אהרון פוגל | ראיון

"היעדר התקציב הוא מחדל חמור, פתח לשחיתות פוליטית": אהרון פוגל יורה לכל הכיוונים

ראש הממשלה? "הייתי ממנה אותו ליועץ לקבינט", פקידי האוצר? "בטוחים שיודעים מה טובת המדינה", אדוארדו אלשטיין? "הנושים איבדו את האמון" ובנק ישראל? "כבר גורם נזק" • אהרון פוגל, האיש שעל שמו נקראים עד היום נערי האוצר, חושב שצריך להחזיר את המשק לשגרה ומהר ויש לו אפילו תוכנית

אהרון פוגל / צילום: איל יצהר
אהרון פוגל / צילום: איל יצהר

בפנתיאון של פקידי האוצר המיתולוגיים, אהרון פוגל - בעבר ראש אגף תקציבים ומנכ"ל האוצר - תופס ללא ספק מקום בולט. זכור במיוחד הכינוי "הפוגלים", שהדביק לו יצחק רבין ושנועד לתאר פקידי אוצר חזקים, דעתניים ובעלי דרך משלהם. למרות הקילומטראז' הארוך שלו מאז, שכלל בין השאר כהונות יו"ר באי.די.בי, במגדל ביטוח, בכלכלית ירושלים, ובצים, הוא עדיין נשאר בלבו חלק מהדרג המקצועי של האוצר. ככזה הוא מביט בדאגה על הטיפול במשבר הקורונה, ולא יכול לשתוק. רק קבינט חירום מקצועי, הוא אומר, הוא התשובה לטיפול במצב, לצד הפרדה בין תקציב ייעודי לקורונה לתקציב הרגיל.

אי אפשר לפספס את האותנטיות של פוגל. הוא כועס. על ראש הממשלה, על נגיד בנק ישראל, על שר האוצר, לפרקים גם על פקידי האוצר. הוא מביט בתדהמה על העובדה שאין תקציב וחושב שצריך להחזיר את המשק לפעולה. על בעלי השליטה החזקים במשק שתחתם עבד הוא פחות רוצה לדבר (בכל זאת צריך לשמור על קשרים) למעט אדוארדו אלשטיין, הבעלים של אי.די.בי שנפרד ממנו אחרי ארבעה חודשים בלבד. אבל לכך נחזור עוד בהמשך.

"אנחנו בתקופה שבה אין שלטון, אין אמינות, אין תוכנית", אומר פוגל המכהן כיום כיו"ר איילון אחזקות. "יש אוסף של צעדים מקריים שאי אפשר לדעת אם מה שמשפיע עליהם זה טובת הציבור, פוליטיקה, או שיקולים קצרי טווח".

"העובדה שאין תקציב", אומר פוגל, "היא פתח לשחיתות פוליטית. לא במובן שמישהו לוקח כסף הביתה, אלא במובן שמישהו במערכת הפוליטית מקיים אינטרס שלו, או של סקטור, על פי מה שטוב לו". והעובדה ששר האוצר מחזיק באספירציות פוליטיות בכלל מדאיגה בעיניו: "שר אוצר, בטח כאשר אין תקציב, לא יכול להיות מועמד בעיני עצמו לראשות ממשלה. הוא עלול להשתמש באוצר - שזה מבחינתי דבר קדוש - לאינטרסים שהם לא בהכרח טובת המדינה".

ומה לגבי ראש הממשלה עצמו?
"אין לי אמון בניהול המערכת עכשיו. אבל אם היה קבינט מקצועי, הייתי שמח אם נתניהו היה היועץ של הקבינט".

תוכנית הייצוב, 1985. פוגל, אז ראש אגף התקציבים עם הנגיד לעתיד פרופ' מיכאל ברונו, אז יועץ לממשלה / צילום: הרמן חנניה, לע"מ
 תוכנית הייצוב, 1985. פוגל, אז ראש אגף התקציבים עם הנגיד לעתיד פרופ' מיכאל ברונו, אז יועץ לממשלה / צילום: הרמן חנניה, לע"מ

סגר? להחזיר את המשק לעבודה

פוגל, כמו כלכלנים רבים, סבור שיש לפתוח את המשק בהדרגה, הרף שהוא מציב להחמרת ההגבלות גבוה - אלף חולים מונשמים בטיפול נמרץ.

