עוד שנה בלי תקציב מאושר? ארבעה תמרורי אזהרה

הירידה בדירוג האשראי בעקבות עוד שנה בלי תקציב תעלה לנו ביוקר, הרפורמות תקועות ואין צמיחה והשירותים לאזרח יפגעו • כל מה שמצפה למדינה אם 2021 תתחיל גם היא בלי תקציב מאושר

בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: רויטרס

1. ירידה בדירוג האשראי תעלה ביוקר 

"השווקים מסתכלים על ההתנהלות שלנו, וחשוב שהם יראו שאנחנו מנהלים את התקציב בצורה מוסדרת" כך אמר השבוע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, כשנשאל אם אין זה חסר אחריות מצד הממשלה לא לאשר תקציב מדינה. אם בימים כתיקונם הנגיד מתבטא בזהירות מופלגת בנושאים הנוגעים לדירוג האשראי של ישראל, אז על אחת כמה וכמה כעת: לדירוג האשראי יש השפעה מכרעת על הריבית שישראל תידרש לשלם על הלוואות שהיא לוקחת. אם בשנה רגילה הממשלה נדרשת לגייס חוב של כ-120 מיליארד שקל, השנה הסכום מתקרב ל-250 מיליארד - רבע טריליון שקל. כך שכל שכול שבריר אחוז נוסף בריבית הוא חשבון של עוד מיליארדים שהציבור יצטרך לשלם מדי שנה.

השלכות-תקציב-2020
 השלכות-תקציב-2020

דירוג האשראי של ישראל (שהגיע לפני שנתיים לשיא) שומר על יציבות מרשימה, למרות הקורונה, למרות הגירעון, למרות האבטלה הגואה והצמיחה השלילית, למרות השיתוק הפוליטי, למרות צל הבחירות והעובדה שהמדינה מתנהלת ללא תקציב.

למה זה קורה? בעיקר בגלל שזה משבר כלכלי עולמי, ומצבה היחסי של ישראל אינו בולט לרעה לעומת מערב אירופה וארה"ב. הסנטימנט הבסיסי כלפי ישראל נותר חיובי - סקטור ההייטק לא נפגע במשבר, והשקל נותר חזק - מה שמעיד שהאמון הבסיסי של השווקים בכלכלה הישראלית לא נפגע.

ובכל זאת, ישראל היא כנראה המדינה המפותחת יחידה שפועלת ללא תקציב מדינה, כבר כמעט שנה שלמה. עד היום נהגו בחברות דירוג האשראי בסלחנות רבה וחזרו על הנרטיב הממשלתי: תכף תוקם ממשלה יציבה שתנהיג מדיניות כלכלית אחראית. אבל כמה עוד אפשר למתוח את החבל? מתי ייגמר לממשלה האשראי? אי-אישור תקציב 2021, פיזור הכנסת, הליכה לבחירות פעם נוספת ללא כל ודאות שמה שלא קרה בשלוש הפעמים הקודמות יקרה הפעם - יכול בהחלט להיות אירוע אחד יותר מדי.

2. רפורמות תקועות, אין צמיחה 

הקמת מטרו בגוש דן, פתיחת ענפים בשוקי המזון והתמרוקים לייבוא מקביל, הקלות ברגולציה לעסקים, שינויי מס מעודדי צמיחה, דיגיטציה של השירותים שנותנים משרדי הממשלה, פריסת תשתיות סיבים אופטיים, שדרוג מערך ההכשרות המקצועיות, עידוד הכנסת טכנולוגיות ותחרות בשוק האשראי - כל הנושאים האלה נכללים בחבילת צעדי רפורמות ושינויים מבניים, שהממשלה מבקשת לקדם במסגרת מה שמכונה חוק ההסדרים.

הצעדים האלה אינם קשורים למשבר הקורונה, אבל מטרתם להסיר חסמים שפוגעים בכלכלה, להגביר את הפריון ולסייע למשק לעלות מחדש על פסים של צמיחה. הבעיה שכל הצעדים האלה מחייבים חקיקה וממתינים בסבלנות על שולחן הממשלה, מאז חוק ההסדרים הקודם של 2019 (שאושר בתחילת 2018). במלים אחרות, המשק מתנהל כבר שנתיים ללא רפורמות, ללא שינויים מבניים וללא מדיניות ממשלתית תומכת צמיחה.

