הביקוש לטכנולוגיות בתחום הבריאות הזניק את עולם הטלה-רפואה

הרפואה הדיגיטלית - שמאפשרת למטופלים תקשורת ומעקב מרחוק מול הרופא - הפכה קריטית בסגר • ה-FDA כבר אישרה יותר מ-60 אלגוריתמים שונים של בינה מלאכותית לטיפול רפואי

משאבת אינסולין. חוסכת ביקורים אצל הרופא / צילום: Wilson Ring, Associated Press
משאבת אינסולין. חוסכת ביקורים אצל הרופא / צילום: Wilson Ring, Associated Press

כאשר תחום הבריאות - כמו היבטים רבים אחרים של חיינו - נעשה דיגיטלי, יותר ויותר משקיעים מוצאים דרכים חדשות להרוויח מהחברות המעורבות במה שעשוי להיות עתיד הרפואה. ההתעניינות המוגברת בהשקעה בתחום הבריאות הווירטואלית מגיעה בעקבות הקורונה, שגרמה האצה בשימוש בטלה-בריאות, אבל עוד לפני המגפה היו מספר מגמות שהגבירו את העניין בחברות הבריאות הדיגיטליות, כמו פערים דמוגרפיים, גידול באוכלוסייה, מספר גדל של אנשים מבוגרים ומערכות בריאות לא יעילות, אשר הגדילו את הצורך בשירותי בריאות אוטומטיים ופשוטים.

על פי מקינזי, 76% מהצרכנים האמריקאים נכון לסקר שנערך ב-27 באפריל מביעים עניין להשתמש בטלה-בריאות כדי להחליף ביקורים רפואיים, ביחס ל-11% בשנת 2019. אימוץ הטלה-רפואה, והרחבתה מעבר לטיפול דחוף וירטואלי, עשויים להגיע עד 250 מיליארד דולר מההוצאות הנוכחיות בתחום הבריאות בארה"ב.

שוק שצפוי לגדול ב-275% בשבע שנים

עולם הטלה-רפואה זינק "בעל כורחו" כמה שנים קדימה בעקבות הביקוש לשירותי בריאות שמספקים מענה למטופלים שלא יכולים לצאת מהבית, וטכנולוגיות הבריאות צמחו בקצב מזהיר. ספקי שירותי בריאות מסוימים בארה"ב מדווחים שמספר הפגישות הטלה-רפואיות המוגדרות כהתייעצויות, שבהן החולה יוצר קשר עם הרופא דרך שיחה קולית או וידיאו, גדל בשיעור של פי 175 מאז שהחלה המגפה.

צמיחה-של-500-מיליארד-דולר-בשוק-הבריאות-הדיגיטלי-ב-השנים-הקרובות
 צמיחה-של-500-מיליארד-דולר-בשוק-הבריאות-הדיגיטלי-ב-השנים-הקרובות

ספקית ביטוח הבריאות האמריקאית Anthem אף הפחיתה ל-5 דולרים את השתתפות המבוטח ב"ביקור" אצל רופא באמצעות טלה-רפואה, בהשוואה ל-25-35 דולר לביקור פיזי אצל רופא, והביקוש רק גדל.

תת-סקטור זה של ענף הבריאות אינו מסתכם רק ב"ביקורי מסך" אצל הרופא, אלא כולל גם חברות שמייצרות מכשירים רפואיים המחוברים לאינטרנט וניתנים לשליטה מרחוק, טכנולוגיות לבישות לניטור שינויים בריאותיים, כמו מדבקה או צמיד חכם, ואפליקציות בסלולר שמדווחות ישירות לחולה או לרופא.

להערכתנו, שוק הבריאות הדיגיטלית צפוי לצמוח מ-175 מיליארד דולר ב-2019 ליותר מ-657 מיליארד דולר בשנת 2026, גידול של 275% בתוך שבע שנים.

פי שלושה יותר ביקורים רפואיים וירטואליים

דוגמה מעניינת לחברה צומחת בתחום המד-טק היא טלדוק (TDOC), שמספקת שירותי אבחון, טיפול והמלצות של רופאים ומומחים בעזרת וידיאו צ'ט באפליקציה ייעודית.

טלדוק הונפקה בבורסה של ניו יורק ביולי 2015, במחיר של 19 דולר למניה, לפי שווי שוק של 1.3 מיליארד דולר. מאז ועד היום זינקה המניה ב-1000% כמעט, למחיר של 200 דולר, המשקף לחברה שווי שוק של 16.6 מיליארד דולר. ברבעון השני של 2020 דיווחה טלדוק כי בוצעו באמצעותה 2.8 מיליון ביקורים רפואיים וירטואליים, פי שלושה יותר מהתקופה המקבילה ב-2019, ומאז תחילת השנה הצטרפו אליה כמעט 15 מיליון חברים חדשים בתשלום.

השיקול-הכלכלי-משפיע-על-השיקול-הבריאותי
 השיקול-הכלכלי-משפיע-על-השיקול-הבריאותי

באוגוסט השנה ביקשה טלדוק לרכוש את חברת ליוונגו הלת', תמורת 18.5 מיליארד דולר במזומן ובמניות. ליוונגו עוסקת בניטור בריאות מרחוק, ועסקה זו, אם תצא לפועל, תגבש את מעמדה של טלדוק כמובילה בתחום.

