הדרך להפחית עבריינות חוזרת ולכן זה טוב לחברה בכללותה".

נראה כי הרעיון שהאסיר ירצה חלק מהמאסר ממש (ולא בתקופת היותו אסיר משוחרר על תנאי לאחר ריצוי שני שלישים) בהוסטל עדיין רחוק. למקבלי ההחלטות קשה לקבל את התפיסה שאפשר לרצות מאסר מחוץ לכותלי הכלא. יחד עם זאת, נעשית בחינה מתמדת על ידי רשויות אכיפת החוק לנסות ולמצוא פתרונות חדשים לקדם את שיקום האסירים ולצמצם את המאסרים בישראל.

ועדה שקמה על פי החלטת ממשלה בעקבות ועדת דורנר, בוחנת כיום חלופות כליאה אפשריות. בוועדה חברים נציגי האוצר לצד הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, שב"ס, משטרה ונציגי אקדמיה. הוועדה ביקרה לפני תקופת הקורונה בחו"ל וצפתה במודלים נוספים לכליאה, בין היתר בתי כלא פתוחים. הוועדה טרם פרסמה את המלצותיה והיא צפויה לפרסמן בעתיד הקרוב.

מערכת בתי הסוהר: מספרים

226,270 - עלות שנתית להחזקת אסיר בבית סוהר
35,203 - עלות שנתית להחזקת אסיר בהוסטל שיקומי

מקור: מרכז המידע והמחקר של הכנסת

14,003 אסירים ושפוטים
13,823 גברים, 180 נשים
33 בתי סוהר בסוף 2019

מקור: רשות בתי הסוהר

צרו איתנו קשר *5988