באוצר מנסים לחשוב על פתרונות יצירתיים שיאפשרו לאשר את הרפורמות גם ללא תקציב מדינה. רעיון כזה הוא חוק תוכנית כלכלית, כמו זה שנחקק ב-2012 כדי ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג (שהוקמה בעקבות אירועי המחאה החברתית).

אבל כל עוד השיתוק הפוליטי נמשך, ועדת השרים לענייני חקיקה אפילו לא מתכנסת, ואין מה לדבר על מדיניות ממשלתית תומכת צמיחה.

3. השירותים לאזרח ייפגעו

ישראל כבר מורגלת בהתנהלות ללא תקציב מדינה. הסיטואציה הזו, שנחשבת לחריגה, הופכת בשנים האחרונות יותר ויותר לנורמה. תקציב המשכי, או תקציב אחד חלקי 12, נוצר כדי לאפשר למדינה לתפקד ללא תקציב לתקופה קצובה. הרעיון הבסיסי אומר שמעתיקים ומדביקים את התקציב האחרון שאושר בכנסת, נכון להיום מדובר בתקציב 2019.

הבעיה היא שבזמן שהתקציב נשאר קבוע, צרכי האוכלוסיה גדלים. הגידול הטבעי בישראל גבוה יחסית, אבל גם מספר הקשישים בעלייה וגם רמת החיים עולה. יש צורך לבנות עוד כיתות לימוד, עוד מוסדות אשפוז גריאטרי ועוד שירותים לקהילה. אבל כשאותה עוגה אמורה להאכיל יותר פיות, התוצאה היא שכל פה מקבל פרוסה יותר קטנה.

בשנת 2020 הצרכים גדלו בכמעט 20 מיליארד שקל והממשלה הצליחה בסופו של דבר להגדיל את התקציב ב-11 מיליארד שקל (מהלך ששאלת חוקיותו עדיין נדונה בבג"ץ). ב-2021 צפוי גידול של עוד 20 מיליארד שקל - זה אומר שאם תקציב 2020 לא יאושר והממשלה תמשיך לעבוד לפי תקציב 2019, יהיו חסרים כבר קרוב ל-40 מיליארד שקל רק כדי לשמור על אותה רמת הוצאה לאזרח. אם תקציב 2020 יאושר בסוף השנה הפער יהיה קטן יותר אך עדיין יעלה על 20 מיליארד.

זה אומר שמעבר לכך שתקציבים לא יגדלו כנדרש, תהיה גם הקפאה נרחבת של שורה ארוכה של תוכניות שנועדו לספק שירותים לאזרח: תכניות לנוער בסיכון, לתלמידי חינוך המיוחד, מרכזי סיוע ותמיכה נפשית, תמיכות במוסדות תרבות ותנועות נוער, פיתוח תשתיות ועוד ועוד.

4. לא להוריד ביקושים בתקופת במשבר 

במשבר הכלכלי שבו נתון המשק יש משמעות קריטית לממשלה. הסקטור העסקי תלוי היום יותר מאי-פעם בהזמנות של משרדי הממשלה או בביקושים שהממשלה מייצרת. היעדר תקציב מדינה מותיר את משרדי הממשלה ללא תוכניות עבודה מסודרות ועם יכולת מוגבלת להוציא כסף. כל התקשרות חוזית חדשה עם קבלנים ואפילו כל הארכה של התקשרות קיימת מחייבים אישור מיוחד של וועדות חריגים בחשב הכללי. הבעיה הזו הולכת ומחריפה ככל שהתקופה ללא תקציב מדינה הולכת ומתארכת. תוסיפו לכך את הפסקת התקצוב של תוכניות שמעסיקות אלפי משרות (למשל התוכניות של קרן קרב במערכת החינוך), שתאירנו בפרק על הפגיעה בשירות לאזרח.

בשורה התחתונה, ללא תקציב מדינה מאושר הממשלה מקטינה את הפעילות הכלכלית במשק. כשזה קורה בזמן משבר, כשהפעילות הכלכלית במשק מצטמצמת ונחלשת, התוצאה הבלתי נמנעת היא הגדלת מספר פשיטות הרגל, עוד מובטלים והעמקת המיתון.

צרו איתנו קשר *5988