"הטבה" לעצמאים? פנסיה היא המקום האחרון שמומלץ למשוך ממנו כסף

בהנחה שטיוטת התקנות לעניין "דמי אבטלה" לעצמאים תאושר בכנסת, עצמאים שהעסק שלהם נסגר יוכלו לראשונה למשוך כשליש מהחיסכון הפנסיוני שלהם בפטור ממס. מאז חוקק חוק פנסיה חובה לעצמאים ב-2017 ועד היום, אם רצו למשוך את הרכיב הזה, או כל רכיב אחר בחיסכון הפנסיוני, היו צריכים לשלם 35% מס. בכך משוות הזכויות של העצמאים בפנסיה לאלה של שכירים, בהיבט של היכולת למשוך את רכיב הפיצויים (שבמקרה של עצמאים מכונה "דמי אבטלה") בפטור ממס, וזו גם הייתה התוכנית המקורית כשחוקק החוק.

אך מהי המשמעות של המהלך הזה, האם ומתי הוא בכלל כדאי? השורה התחתונה היא שמשיכת שליש מהחיסכון - וזה נכון גם לשכירים וגם לעצמאים - הוא צעד שכדאי לנסות ולהימנע ממנו בכל דרך. החיסכון הפנסיוני נועד לשמש אותנו כקצבה בזקנותינו, כשכבר לא נוכל יותר לעבוד. הקצבה היא למעשה חלופה לשכר. משיכת שליש מהחיסכון - בין הוא אם נקרא "פיצויים" או "דמי אבטלה" - משמעותו חיתוך הקצבה בכשליש עד 40%.

עצמאים חוסכים פחות לפנסיה

עצמאים, אפילו יותר משכירים, צריכים להיות זהירים בנוגע למשיכת חלקים מתוך החיסכון הפנסיוני, כי הם ממילא חוסכים בממוצע פחות משכירים. זה נובע גם מכך שחוק פנסיה חובה החל רק בשנים האחרונות, וגם מכך שעצמאים חוסכים לבד, ולא בשיתוף עם המעסיק. כך למשל, משכר או הכנסה של 10 אלף שקל בחודש, שכיר יחסוך מדי חודש כ-1,850 שקל לפנסיה, כש-1,250 שקל נחסכים בידי המעסיק; ואילו העצמאי רק 910 שקל - הסכום המינימלי שהוא נדרש להפריש בגובה הכנסה זו. בכל מקרה, כמובן שאותו שליש מהחיסכון הפנסיוני שאולי אפשר יהיה למשוך כעת, הוא אינו "דמי אבטלה", אלא פשוט שבירת תוכנית חיסכון, וכזו שהיא קריטית במיוחד. בעוד שכירים זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי, עצמאים - ברובם - אינם זכאים להם במצבים שבהם העסק נסגר.

לכן עצמאים שחייבים כסף נזיל כיום ויש להם חסכונות אחרים לבד מהחיסכון הפנסיוני, שישתמשו בהם לפני הכל, כשהחיסכון שבו מומלץ לגעת אחרון הוא קרן השתלמות (אם יש כזה). יש לכך שתי סיבות עיקריות: כל עוד מפקידים עד תקרה מסוימת, לא צריך לשלם מס רווחי הון על הכסף (25%); וכן דמי הניהול זולים מאוד, ונעים סביב 0.6%.

מחישוב שערכה באחרונה עבור "גלובס" היועצת הפנסיונית והפיננסית שרון אלמגור, שהחסכונות שמומלץ לפדות ראשונים, אם ישנם כאלה - כי התשואה המתקבלת עליהם לאורך כמה שנים צפויה להיות הכי נמוכה - הם פיקדון בנקאי שקלי ארוך טווח ואחר כך קרן נאמנות.

אלמגור בדקה מה קורה ל-50 אלף שקל בחמישה אפיקי חיסכון שונים ונמשכים לחשבון הבנק אחרי חמש שנים. מדובר בקרן השתלמות; קופת גמל להשקעה; פוליסה פיננסית לחיסכון והשקעה; קרן נאמנות ופיקדון בנקאי שקלי לטווח ארוך. הנחות המוצא בחישוב כללו דמי ניהול ממוצעים בענף, מדד שנתי של 1%, תשואה או ריבית שנתית סבירה לכלי החיסכון (4% לכל אחד מהאפיקים ורבע אחוז לפיקדון שקלי לטווח ארוך) ותשלום של מס רווחי הון בעת פדיון הכסף, בהתאים לאפיק החיסכון.

 שרון אלמגור / צילום: גליה חרמון

כעבור חמש שנים היתרה נטו שתיכנס לבק אם מושכים את הכסף תהיה הגבוהה ביותר בקרן ההשתלמות: 59 אלף שקל, פער של 17% ביחס לפיקדון הבנקאי.

הלוואות על חשבון קרן השתלמות וקרן פנסיה עשויות להיות משתלמות - ריביות של אפילו 1%-2%, תלוי בחברה המנהלת. אם הברירה היא בין משיכת שליש מהחיסכון הפנסיוני או נטילת הלוואה כזו, ייתכן שעדיף לשקול את האופציה השנייה.

התנאים למשיכה כפי שנקבעו בתקנות (טעונות אישור):

● עצמאי שסגר את העסק, והעסק אינו פעיל יותר
● ההפקדות לחיסכון הפנסיוני בוצעו על פי חוק, במשך שנתיים מתוך שלוש השנים האחרונות
●עברו לפחות 36 חודשים מהמשיכה הקודמת