2020 הייתה רק הסנונית הראשונה: ב-2021 ההייטק הישראלי סוף סוף יציף את הבורסה בתל-אביב

תשואת החסר של הבורסה הישראלית מתחילת השנה נובעת, בראש ובראשונה, מהעובדה שמרכיב ההייטק במדדי המניות המובילים הוא נמוך • בשנה האחרונה אנו עדים למהלכים של הבורסה ורשות ני"ע ולשינוי מגמה אמיתי, שעשוי לתקן את העיוות ההיסטורי

עובדים בהייטק / צילום: שלומי יוסף, גלובס
עובדים בהייטק / צילום: שלומי יוסף, גלובס

משבר הקורונה חשף חולשה מהותית של הבורסה בישראל: הבורסה, ובראש ובראשונה המדדים המובילים שלה, נכנסו למשבר עם תמהיל בלתי מאוזן, שמורכב ברובו מחברות נדל"ן ופיננסים, ומנגד נוכחות דלה מאוד של חברות הייטק.

ערב פרוץ המשבר, הרכב מדד ת"א 125 כלל 35% מניות נדל"ן ופיננסים, לעומת 21% בלבד של מניות טכנולוגיה. זאת, בעוד שבמדד S&P 500 האמריקאי, לשם השוואה, היחס היה שונה לחלוטין - 37% מניות טכנולוגיה ו-14% בלבד למגזר נדל"ן ופיננסים.

חוסר איזון זה עלה במשבר הקורונה למדדי המניות בת"א בתשואת חסר משמעותית, כאשר סקטור הטכנולוגיה בכל העולם נהנה מתמיכה בלתי רגילה, ומנגד נרשמו ירידות משמעותיות בסקטורים של הנדל"ן והפיננסים. מתחילת 2020, ירד מדד ת"א 125 ב-15%, בשעה שה-S&P 500 נהנה דווקא מעלייה של כ-5%. זהו פער עצום ורב משמעות. אגב, מדד נאסד"ק 100 הנשען באופן מובהק על מניות טכנולוגיה עלה בתקופה זו בשיעור מרשים של כ-29%. נדגיש, כי תשואת החסר בת"א ביחס לארה"ב אינה נובעת להבנתנו רק מהזרמות ההון לשוק האמריקאי, או מסיבות פיננסיות מסוג זה, שכן אנו רואים כי מדדים מובילים בכל העולם הציגו ביצועים טובים יותר מהשוק הישראלי באותה התקופה.

יתרה מכך, על מנת להיווכח כי עיקר הנזק נגרם מתמהיל המניות ולא בהכרח ממשתני המאקרו האחרים, נציין כי מדד הטכנולוגיה בת"א עלה עד אוקטובר השנה ב-27%, לעומת ירידות של 24% ו-30% במדדי הפיננסים והנדל"ן, בהתאמה.

הדבר עומד כמובן בסתירה צורמת לעין עבור כל מי שמכיר את הכלכלה הישראלית, ומודע לחשיבותו של ההייטק בה, המהווה את הקטר המרכזי שמניע את כלל המשק. תעשיית ההייטק, נזכיר, מהווה כמעט מחצית(!) מיצוא הסחורות והשירותים במדינת ישראל, שבעצמה נחשבת מבחינת המיצוב שלה למעצמת הייטק עולמית של ממש.

צח קסוטו / צילום: אייל פרידמן
 צח קסוטו / צילום: אייל פרידמן

ואכן, לא מעט חברות הייטק ישראליות גם נרשמו למסחר בבורסה, אך בפועל מרבית ענקיות ומובילות התחום בחרו להיסחר דווקא בבורסה בניו-יורק, ודי אם נזכיר את צ'ק פוינט, אמדוקס, מלאנוקס, וויקס ורבות נוספות.

המגמה הזו מאפיינת את הבורסה בתל אביב זה שנים רבות, כאשר מעט מדי מהיצע ההייטק הנהדר הקיים במדינה מצא את דרכו אל הבורסה. הניוון היחסי הזה גרר גם מיעוט משתתפים במשחק מצד המשקיעים, מה שמנע גם מחברות חדשות לרצות ולהנפיק בתל-אביב, מתוך הבנה שלא יוכלו להשיא כאן ערך ולא להגיע לסחירות גבוהה.

