רוצים להוציא אתכם לחל"ת? המעסיק חייב את הסכמתכם

לפי רו"ח גיא מונרוב, בצל משבר הקורונה מופר ביתר שאת חוק שעות עבודה ומנוחה • לדבריו, משבר הקורונה הוא קרקע פורייה להוצאת עובדים לחל"ת • "יציאה לחל"ת היא עניין שיש להסדיר בהסכמה"

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

להפסקה הכמעט מוחלטת בפעולות האכיפה המנהלית של משרד העבודה נלווה מחיר כבד. לדברי עו"ד כפיר זאב המתמחה בדיני עבודה, "משבר הקורונה גורם למעסיקים רבים, ייתכן בשל המצוקה שהוא מביא עימו, לעקוף את חוקי העבודה, להגמיש אותם ובחלק מהמקרים - להפר אותם.

"נתוני האכיפה ביחס לשנת 2020 לא מעודדים בהקשר הזה, וייתכן שצריך להתחיל לחשוב על אכיפה באמצעות דיווחים שוטפים של מעסיקים באמצעות מערכות מקוונות, כגון אישור של רואה החשבון של המעסיק".

רו"ח גיא מונרוב, יועץ עסקי שחברתו מתמחה בבקרה ובניהול סיכונים המספק גם שירותי ביקורת פנימית לארגונים המעוניינים להיערך לביקורות של מינהל האכיפה, אמר ל"גלובס" כי בצל משבר הקורונה, מופר ביתר שאת חוק שעות עבודה ומנוחה. הדבר נובע, לדבריו, מכך ש"היקף העובדים הצטמצם מאוד. לעתים נוצר מצב שהיקף העבודה על העובדים שנותרו עולה בצורה ניכרת". עוד הסביר מונרוב כי "העבודה מהבית משטשטשת את הגבולות בין זמן העבודה וזמן המנוחה ועלול להיות מצב שיהיו דרישות גבוהות מהעובדים".

לדברי זאב, משבר הקורונה הוא קרקע פורייה להוצאת עובדים לחל"ת. "לפי ועדי עובדים, ההפרה הראשונה היא ההוצאה הכפויה של עובדים לחל"ת, או הארכת החל"ת לעובדים. יציאה לחל"ת היא עניין שיש להסדיר בהסכמה, ואי אפשר לכפות על עובד יציאה לחל"ת", מסר.

הפרה מסתמנת נוספת עליה הצביע זאב נוגעת להגנת הפרטיות. לדבריו, "עובדים עובדים מהבית, עובדים מרחוק, עובדים בקפסולות ולא בהכרח פוגשים את המנהל שלהם, וזה מייצר קרקע פורה לרצון של המעסיקים לעקוב אחרי עובדים. כבר היום אנחנו רואים שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות למעקב אחר עובדים, שלא היה קודם לכן".

לדברי מונרוב, "על פי סקרים שנערכו, הסקטור שנפגע הכי הרבה מנגיף הקורונה הם העובדים הלא מקצועיים והעובדים הזוטרים. במצבים מסוג זה עלולים המעסיקים לנצל את הכוח שנפל לידיהם שלא בצורה נכונה, ובכך לפגוע בעובדים".

לדעתו של זאב, אכיפת חוקי העבודה בתקופת הקורונה היא נקודה קריטית. "הקורונה הביאה את מרבית המעסיקים לטעון בתחילת הדרך, כנראה בצדק, לחשש לאיתנות הפיננסית שלהם. לכן גם, המעסיקים לא חשבו פעמיים לפני שביקשו לפגוע דבר ראשון בעובדים ובתנאי העבודה והשכר שלהם. אחרי הגל הראשון, ראינו התאוששות מהירה יחסית, לפחות אצל מעסיקים גדולים. הדבר גורם לכך שלמעשה את השלכות הקורונה סופגים העובדים, ואת התוצאות אנחנו רואים בעלייה הדרמטית בכמות המובטלים".

עוד הוסיף זאב כי "דווקא בתקופה הזו יש להקפיד יותר על אכיפת חוקי העבודה, אולי באמצעות המגמה ההולכת וגוברת של חיוב מעסיקים לדווח באופן יזום, כפי שנעשה לאחרונה עם תיקון ‘חוק שכר שווה לעובדת ולעובד’ באופן שמחייב מעסיקים עם 518 עובדים ומעלה, לערוך אחת לשנה דוח המפרט את פערי השכר אצלם".