"יש לנו ממשלה, ובעיקר ראש ממשלה", הוא אומר, "שקבע שני פרמטרים להצלחה בתקופה הזאת: מספר הנדבקים בקורונה ומספר החולים הקשים. אלה פרמטרים חשובים, אבל החיים מורכבים יותר. לו היה מדובר בתקופה קצובה היה היגיון רב לטפל רק בקורונה ולהניח לשאר. אבל ברגע שמגיעים לשגרה של קורונה, צריך לחזור למכלול שיקולי המדיניות. במקום זה, מתעלמים לחלוטין מהיבטים אחרים - מפרנסה, מזה שהמשק לא מייצר ולא צומח, מחיי התרבות, מהמצב הנפשי, מהיבטי בריאות אחרים".

בכל זאת נעשו ונעשים צעדי סיוע.
"אוסף של תשובות מאוחרות על דברים שהם לא בהכרח הנכונים. את הכסף צריך להקצות בצורה יעילה אבל כאן, כמות גדולה של כסף השיגה פחות מדי. הדוגמה המובהקת היא מענק לכל אזרח".

ומה לגבי ההחלטה לשלם דמי אבטלה עד יוני 2021. תפיסת העולם האוצרית הקלאסית היא שזה עלול להיות תמריץ לא לעבוד.
"תפקידה של מדינה הוא ליצור מינימום של אמצעי קיום לאזרחים, ומצד שני לעשות את המירב כדי שהם יעבדו. גם הרעיון של תשלום דרך מעסיקים עובד רק חלקית. אין פתרון אחר מלבד להודיע היום, מתי חוזרים לעבודה ובאילו שלבים. כאשר תוך חודשיים צריכים כולם לחזור לעבוד, תחת מגבלות".

יש לך עוד דוגמאות לצעדים כלכליים שגויים?
"בוודאי. תראי איך לקחו 2 מיליארד שקל ושמו בפח, במסגרת ‘פחת מואץ קורונה'".
נסביר: מדובר בהטבה המאפשרת להכיר בצורה מהירה יותר לצורכי מס בהשקעות המתבצעות בעסק (למשל רכישת ציוד). ההנחה היא שמדובר בצעד שמעודד פעילות כלכלית וביצוע השקעות. אלא שלדברי פוגל הצעד שתומחר בכשני מיליארד שקל רלוונטי רק למי שממילא צולחים את המשבר. "העדיפות שלנו עכשיו לעזור לאלה שמרוויחים הרבה? לא צריך לתת הקלת מס למי שמרוויח. וממילא לא מדובר בצעד שמאוד מעודד צמיחה".

ומה לגבי ההחלטה של השרים לקצץ בשכרם?
"אין לזה שום משמעות. שאף אחד בציבור לא יקנה את זה, זה מיותר".

וקיצוץ שכר במגזר הציבורי?
"זו שגיאה. לא מספיק שאנשים נפגעו, אז אתה רוצה לפגוע גם במי שלא נפגע? שיהיה מיתון יותר גדול? אנחנו כבר עכשיו ברמת פעילות וביקושים נמוכה. לו הייתי יועץ ליו"ר ההסתדרות, הייתי ממליץ לא לא להגיע לשום פגישה בנושא הזה. לטובת המשק, לא לטובת עובדי המגזר הציבורי".

יש צעדים שנראים לך נכונים?
"חלק מהערבויות שניתנו, תשלום דמי אבטלה מינימלי למי שיצא לחל"ת, אבל הכול היה מקרי וספורדי. אין היום יכולת לעמוד על ראש גבעה, להסתכל על כל הכוחות והפרמטרים לפעול לטובת הציבור ולייצר וודאות. אין הידע אין את היכולת, בוודאי בדרג הפוליטי אבל גם לפעמים בדרג המקצועי".

בנק ישראל? לא מקצועי

אם נדמה לכם ששמעתם ביקורת מוסווית כלפי חלק מפקידי האוצר, חכו שתשמעו את הביקורת הנוקבת נגד הבנק המרכזי: "בנק ישראל עשה שגיאה ענקית. הוא יכול היה לתמוך בפעילות הכלכלית אבל במקום זה ברוב חוסר מקצועיותו הודיע בתחילת המשבר על הזרמה של מיליארדי דולרים לשוק כדי לבלום את פיחות השקל. אמנם היתה דרישה של מוסדות פיננסיים להשלים ביטחונות להשקעות בחו"ל אבל לשם כך היתה מספיקה הזרמה של מיליארד דולר". המשמעות, אומר פוגל, "שהוא פספס הזדמנות לתמוך במשק בכ-20 מיליארד שקל בלי תקציב. כאשר השקל חזק יותר, הוא יקר יותר עבור היצוא, קטר העבודה והצמיחה. הצעד הזה הפחית את כמות הכסף שנכנס לשוק וזה אומר פחות כסף לפעילות ולצמיחה".