חברה מעניינת נוספת היא ניואנס קומיוניקיישנס (NUAN) האמריקאית, העוסקת בתחום פתרונות הקול והתמונה, ומציעה חבילת פתרונות שמסייעים למערכות הבריאות לאמץ טרנספורמציה דיגיטלית. פתרונות ה-AI (בינה מלאכותית) שלהם מאפשרים להפוך נתונים רפואיים לא יעילים - כמו הערות של רופאים - למידע שימושי.

ניואנס נוסדה ב-1992 ורכשה בעברה (2005) את ארט ופונטיק סיסטמס - שני סטארט-אפים ישראליים - תמורת כ-100 מיליון דולר. מניית החברה הכפילה את עצמה מאז תחילת משבר הקורונה במרץ, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 8.6 מיליארד דולר.

הרחבת שירותי הבריאות, הקטנת העלויות

מאז ומתמיד שירותים רפואיים לא היו נגישים באופן שווה לכולם. באזורים הכפריים של ארה"ב לדוגמה, נסגרו מאז 2010 למעלה מ-120 בתי חולים, ועל פי הערכות, למחצית מהאוכלוסייה העולמית חסרה גישה לשירותי בריאות חיוניים.

במחקר שנערך במדינות ה-OECD, כ-17% מהמבוגרים ציינו שהשיקולים הכלכליים גורמים להם לרוב לוותר על הצרכים הרפואיים. כיום לרפואה הדיגיטלית יש יכולת למלא תפקיד חשוב בהפחתת עלויות הטיפול ובהנגשה למטופלים רבים.

התבגרות האוכלוסייה מעלה את הביקוש לשירותי בריאות, והצמיחה בהוצאה על שירותי בריאות מזנקת במהירות רבה יותר מאשר האינפלציה, ולכן להערכתי פתרונות למתן שירותי בריאות מבוססי טכנולוגיה יהיו ה"תרופה" הטובה ביותר.

קפיצת מדרגה בשוק האינסולין

תחום נוסף שכדאי להרחיב עליו הוא "טכנולוגיות לבישות" - מכשירים רפואיים המחוברים לאינטרנט ויכולים לספק מידע לרופאים לצורך ניטור מטופליהם. עבור אנשים במצבים רפואיים כרוניים, כמו סוכרת 1, מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית.

מחלה זו דורשת ניטור צמוד של רמות הסוכר ושל רמות האינסולין. כיום מכשירים חכמים המחוברים באמצעות האינטרנט של הדברים, כמו מוניטורים של רמות הגלוקוז בדם, יכולים להוות פתרון מצוין להפיכת החיים עם סוכרת לנוחים ככל האפשר.

דוגמה לחברה בתחום זה היא יצרנית משאבות אינסולין דקסקום (DXCM), שהכפילה את שווייה ל-38.5 מיליארד דולר מתחילת השנה, בעקבות זינוק של 37% בהכנסות ל-451 מיליון דולר ברבעון האחרון.

דקסקום מייצרת מערכת לניטור של רמות גלוקוז בדם בשם G6, שמשדרת את רמות הסוכר באמצעות חיישן על גוף המטופל למכשיר הנייד שלו, ונותנת התראה כאשר רמות הגלוקוז נמוכות או גבוהות מדי.

חברת נוספת בתחום היא אינסולט (PODD), שמייצרת מערכת עירוי אינסולין קומפקטית המיועדת לנשיאה עבור חולי הסוכרת. המשאבה נקראת OmniPod Insulin Management System, והיא פולשנית פחות ממשאבות אחרות שקיימות בשוק. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של 16 מיליארד דולר לאחר שמנייתה טיפסה ב-45% מתחילת השנה.

טנדם דייביטיס קייר (TNDM) היא עוד חברה מעניינת בתחום, שלוקחת את תחום משאבות האינסולין למאה ה-21. ספינת הדגל שלה, ה-slim X2 Insulin, שונה מהמזרק וממשאבת האינסולין הידנית, והיא נראית כמו טלפון חכם ומשתמשת במשאבה מיניאטורית משקית גמישה, הממוקמת בתוך מכל ולא במזרק מכני.

חברת טנדם טוענת שביכולתה להפחית את עלות הטיפול בסוכרת מסוג 2 בשיעור של כ-1,200 דולר - לסך של 3,200 דולר בשנה, ומנייתה הוסיפה לערכה כ-100% מתחילת השנה.

היהלום שבכתר - הבינה המלאכותית

בתחום הרפואה הדיגיטלית, הגביע הקדוש הוא הבינה המלאכותית, ולראיה - עד ינואר 2020 ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) אישרה כבר למעלה מ-60 אלגוריתמים שונים ל-AI לטיפול רפואי.

בין היתר מדובר באלגוריתמים שמנתחים סריקות רפואיות ועיבוד של תמונות מבדיקות שונות, ומזהים בין היתר קשריות בבלוטת התריס (נודולים - nodules), נגעים שונים בכבד ובריאות ואף סרטן שד בדיוק דומה לזה של רדיולוגים אנושיים.

בעזרת בינה מלאכותית אפשר למצוא דפוסים שחוזרים על עצמם, ויכולים להוביל לאבחונים חכמים יותר ולטיפולים מדויקים יותר. הנתונים שמפיקים מהטכנולוגיה הזו יכולים לעזור בעתיד לאנושות כולה. 

הכותב הוא מנכ"ל Global X ETFs, חברת תעודות הסל המובילה בארה"ב. אין בכתוב בטור זה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק, המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והכתוב אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך