סרטן | פיצ'ר

החברה שמנבאת הצלחה של תרופות לסרטן על ידי פענוח תמונות הדמיה

NucleAI מזהה בהדמיות של גידולים "טביעת אצבע" של מערכת החיסון, ומנבאת אילו חולים יגיבו היטב לתרופות מסוימות

צוות החברה (מימין לשמאל): לוטן חורב, אלירון אמיר, אבי וידמן ואלברט אכטרברג / צילום: David Garb
צוות החברה (מימין לשמאל): לוטן חורב, אלירון אמיר, אבי וידמן ואלברט אכטרברג / צילום: David Garb

ישראל הולכת והופכת בהדרגה לאחת המובילות בעולם בפענוח ממוחשב של תמונות הדמיה רפואית באמצעות טכנולוגיה מעולם הראייה המלאכותית. כל חברה לוקחת את היכולות האלה לכיוון אחר, ו-NucleAI מתמקדת בהתאמה אישית של תרופות לחולי סרטן. איך עושים זאת באמצעות פענוח הדמיה? אנשי החברה גילו זאת עם הזמן. 

"בתחילת הדרך, המטרה שלנו הייתה לעזור לפתולוגים לאבחן את הגידול ולסווג אותו לדרגות חומרה שונות", אומר מנכ"ל החברה אבי וידמן. "רצינו לעזור להם לא לפספס אזורים חשודים בסביבת הגידול, או לתעדף תמונות הדמיה חשודות לקדמת התור, במקום שיגיעו אליהן רק בתורן. עם הזמן, הבנו שבעצם המהפכה הדיגיטלית מאפשרת לנו לא רק לשפר את עבודת הפתולוג, אלא לקפוץ שלב קדימה ולראות דברים שהפתולוג לא רואה".

לנבא מי יגיב לאימונותרפיה

אז מה הקשר בין תמונת הפתולוגיה להתאמת תרופות לחולי סרטן? הכול עובר דרך מערכת החיסון. הדור החדש ביותר של תרופות לסרטן הוא התרופות האימונותרפיות, שמעודדות את מערכת החיסון של המטופל לתקוף את הגידול. התרופות הללו חוללו שינוי דרמטי רק אצל חלק מהמטופלים, והיום קשה מאוד לנבא מי יגיב היטב לטיפול ומי לא יפיק תועלת ממנו. מדובר בטיפול שלא רק שעלותו גבוהה, יש לו תופעות לוואי ובתקופה שבוחנים אותו, אי אפשר לקבל טיפול אחר.

"זו בעיה מהותית בשוק הזה", אומר וידמן. "מתוך כל עשרה אנשים שמקבלים את התרופות הללו, רק שניים יגיבו. מערכת הבריאות מוציאה 8 מיליארד דולר על תרופות שאין להן תגובה. חברות הפארמה עושות ניסויים שלא מצליחים, כי רק חלק מהחולים מגיבים, ואז התגובה הממוצעת לא הרבה יותר טובה מפלצבו. כך אנחנו מאבדים את התרופות הללו גם עבור מי שכן יכול היה להרוויח מהן".

בדיקות גנטיות של הגידול, שמוצאות מהן המוטציות העיקריות שהובילו את הגידול להפוך לסרטני, מנבאות הצלחה של תרופות מקטגוריות אחרות, אך לא מהקטגוריה הזו. "מה שמנבא את התגובה הוא מערכת החיסון של החולה", אומר אורי זליכוב, המנהל הרפואי של החברה. "וספציפית איך תאי מערכת החיסון מסודרים מסביב לתא הסרטני".

וידמן: "ואת הניבוי הזה אפשר לעשות רק באמצעות מערכות מחשוב. אנחנו מזהים דפוסים שגם העין המיומנת של הפתולוג לא מסוגלת לראות, כי כדי להבחין בהם צריך לכמת מספר רב של משתנים, והעין האנושים לא מסוגלת לכך".

בשלב הראשון, נוקלאיי מנבאת אם משפחת התרופות האימונותרפיות מתאימה לאדם. בשלב הבא, התקווה היא שאפשר יהיה לאתר דפוסים שונים שמנבאים הצלחה לתרופות ספציפיות. "יש לנו גישה למאגרי מידע של חולים שכבר טופלו והתוצאה נרשמה. אנחנו יודעים לחפש, באמצעות האלגוריתם שלנו, 'טביעת אצבע' של מערכת החיסון של החולה בתמונת הפתולוגיה, ולקשר בין גידול עם טביעת אצבע מסוימת לתרופות שעד כה הצליחו ביותר בטיפול בו".

הרעיון שניתן לראות טביעת אצבע של מערכת החיסון בתמונת פתולוגיה הוא רעיון מקובל?
וידמן: "היום יש הוכחות אקדמיות, שמראות את חשיבות הסביבה החיסונית לניבוי ההצלחה של הטיפול, ואפשר להצביע אפילו בעין על גידולים 'חמים', שיש בהם פעילות של מערכת החיסון, ועל גידולים 'קרים'. הגידול החם נחשב למגיב טוב יותר לטיפול. אבל עד כה לא היה כלי למיפוי מלא של הסביבה החיסונית. אנחנו מפתחים אותו לראשונה. בזכות זה אנחנו מראים שחלק מהגידולים הם יותר 'חמים' או יותר 'קרים' מכפי שנראה לעין, וזה מה שהפתולוג לבדו לא יכול לעשות.

"התרופות שמפתחות החברות, תוך הסתמכות על הבדיקה שלנו, ישווקו בעתיד יחד עם הבדיקה, כלומר אנחנו גדלים יחד איתן".

גיוס למרות הקורונה

נוקלאיי עובדת עם חברות התרופות ועם חברות ביטוח, בהתקשרויות שהחלו רק לאחרונה אך הן נחתמו לטווח ארוך. הכנסות החברה מהחוזים הללו צפויות להגיע למיליוני דולרים.

בחודשים האחרונים סיימה החברה גיוס של 8.5 מיליון דולר, בהובלת חברת הפארמה Debiopharm משווייץ. "הם משקיע אסטרטגי, אבל לא יותר מדי גדול, כך שלא ירתיע את חברות התרופות האחרות. בנוסף משקיעים בחברה הקרנות וורטקס וגרוב וונצ'רס, וכן המשקיעים הפרטיים ניר קלקשטיין, שייסד את החברות פיינאל, ארליסיין ואת מכון המחקר KI; ועורך הדין שמואל זיסמן.

וידמן מודה שלא קל לגייס בקורונה. "אנחנו לא מאלה שיגידו שהקורונה עשתה להם טוב. זה לא תחביב שלי לשבת בבית ולא להיות על מטוס ולפגוש את הלקוחות והמשקיעים שלי. העולם נהיה קצת יותר שטוח, אבל עדיין יש משמעות לשאלה עם מי שיחקת בייסבול. השלמנו את הגיוס למרות הקורונה ולא בזכותה. ולמי ששואל אם יש לנו במקרה גם פיתוח לקורונה - יש לנו פיתוח לסרטן!".

בחברה מועסקים היום 30 עובדים במשרות מלאות ובמשרות ייעוץ. "כולנו אנשי AI, רפואה וביולוגיה. לחברות התרופות אין הרבה עובדים שמגיעים עם השילוב הזה. אנחנו כותבים את ההיסטוריה בתחום כי אין חברה כמונו שאפשר לחקות. אנחנו חלק מסוג חדש של חברות, שנוצר בקו התפר שבין רפואה לביג דאטה". 

NucleAI

הוקמה ב-2017 על ידי אבי וידמן, אלירון אמיר ולוטן חורב ● פועלת בתחום של התאמת תרופות לחולי סרטן על בסיס פענוח ממוחשב של תמונות הפתולוגיה של הגידול ● מעסיקה 30 עובדים בתל אביב ●  גייסה לאחרונה 8.5 מיליון דולר