החשב הכללי | פרשנות

המקצועיות, הביקורת, הקשרים וסימני השאלה הפוליטיים: מאחורי הקלעים של מינוי החשב הכללי הבא באוצר

יהלי רוטנברג שמגיע מבזק שם הוא מכהן כסמנכ"ל הכספים כבר היה מועמד לתפקיד בעבר • הוא נחשב מינוי מקצועי למרות שיש המבקרים את העובדה שכיהן בעיקר בתפקידי מטה • מי עוד הגיע לישורת האחרונה והאם כחול לבן תתמוך במינוי?

יהלי רוטנברג / צילום: ליאור מזרחי
יהלי רוטנברג / צילום: ליאור מזרחי

מקצוען, אמין ומרוחק, אלה התכונות הבולטות של יהלי רוטנברג, מועמדו של ישראל כ"ץ לתפקיד החשב הכללי הבא של מדינת ישראל. כ"ץ שהודיע בשישי בבוקר על החלטתו לבחור ברוטנברג במקומו של רוני חזקיהו, הפריך בכך השערות שנפוצו באוצר כי ימנה את אחד מבכירי האגף כממלא מקום לתפקיד, כפי שעשה לאחר התפטרותו של שאול מרידור. ההודעה התפרסמה זמן קצר לאחר שרוטנברג הודיע בבזק על החלטתו לעזוב את החברה. כדי להגיע ללשכת החשב הכללי בירושלים נדרש רוטנברג לעבור את אישור ועדת גולדברג למינויי בכירים בשירות המדינה ואת אישור הממשלה.

דווקא שלב האישור בממשלה, שהיה נחשב לטכני כל השנים, נראה כרגע כמשימה קשה מאוד לביצוע, על רקע המאבק הפנימי בין כחול לבן לליכוד וכוונת כחול לבן להביא למינוי פרקליט מדינה חדש. לא מן הנמנע שבכחול לבן יחליטו לקשור בין שני המינויים ולהתנות את הסכמתם למיניו של רוטנברג בקבלת אור ירוק למינוי פרקליט המדינה.

שומר הסף הכלכלי

תפקיד החשב הכללי הוא מהרגישים והסמכותניים ביותר בשירות המדינה. החשב הכללי הוא שומר הסף הכלכלי שאחראי על תקינות ההתנהלות הכספית והרישום החשבונאי של מעל 400 מיליארד שקלים שהמדינה מוציאה בכל שנה. החשב הכללי אחראי בין היתר לאישור הוצאות חריגות (למשל במעון ראש הממשלה), לניהול כלל נכסי המדינה, לקידום מגה פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי ולגיוס החוב הנדרש למדינה למימון פעולותיה. מערך חשבים הפזורים בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך אמור לבצע את מדיניותו לדווח לו על התנהלויות בלתי תקינות.

רוני חזקיהו, החשב הכללי היוצא נחשב לדמות המתרחקת מכלי התקשורת. למעט מספר הופעות טלוויזיוניות במהלך משבר הקורונה חזקיהו לא התראיין. רוטנברג לויאלי וסולד מתקשורת לא פחות מקודמו - שתי התכונות ששר האוצר ישראל כ"ץ הכי מעריך אצל הכפופים לו.

רוני חזקיהו. נחשב לדמות המתרחקת מכלי התקשורת / צילום: תמר מצפי
 רוני חזקיהו. נחשב לדמות המתרחקת מכלי התקשורת / צילום: תמר מצפי

אבל מעבר לכך רוטנברג נחשב לאיש מקצוע מוערך בחשב הכללי. ראשית בזכות הרקע המקצועי שלו כרואה חשבון, מה שיהפוך אותו, אם ימונה לחשכ"ל השלישי שהוא גם רואה חשבון אחרי ירון זליכה ומיכל עבאדי בויאנג'ו. הוא החל את דרכו באוצר כסגן חשב משרד החינוך ולאחר מכן התקדם לתפקיד חשב מטה אגף החשב הכללי, תפקיד ליבה שמי שממלא אותו לומד להכיר את תקציב המדינה לעומקו. לאחר מכן שימש רוטנברג בתפקיד החשבונאי הראשי, האחראי על התשלומים והסליקה של חשבונות המדינה. אבל התפקיד המשמעותי ביותר שרוטנברג ביצע והרלבנטי ביותר בהחלטה על מינויו לחשב הכללי הבא של מדינת ישראל היה תפקידו האחרון באוצר, ראש חטיבת המימון. במסגרת אותו תפקיד עמד רוטנברג בקשר עם חברות דירוג האשראי, הוביל גיוסי חוב והיה אחראי על הפיקוח על הסדרת החוב של חברת החשמל, שהמדינה העניקה לה ערבויות כדי למנוע את קריסתה. מבקרי המינוי טוענים כי רוטנברג פעל בצילה של חשבת כללית דומיננטית (עבאדי בויאנג'ו), מילא בעיקר תפקידי מטה ולא צבר ניסיון מספיק בעבודת שטח של חשב משרד.

מצד שני, ניסיונו של רוטנברג בניהול החוב הממשלתי, היכרותו עם האנליסטים בחברות דירוג האשראי ועם הגופים המממנים בישראל ובעולם - אלה התכונות הרלבנטיות ביותר כיום עבור הממשלה כשהיא נדרשת לגייס חוב בהיקפים חסרי תקדים כדי לממן את הגירעון התקציבי הדו-ספרתי בתקציב המדינה. כ"ץ זקוק להבנה של רוטנברג במימון ולהיכרות שלו עם חברות דירוג האשראי כדי להבטיח שדירוג האשראי של ישראל לא ייפגע במהלך הקדנציה שלו כשר אוצר, למרות הזינוק הצפוי ביחס החוב הממשלתי. על הרקע הזה שקל כ"ץ גם את מועמדותו של ערן היימר, איש החשב הכללי שניהל במשך שש וחצי שנים את חברת דירוג האשראי המקומית מדרוג - שהיה אחד הפיינליסטים בהתמודדות על התפקיד.

רוטנברג היה מועמד לחשב כללי גם בסיבוב הקודם, בסוף 2016, אלא שאז העדיף כחלון על פניו את רוני חזקיהו המנוסה. רוטנברג עזב את האוצר חצי שנה לאחר מכן לתפקיד סמנכ"ל הכספים של בזק. לאחר שלוש שנות התנסות בשוק הפרטי בתפקיד מרכזי הוא חוזר לאוצר מנוסה הרבה יותר מכפי שהיה בפעם הקודמת. מצד שני גם האתגרים הממתינים לו, גדולים בסדרי גודל מאלה שהמתינו לחזקיהו לפני ארבע שנים.