הרכבי מדדי הדגל בישראל וארהב ערב משבר הקורונה
 הרכבי מדדי הדגל בישראל וארהב ערב משבר הקורונה

5 חברות טכנולוגיה במדד ת"א 35

ואכן, על רקע המשך שגשוגו של ההייטק המקומי, ניכרת בשנתיים האחרונות הבשלה בנושא, ומתפתח תיאבון רב בשוק להשקעות הייטק, כאשר במקביל מתבצעים מהלכים ייעודיים של הבורסה ושל רשות ניירות ערך, שמטרתם לעודד השקעות ישראליות בהייטק הישראלי. בין המהלכים הללו ניתן למנות את מסלול הטבה מס' 43 של רשות החדשנות, במסגרתו תוענק לגופים מוסדיים המשקיעים בחברות הייטק ישראליות הגנה על ירידת שווי של השקעותיהם. תיקון נוסף נעשה בתקנון הבורסה בפברואר 2019, ועל פיו ניתן להנפיק שותפויות שעוסקות במחקר ופיתוח - ולא רק בתחומים של חיפושי נפט וגז או הפקת סרטים, כפי שהתאפשר עד כה.

נוסף על כך, ניכרת מגמה שאימצה הבורסה הישראלית, שפותחת עצמה בפני שווקים חדשים באמצעות הנפקת מניותיה, תוך שיתוף פעולה עם בנק ההשקעות ג'פריס, אשר נועד לקרב משקיעים זרים לשוק הישראלי. כמו כן לאחרונה הוכרז צעד נוסף של השקת רצף ה-TASE UP עבור חברות צעירות יותר המעוניינות לפנות למשקיעים בישראל.

השילוב הזה, של סביבה מעודדת יותר מבחינה רגולטורית, יחד עם שינוי טעמים בשוק שמסיט חלק (בינתיים קטן) מהמשאבים מענפי הנדל"ן והפיננסים להשקעות הייטק, מייצר אפקט מוגבר שבזכותו גם קל יותר לחברות להנפיק בבורסה המקומית. כל הצעדים הללו מגדילים את סיכויי ההצלחה של החברות להנפיק, וגם משפר את סיכוייהן להגיע לשוויים ראויים ולסחירות גבוהה.

ואמנם, בשנה האחרונה חזינו בשתי תמורות מהותיות: ראשית, בעדכון המדדים האחרון היינו עדים למהלך חריג, כאשר מתוך שש חברות שנכנסו למדד ת"א 35, לא פחות מחמש היו חברות טכנולוגיה - אופקו, אנרג'יקס, מטריקס, מיטרוניקס וסאפיינס. מדובר בשינוי מרשים מאוד, שלא נראה כמותו בבורסה שנים רבות. מספר חברות הטכנולוגיה במדד כעת הוא כפול ממספרן לפני העדכון!

שנית, גם בשוק ההנפקות אנו חוזים בדומיננטיות חריגה של תחום ההייטק, המתבטאת בכמות חברות הטכנולוגיה ושותפויות המו"פ הנערכות להנפקה ו/או מבצעות גיוסי הון. השנה הושלמו כבר ההנפקות של החברות והשותפויות סייבר וואן, יוניקורן טכנולוגיות, מילניום פוד-טק, אלמדה ונצ'רס וטכנולוגיות גילוי אש וגזים, וכן פורסם כי גם חברות כגון אקופיה, אקווריוס, איירטאץ' וחברות נוספות נמצאות בשלבים מתקדמים של תהליכי הנפקה. רק לשם השוואה, בשמונה השנים הקודמות יחד הונפקו בת"א שמונה חברות טכנולוגיה בלבד!

האם המגמה צפויה להימשך? לדעתנו, ההתפתחות אינה מקרית, ונשענת על רגליים מוצקות הן של רגולציה תומכת והן של שוק שמביע עניין רב בהשקעה בחברות הייטק. על כן אנחנו צפויים לקבל ב-2021 מנת גדושה עוד יותר של הנפקות הייטק. 

הכותב הוא שותף מייסד במשרד הייעוץ הכלכלי בטא פייננס. בין היתר סייע להנפקות רבות בהן ננוקס, פתאל, מימון ישיר, יוחננוף, הכשרת הישוב, איילון אחזקות, מגוריט ועוד.