מלחמה באויב בלתי נראה: כך תתגבר הכלכלה על משבר הקורונה

המאבק במגפה לא דומה למערכה מול אויב שניתן לראות בעין ולאפיין במושגים פשוטים • בניגוד לאחדות בשעת מלחמה, לריחוק בימי קורונה צפויה השפעה על אופן ומשך ההתאוששות של המשק הישראלי

חנות של רשת סנצ'ורי 21 בניו יורק מכריזה על חיסול עסקיה. ההתאוששות של הכלכלה תיקח זמן / צילום: רויטרס
חנות של רשת סנצ'ורי 21 בניו יורק מכריזה על חיסול עסקיה. ההתאוששות של הכלכלה תיקח זמן / צילום: רויטרס

"אתם שואלים מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת - ניצחון. ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, לא משנה כמה ארוכה וקשה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון אין הישרדות". המשפט הזה מתוך נאום "דם יזע ודמעות" של ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, נועד לאחד את העם הבריטי מול אויב מוחשי.

כשיש אויב שניתן להגדיר (ובמקרה הזה דובר על רוע צרוף), אז העם מתאחד כולו למאבק באויב משותף. אחת הסיבות שלאורך ההיסטוריה למגפות הייתה השפעה כלכלית משמעותית יותר מזו של מלחמות, היא שקשה יותר לרתום את הציבור לשיקום, להתאוששות ולאחדות כשהמאבק הוא באויב בלתי נראה.

קל להסביר לציבור שאנו נדרשים למחירים כבדים כשנלחמים באויב כמו הנאצים במלחמת העולם השנייה; קשה יותר להסביר ולהצדיק את המחיר שצריך לשלם, למשל, כשנלחמים בנגיף הקורונה.

גם אצלנו בישראל, קל יחסית להסביר למה צריך לשלוח חיילים שמתגוררים בתל אביב להילחם בחזית הצפונית כדי למנוע מהסורים להגיע לטבריה; קשה הרבה יותר להסביר לציבור מדוע צריך לשמור על הנחיות והגבלות בשעת מגפה, בזמן ששרה בממשלה שהיא תושבת תל אביב נוסעת לטבריה בתקופת הסגר.

שסעים חברתיים ופירוד בין קבוצות

האחדות החברתית או הריחוק החברתי הן לא רק סוגיות חברתיות - אלה הן סוגיות כלכליות ממעלה ראשונה, שיכריעו איך תראה ותתרחש ההתאוששות הכלכלית. לאחר ניצחון במלחמה, יש תחושת אופוריה (גם אם זמנית ומתעתעת). כשמנצחים מגפה, לעומת זאת, זה מותיר שסעים חברתיים ופירוד בין קבוצות.

בהיסטוריה האנושית, האשם נתלה בקבוצה מסוימת - למשל, "היהודים מפיצים מחלות" באירופה של ימי מלחמת העולם השנייה - ומכאן גם סמיכות של פוגרומים אכזריים ביהודים למגפות. כיצד תיתכן התאוששות כלכלית מהירה, אם לאחר שוך המגפה, חילונים יחרימו חרדים שיחרימו ערבים שיחרימו מפגינים? אחרי שוך קרבות המלחמה, ברור שצריכה להיות התאוששות מהירה, ושכולם צריכים לשלם מחיר, כי המלחמה הסבה נזקים ועכשיו זמן להתאוששות, בנייה של מה שנחרב והסתכלות לעבר עתיד טוב יותר - אבל במגפה התהליכים האלה מתנהלים באופן שונה.

במלחמה צבאית ברור מתי האויב מוכרע - למשל, כשבעלות הברית מגיעות לברלין והיטלר תוקע לעצמו כדור בראש, זה ניצחון. במגפה, לעומת זאת, ירידה למספר דו-ספרתי של חולים זה עדיין לא ניצחון, גם אם מכריזים שאפשר לצאת ולשתות בירה. בערבי שירה בציבור, אקורדיון זו תוספת נחמדה, אבל בחיים עצמם, "אקורדיון" של פתיחת וסגירת המשק לא יכול לעבוד, כי לאורך זמן זה שוחק את הציבור.

בטור שכתבתי ל"גלובס" במרץ האחרון, כתבתי שאם חלילה ההתנהלות תהיה של סגר-שגרה-סגר, בשלב כלשהו הסגר לא יעבוד, כי הציבור יהיה שחוק. השוויתי זאת למסלול בצבא, שלאחר שמסיימים מסע של 40 קילומטר, שולחים את הצוות לישון - ודקה לאחר מכן מקפיצים את הצוות למסע נוסף. במקרה כזה, גם החיילים הגדולים והחזקים פיזית נשברים פסיכולוגית, כשהם מגלים שעליהם להמשיך ללכת, לאחר שכבר היו בטוחים שהמסע הסתיים.

חברות דמוקרטיות הן מטבען מגוונות. כשיש גיוון ואחדות מטרה, הגיוון חיובי, מאפשר פיתוח ויצירה - שמובילים לצמיחה כלכלית גבוהה. כאשר לקבוצות יש מטרה משותפת, הגיוון הוא יתרון; לעומת זאת, כשכל קבוצה מאשימה קבוצה אחרת ודואגת רק לאינטרסים של עצמה, השלב הבא הוא שכל קבוצה מתחמנת את הקבוצות האחרות עבור עצמה - וכמובן שהצידוק הוא ששחיתות לטובת הקבוצה זו לא שחיתות, אלא דאגה למי שדומה לי - ומכאן קצרה הדרך לשחיתות ממסדית, שבאופן שיטתי הורסת כל חלקה טובה.

מחקר של קרן המטבע הבינלאומית משנת 2016 הצביע על כך שמדינות שבהן הציבור לא רואה לנגד עיניו מטרה משותפת, נוטות להיות מושחתות יותר, וכי במדינות מושחתות יותר, ההשקעה בחינוך ובריאות נמוכה משמעותית מזו שבמדינות מושחתות פחות (ביחס לכלל ההוצאה). השקעה נמוכה במחוללי צמיחה לא מאפשרת למדינות האלה להציג צמיחה בת-קיימא.

בחירות, תשואות ומחירי האנרגיה

בכל הנוגע לשוק ההון, מעבר להשפעות הקורונה על הכלכלה בטווח הבינוני, וייתכן שגם בטווח הארוך, יש קודם כל טווח מיידי שאליו צריך להתייחס. הבחירות לנשיאות בארה"ב צפויות להתקיים בעוד כשלושה שבועות, ב-3 בנובמבר. ביום חמישי האחרון נערך עימות טלוויזיוני בין המועמדים לסגני הנשיא - סגן הנשיא המכהן, מייק פנס, מול המועמדת הדמוקרטית לסגנית נשיא, קמילה האריס.

אחד הנושאים שבו עסקו בהרחבה בעימות בין השניים, היה תוכנית ה"ניו דיל הירוק" של הדמוקרטים אל מול תוכנית ההשקעות בפצלי אנרגיה וגז טבעי של הרפובליקנים. האריס הציגה את התוכנית הדמוקרטית להשקעות עתק באנרגיות ירוקות, שעלותה מוערכת בלפחות 2 טריליון דולר ותוביל, לטענתה, להסבה של המשק האמריקאי לאנרגיה ירוקה במהלך העשור הקרוב, וכן תייצר מאות אלפי משרות.

מנגד, טען פנס כי יישום מלא של התוכנית יישא תג מחיר של עשרות טריליוני דולרים, וגם אם יוסיף עשרות אלפי משרות, יוביל לפיטורים של מיליוני עובדים ברחבי ארה"ב, בזמן שהמדינה את פליטת גזי החממה יותר ממדינות שחתומות על אמנת פריז - והסיבה היא האצת השימוש בגז טבעי המופק באמצעות סדיקה הידראולית (מה שמוכר כ"פצלים").

מבחינת משמעויות למחירי האנרגיה, גם המהלכים של הנשיא דונלד טראמפ וגם המהלכים של המועמד הדמוקרטי, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, צפויים להוביל לירידה של מחיר הנפט, לאור העובדה שהם מאיצים פיתוח של מוצרים תחליפיים להפקה המוכרת של נפט ממאגרים יבשתיים/ימיים.

בכל תרחיש של השקעות בענף האנרגיה בארה"ב, הגז הטבעי יהיה חלק אינטגרלי מהתוכנית - ובכל מקרה, השקעה בתשתיות אנרגיה מצריכה חומרי גלם, כמו אלומיניום ושאר מתכות - בין אם חומרי הגלם משמשים לטורבינות, תחנות רוח, או צינורות לשינוע גז. מבחינה זו, ענף המתכות והגז הטבעי מעניינים להשקעה, ללא תלות במועמד שייבחר לנשיא ארה"ב.

בהקשר של החוב האמריקאי, מבחינת תשואות של איגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב, בחודש האחרון חלה עלייה בתשואת האג"ח, בין השאר, לאור המחשבה שאנו צפויים לצמיחה מהירה (Over-Shooting), וייתכן שאף לאינפלציה לאור ההזרמות המסיביות של כספים מצד בנקים מרכזיים.

מכיוון שאין לי אלא להסתמך על שרואות עיני, מאז 2001 הבנקים המרכזיים מזרימים סכומים ניכרים לשווקים הפיננסיים (ומאז 2008 ביתר שאת), ולא נצפתה צמיחה משמעותית או אינפלציה במחוזותינו. לכן, אני מתקשה למצוא סיבה למה הפעם זה יהיה אחרת - בהינתן עלייה משמעותית בתשואות האג"ח הממשלתיות, ראוי לבחון הארכת מח"מ (משך חיים ממוצע) לתיק ההשקעות.

בסוף ההקפות של שמחת תורה, בסוף השבוע האחרון, נאמרה הברכה "משיב הרוח ומוריד הגשם". בתקופה של מגפה בריאותית וכלכלית, כשעדיין לא נמצא חיסון לקורונה, התפילות לא יכולות להזיק. עם סיום הקריאה בתורה והתחלה מספר "בראשית", נקווה שההתחלה החדשה תישא עמה ברכה, ושבמהרה הגשם הפיזי וגשמי הפרנסה יחזרו וירוו את הארץ. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.