הבנק רואה את תפקידו המסורתי בשמירה על השקל, שלא ייחלש יותר מדי. זה לא תקף בימים אלה?
"מה זה חשוב אם השקל פחות יקר או יותר יקר, הרי הסיבה לשמור על השקל הוא הפחד מאינפלציה, והיום אין חשש כזה. הם לא מקצועיים".

"בנק ישראל והנגידים שלו כבר שנים נמצאים באותו מקום", הוא אומר. "הבנק פועל היום תחת מגבלות גדולות במדיניות המוניטרית, אין לו השפעה על המדיניות הפיסקלית, ולצערי יש לו השפעה מזיקה על שער החליפין".

יותר מזה - התפקיד שפוגל מייעד לבנק ישראל במאבק בקורונה סותר גישות קלאסיות של נערי אוצר: להדפיס כסף. לא פחות. "זה שאין תקציב למדינה הוא מחדל חמור, ושום שיקול פוליטי לא מצדיק אותו. יש להפריד את התקציב לצרכים הרגילים השוטפים כמו ביטחון, רווחה וחינוך, ולתקציב קורונה. שבו נמצאות כל הפעולות שקשורות לפיצוי, תמיכה ועזרה ואותו לממן בהדפסת כסף, גם אם הדבר מצריך שינוי חקיקה".

למה ההפרדה?
"כי הנושאים החד פעמיים של תקציב החירום צריכים להיות מתוקצבים בנפרד, ויכולים לסבול (לצורך מימונם) תקציב גבוה. גם 15% תוצר. ההפרדה תאפשר לוודא שהדבר הזה לא נמשך מעבר לזמן החירום. אם בתקציב רגיל יש גירעון, מממנים אותו על ידי הנפקת אג"ח. התקציב הזה יכול להיות ממומן בהדפסת כסף. למה האוצר צריך לגייס כסף בחו"ל כדי להטיל על דור העתיד תשלום ריבית של 600-700 מיליון דולר לשנה?".

ולהדפסת כסף אין מחיר?
"לא. כל עוד הביקושים והפעילות במשק נמוכים משמעותית ממה שהיה לפני הקורונה, אין להדפסת כסף מחיר, לא במטבע חוץ ולא באינפלציה".

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס
 אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

שאול מרידור? לא יכול לשפוט

העזיבה של שאול מרידור את תפקיד ראש אגף התקציבים, תוך הטחת האשמות קשות בשר האוצר ישראל כ"ץ, מובילה אותנו לדבר על המתח שבין הדרג הפוליטי והמקצועי: "דרג מקצועי בטוח שטובת המדינה, כפי שהוא רואה אותה, עומדת לנגד עיניו. הוא יכול לטעות, אבל לפחות בדרך כלל אין לו שיקולים אחרים. אבל ברגע שמתקבלת החלטה, הביצוע צריך להיות הכי יעיל והכי מלא, אפילו אם התנגדת לו".

ואת זה אומר מי שעל שמו נטבע המונח "הפוגלים"?
פוגל צוחק ואומר, "בואי תשמעי איך נולד הפוגלים. חודשיים בערך אחרי שנכנסתי לתפקיד מנכ"ל האוצר, הרימו באוצר 40 רפורמות שצריך לעשות, כמובן דרך חוק ההסדרים. כל הרפורמות עברו דיון קודם כל עם שר האוצר דאז בייגה שוחט ואז עברו לדיון נוסף לראש הממשלה יצחק רבין. רק אחר כך הועלו להצבעת ממשלה. בסיום הצבעת הממשלה התכנסו ‘שרינו' - שרי מפלגת העבודה, ואורה נמיר אמרה, ‘מה אישרנו היום? מה עשינו? נסתכסך עם כל ועדי העובדים שתומכים בנו. אז רבין אמר, ‘הפוגלים האלה'. למרות שהיה שותף מלא לרפורמות".

אתה מתאר שיח עם בייגה שוחט ורבין, מרידור טוען שלא הקשיבו לו ואף מאשים את השר בניסיונות לשחק עם התקציב.
"לכל הערכה כלפי העתיד אפשר לספק מערכת הנחות שמצדיקה אותה. איך אפשר לקבוע מי צדק? צריך לדעת את הפרטים כדי לשפוט את זה. אני רק יודע שהדרג המקצועי באוצר, היסטורית והיום, יכול לטעות אבל כל כוונתו היא לעשות טוב לאזרח על פני זמן".

ומה אתה חושב על הביקורת על אנשי אגף התקציבים לפיה ראייתם צרה.
"גירעון וחוב אלה מדדים שגויים שמשתמשים בהם בצורה לא נכונה, גם הדרג המקצועי, וזה קורה בכל העולם. החינוך באגף תקציבים על פני שנים אומר - אם אתה מוציא שקל, אתה צריך לשאול האם תקבל יותר משקל בעתיד - לא רק בכסף אלא גם בתמורה של איכות חיים".

אי.די.בי? בעיה של ניהול

מאז עזב את תפקידיו בשירות המדינה הספיק פוגל למלא תפקידי ניהול רבים, כמעט כולם בקרב חברות במשברים שונים. "אני בוגר של הסדרי קיבוצים, מושבים, חברת העובדים, מנועי בית שמש, תעשייה אווירית, תעשייה צבאית, כלכלית ירושלים (לשם הובא על ידי נושי אליעזר פישמן), צים שבה אני מסיים באוקטובר תקופה של שש שנים כיו"ר".

בוא נדבר על אי.די.בי. שאותה התבקשת לעזוב אחרי ארבעה חודשים בלבד. אדוארדו אלשטיין מסובך עד הצוואר. זו היתה עסקה גרועה מבחינתו?
"אין לי מספיק אינפורמציה כדי לשפוט אם ההשקעה שנעשתה בזמנו הייתה טובה או לא, אבל אין ספק שבניהול מקצועי יותר וטוב יותר התוצאות היו טובות יותר. כנראה שהנושים איבדו את האמון, וזה נגמר. אבל תמיד צריך לזכור שבסופו של דבר, אם קורה משהו לחברת אחזקה אין לזה השפעה מהותית על המשק. החברות למטה הן החשובות, והן חברות טובות".

ולמה הכהונה שלך היתה כל כך קצרה?
"אחרי שהמשקיעים נכנסו הם גם נפרדו ואלשטיין רצה את התפקיד לעצמו, וככה זה נראה אחר כך".

לאיילון ביטוח הגיע פוגל לפני שנה, לאחר שמשפחת רחמני, הציעה לו להחליף את שלמה גרופמן בתפקיד היו"ר, לאחר שגרופמן ולוי רחמני הסתכסכו. "איילון חברה יחסית קטנה עם ניהול מעולה וקווי מוצרים מסוימים שמתפתחים ומשתפרים למרות הגודל. הבעלים, לוי רחמני, שזה היה מפעל חייו, נפטר.

"שואלים אותי האם החברה על המדף, אני אומר שלא ראיתי את המדף, אבל כל בעל מניות במשפחה, דרך הנאמן, זכותו להציע את חלקו למכירה".

אדוארדו אלשטיין / צילום: כפיר זיו
 אדוארדו אלשטיין / צילום: כפיר זיו

כמי שמכהן כיו"ר בחברות שונות, מה דעתך על הטענה שדירקטוריונים הפכו למועדוני חברים.
"כיום יש נטייה גוברת והולכת ליצור דירקטוריונים שיהיו לעומתיים מול ההנהלות ומול בעלי המניות. האינטרס המשותף לבעלי מניות, דירקטוריון והנהלה מאוד גבוה, והנטייה לחשוד בכל דבר, להיות לעומתי, להיות מכוסה בפרוטקולים ובצדקנות, הפכו להיות אויב ההתפתחות העסקית.

"אם יש תופעה שממנים אנשים שבעל המניות מכיר ומעריך, זוהי תופעה חיובית. אבל ברגע שמתמנה הדירקטור, רק דבר אחד חייב להיות לנגד עיניו - טובת החברה".

אופנת התספורות חוזרת. מה אתה חושב על כך?
"אנחנו נמצאים היום במצב שבו הריביות חסרון הסיכון הן פחות מאחוז אחד לשנה. אם הגופים הפיננסיים ילא יקחו סיכון, הפנסיה של כל אחד מאיתנו תהיה שליש פחות ממה שהוא מצפה. לקיחת סיכונים, לצד רכישת מניות, היא אשראי הלוואות למימון פרויקטים לעסקים. כדי להקטין סיכון אתה חייב לפזר על פני הרבה הלוואות וסוגי הלוואות. בהלוואות למגזר העסקי או משקי הבית יש סיכון של אי יכולת פירעון.

"בתקופה שהייתי יו"ר מגדל, הבאנו תשואה נוספת לחוסכים מההלוואות הרבות שנתנו של עוד 3.5% לשנה. אי פירעון או בעיות שהיו באשראי היו רבע אחוז מכלל ההלוואות שנתנו. אבל הפוקוס, בעיקר בתקשורת, היה על אותם רבע אחוז, וכתוצאה מכך נמנעו חברי ועדות השקעה בגופים רבים לאשר הלוואות נוספות ובכך פגעו בחוסכים. כותבים על תספורות, אבל בלי הסיכון הזה אין תשואה נוספת. כמובן שבמידה ואדם לא פורע את חובו בזמן יש לנקוט את כל האמצעים כדי לגבות את מירב החוב ולתת הקלות בפירעון רק במידה וזה ישפר את המצב של המלווה".

ומה תפקיד הרגולציה במשוואה?
"במהלך השנים האחרונות עשו הכול כדי שחיסכון לא יממן השקעות וזה הבסיס לצמיחה. עשו גם כדי שלא יהיה כדאי להיות חברה ציבורית, ואכן המון חברות עזבו את הבורסה ומעט מאוד הצטרפו. אם מישהו מנפיק, אני מציע לכולם לבדוק היטב את הסיבה ואת הערך כי זה לא הגיוני היום לבוא ולהנפיק בישראל".

יש בעל שליטה שלא היית מוכן לעבוד איתו?
"בעל שליטה הוא בדרך כלל אחד שהשקיע. אני יכול לא להסכים איתו אבל אני מכבד אותו ואם אני לא יכול לעבוד איתו אני פשוט אעזוב. אם בעל שליטה רק ירמוז לי שהוא ירצה שאלך - אלך. כי הוא המשקיע. אין בעל שליטה שהייתי איתו שאני חושב שלא הייתי יכול לעבוד איתו".

תגובת בנק ישראל: החזרנו את האמון

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בפרוץ המשבר הייתה מצוקת נזילות אדירה בשווקים הפיננסיים, תוך פדיונות רחבים מקרנות הנאמנות שאלמלא התערבות הבנק עלולים היו להגיע גם לקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות ולייצר הפסד עצום לציבור. בנוסף, ההתערבות סייעה ליצואנים לקבע את שער החליפין שנדרש לביצוע עסקאות עתידיות ולהמשך פעילות היצוא של המשק.

"הכלי אותו הפעיל בנק ישראל עם פרוץ המשבר במרץ היה בשוק הסוואפ שבו נעזרים הגופים הפיננסיים כדי לגייס נזילות במט " ח ולא רכש מט״ח בשוק הספוט, שבו נקבעים שערי החליפין, כפי שנטען בכתבה. נדייק כי על מנת לעשות כן הבנק אכן הכריז כי יקצה לשימוש בכלי זה עד 15 מיליארדי דולרים אך בפועל, כפי שמדווח הבנק בשקיפות בתדירות חודשית, נדרש רק לנצל רק מחצית מהסכום - כ-7.5 מ׳ - על מנת לייצב את השוק ולהחזירו למצב תקין. מגוון הפעולות שנקט בנק ישראל החזירו את האמון של הציבור ואת התפקוד התקין של השווקים. הבנק עוקב ומנטר כל העת את השווקים וייפעל במידת הצורך".

התוכנית של פוגל: קבינט מקצועי, השקעה בבריאות ותקציב מפוצל

על פי אהרון פוגל, שגרת הקורונה מלווה באי וודאות גדולה, אולם מרגע שמדובר בשגרה הרי שההתייחסות אליה חייבת להתבטא בשורה של נושאים: בריאות, כלכלה וחברה.

לדבריו, אסור שהיעד היחידי יהיה הורדת מספר הנדבקים מקורונה והקטנת אי הוודאות והחזרת אמון הציבור הם קריטיים. התכונית לשיטתו חייבת להיות מוכרזת בתוך תקופת הסגר ולא יאוחר משבועיים מהיום, כאשר שלבי הפתיחה יוכרזו מראש ולא ישתנו. התוכנית מורכבת מארבעה חלקים ולהלן עיקריה.

1. אחריות וביצוע.
הממשלה תמנה קבינט חירום מקצועי שיתכלל את כלל הפרמטרים. הקבינט המקצועי ימנה שבעה  חברים ויפעיל את המערכות בנושאים השונים תוך שהוא משתמש במערכות קיימות (משרדי ממשלה, ביטוח לאומי, גופי בריאות, צבא וכו'). הממשלה תתווה עקרונות  מדיניות ויעדים (לא רק של קורונה).

הקבינט המקצועי יהיה מוסמך לבצע ללא צורך באישורי ממשלה, למעט שינויי חקיקה הדרושים. צוות שרים בראשות ראש הממשלה יקבל דיווח שבועי. דיווח חודשי יועבר לממשלה כולה.

יו"ר קבינט החירום המקצועי יהיה מינוי ברמה מקצועית וניהולית גבוהה ביותר, חברי הקבינט המקצועי יכללו את הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד הבריאות וראש פיקוד העורף.

2. קביעת מגבלות קורונה הכרחיות שהציבור יכול לעמוד בהן:
הפתיחה מהסגר תהיה בשלבים שיפורסמו מראש.
כל תחומי הפעילות יחזרו לפעול עד ראשית חודש דצמבר.
הקלה בקריטריונים בהגדרת הרמזור האדום.
עליית עיר או אזור למדרגה של אדום - תדחה את שלבי השחרור בשבועיים.
תישמר ההקפדה על מסכות, היגיינה וריחוק חברתי, הבידוד יהיה קצר יותר ובאופן הדרגתי תיפתח גם מערכת החינוך.
פתיחת מוסדות התרבות וכדומה תושפע מגודל האולמות והגדלת מספרי סועדים במסעדות תתאפשר בכפוף לתנאי שטח וגודל פנימי וחיצוני.
מגבלות אלה תהיינה תקפות לזמן ארוך אך ללא החמרות, אלא רק הקלות בהתאם לנתונים.
רף ההחמרה - 1,000 מונשמים ומטופלים בטיפול נמרץ (המפרט המדויק ייקבע על ידי קבינט החירום המקצועי).

3 . תוכנית 5 שנתית למערכת הבריאות שתכלול תוספת של 5 מיליארד שקל בשנה.
מערכת הבריאות תכלול בתוכניותיה את הקורונה כחלק מסדרי העדיפויות של הקטנת שיעורי התמותה בכלל לרבות מסרטן, זיהומים,  מחלות לב וכו'.

יושם דגש על אבחון מוקדם על ידי קיצור תורים, תוספות של MRI, עדכון סל הבריאות והורדת זיהומים. במקביל יישקלו רפורמות כוללות ותתבצע בקרה על פי דיווחי תמותה לכלל המחלות.

4. מדיניות כלכלית.
תקציב 2021 יוגש לממשלה עד סוף אוקטובר ולכנסת עד סוף נובמבר. נפגעי מדיניות הקורונה יקבלו סיוע כאשר המעבר יהיה לתמיכה דרך המעסיקים: תוכניות המשתתפות בסיכון המעסיקים, ערבויות ועוד. יינתן ביטוח ממשלתי לעסקים נגד החמרה בתנאי מגבלות הקורונה ומסגרת סיוע זו תתוקצב בנפרד כתקציב חירום זמני. מקור המימון: הלוואות מבנק ישראל.

לפי התוכנית, אין לממן את הסיוע באמצעות הגדלת חוב המדינה כל עוד הביקושים במשק קטנים ב-10% מהמצב לפני הקורונה וכאשר יש אספקת סחורות סדירה. בנוסף, יש לשקוד על הכנת תוכנית כלכלית ותקציבית להורדת הגירעון על פני שלוש שנים. 

אהרון פוגל (73)
כיהן בתור ממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר ● כיהן כיו"ר לאומי פרטנרס, דירקטור בבל"ל, שותף בייסוד קרן JVP, שותף בייסוד נס טכנולוגיות, יו"ר מגדל, יו"ר צים, יו"ר איילון אחזקות ● מכהן כיו"ר הסטארט-אפ GreenOnyx שפעיל בתחום של עלים ירוקים טריים ● אוהב כדורסל ואוהד את מכבי נס רעננה. "בעיני, אימון כדורסל זה מקצוע הניהול הכי מורכב והכי קשה. יותר מכל תחומי העסקים והממשלה. מאמן כדורסל מקבל מעל 200 החלטות במשחק תוך שניות"

צרו איתנו קשר *5988