ישראל מהמובילות בעולם במדד המאבק בשחיתות בעסקאות בינלאומיות

ארגון "שקיפות בינלאומית" דירג בפעם השנייה ברציפות את ישראל בדירוג הטוב ביותר במדד, לצד ארה"ב, בריטניה ושוויץ • בין השנים 2016-2019 נפתחו בישראל עשר חקירות בחשד לשחיתות בינלאומית, ושלושה תיקים הסתיימו בהטלת סנקציות

נילי ארד, ראש הסניף הישראלי של ארגון "שקיפות בינלאומית" / צילום: רפי קוץ, גלובס
נילי ארד, ראש הסניף הישראלי של ארגון "שקיפות בינלאומית" / צילום: רפי קוץ, גלובס

ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) העוסק במאבק העולמי נגד שחיתות, דירג בפעם השנייה ברציפות את ישראל בדירוג הטוב ביותר במדד "המאבק בשחיתות בעסקאות בינלאומיות". יחד עם ישראל נמצאות בקבוצת הדירוג הגבוה ביותר שלוש מדינות נוספות בלבד - ארה"ב, בריטניה ושוויץ. בדו"ח נבדקו 47 מדינות.

בארגון חברות מעל 100 מדינות. בראש הסניף הישראלי עומדת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופטת בדימוס נילי ארד. העמותה, בשיתוף פעולה עם המחלקה למשפט פלילי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הציגה בפני קובעי הדירוג בארגון העולמי את הצעדים הננקטים בישראל בתחום המאבק בעבירת השוחד לעובדי ציבור זרים.

חקירות נגד שטיינמץ, שיכון ובינוי וטבע

הדוח הכיר במאמצים שישראל נוקטת לאכיפת השחיתות הנודעות לעסקאות בינלאומיות. בין השנים 2016-2019 נפתחו בישראל עשר חקירות. במהלך שנים אלו הוגש כתב אישום אחד ושלושה תיקים הסתיימו עם הטלת סנקציות.

כתב האישום היחיד והראשון מסוגו הוגש בישראל באופן תקדימי בדצמבר 2016, נגד חברת אן.אי.פי שהואשמה כי קידמה את עסקיה בממלכת לסותו בדרום אפריקה באמצעות תשלום שוחד של יותר מ- 500 אלף דולר. כתב האישום הוגש לאחר שנוספה עבירה חדשה לחוק העונשין לפיה מתן שוחד לעובד ציבור זר מחוץ לישראל מהווה עבירה בישראל. עם הגשת כתב האישום הוצג הסדר טיעון והחברה הודתה ושילמה 4.5 מיליון שקל קנס למדינה.

אחת החקירות המתנהלות היא נגד בני שטיינמץ. החקירה נפתחה בדצמבר 2016 בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור זרים בגינאה ולביצוע עסקה פיקטיבית בשנת 2009 ברומניה שכללה העברת כספים לטובת תשלומי שוחד. נגד שטיינמץ הוגש כתב אישום בשוויץ בגין פרשת השוחד בגינאה. באישום צוין כי סכום השוחד עמד על 10 מיליון דולר על פי כתב האישום.

גם ברומניה הואשם שטיינמץ בפרשת קרקעות יחד עם יועץ התקשורת טל זילברשטיין והשניים זוכו ב-2019. לצד זאת, ממשלת גינאה חזרה בה מטענותיה כלפי שטיינמץ בתחילת 2019 וחברת BSGR של שטיינמץ הגיעה להסכמה עם נשיא גינאה שהצדדים ייסוגו מהטענות לשחיתות ותבוטל הבוררות ביניהם בסוגיית פרויקט עפרת הברזל סימנדו.

פרשה מרכזית המוזכרת בדוח היא פרשת שיכון ובינוי, ששרי אריסון הייתה בעלת השליטה בה עד 2018. החקירה חשפה חשד למתן שוחד במיליארדים לעובדי ציבור זרים לאורך שנים ארוכות על ידי בכירי ועובדי חברת שיכון ובינוי בע"מ וחברות בנות שלה.

לאחרונה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב על הארכת תפיסת רבע מיליארד שקל וקבע שקיימת תשתית ראייתית מבוססת לחשדות. בית המשפט קבע "שתרבות תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות בהן פעלה החברה הבת הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש מחד גיסא, תוך הסתרה מכוונת שנועדה להסוות את העבירות מגורמי הרגולציה ואכיפת החוק, וכפועל יוצא גם ממשקיעים בחברה".

בתיק זה צפויה הפרקליטות להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.

חקירה נוספת שנסגרה ומוזכרת בדוח היא פרשת שפיר הנדסה, שנחקרה בחשד לשוחד והלבנת הון. בספטמבר 2019 דיווחה שפיר הנדסה לבורסה על סגירת תיק החקירה נגדה ונגד ארבעה בעלי השליטה ללא הגשת כתב אישום. שפיר הנדסה נחשדה כי כספי החברה הועברו כשוחד לפקיד ציבור ברומניה בתמורה לזכייתה במכרז לביצוע פרויקטים של מגורים בהיקף של 10 מיליון שקל עבור רשות מקומית שם. לצד הסגירה, נערך הסדר חילוט אזרחי בהיקף של 4.3 מיליון שקל.

פרשת נוספת קשורה לחברת טבע, שנחשדה בהעברת תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו. התיק נסגר וטבע שילמה למדינה עיצום כספי בסכום של 75 מיליון שקל וקנס בארה"ב בסכום של כחצי מיליארד שקל.

פרשת מעורבותו של בנק הפועלים בחשד לשוחד לבכירי ארגון הכדורגל הבינלאומי FIFA מוזכרת גם בדוח. במסגרת פרשה זו שילם הבנק 30 מיליון שקל ו-874 מיליון דולר כדי לסיים את חלקו בפרשת העלמת המסים של לקוחות אמריקאים.

יחידה מיוחדת מטפלת בעבירות

הטיפול בנושא שוחד לעובדי ציבור זרים מוסדר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ומתואם במסגרת צוות בין-משרדי בראשות המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), וחברים בו נציגי פרקליטות, ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, רשות המסים ורשות לאיסור הלבנת הון.

הדו"ח מציין לחיוב את הנחיות פרקליט המדינה מאוקטובר 2019, אשר מתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין של תאגיד ובגיבוש עמדתה ביחס לדרכי הענישה של תאגידים.

תיקי חקירה בעבירה זו נחקרים ע"י מחלק מיוחד שהוקם לשם כך ביחידה הארצית לחקירות הונאה שבלהב 433, חלקם בשיתוף עם הרשות לני"ע, והתיקים מטופלים על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "ישראל רואה באכיפה יעילה של האיסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר נדבך חשוב במאבק ליצירת אקלים בינלאומי נקי משחיתות, התורם אף לחיזוק השמירה על טוהר המידות בישראל פנימה".

***חזקת החפות. החקירה בעניינו של בני שטיינמץ בישראל טרם הסתיימה. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות. החשודים בפרשת שיכון ובינוי לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן עומדת להם חזקת החפות.