ברק קפיטל | בלעדי

החשכ"ל פסל את בקשת ברק קפיטל להפוך לעושה שוק ראשי באג"ח הממשלתיות

הבורסה ביחס להחלטת החשכ"ל: "פועל בניגוד לעקרונות החשובים של עידוד התחרות והגברת הנזילות בשוק ההון" • אגף החשכ"ל: "מינוי חבר בורסה נוסטרו כעושה שוק ראשי אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות הנהוגה"

אייל בקשי, בעלי ברק קפיטל  / צילום: בן יוסטר
אייל בקשי, בעלי ברק קפיטל / צילום: בן יוסטר

בצל המאבק המשפטי בין הבורסה לני"ע לבין החשב הכללי באוצר בנוגע לתשלומים בהיקף 20 מיליון שקל, פסל לאחרונה אגף החשכ"ל את בקשת חברת המסחר ברק קפיטל להתמנות כעושה שוק ראשי באג"ח ממשלת ישראל. ל"גלובס" נודע כי בשבוע שעבר הודיע החשכ"ל לברק קפיטל כי פנייתה להפוך לעושה שוק, נדחית.

ביוני האחרון הפכה ברק קפיטל, בשליטת אייל בקשי, לחבר בורסה מסוג נוסטרו, הודות לשינוי נהלי הבורסה ומתוך רצון להרחיב את הפעילות בבורסה ולהגדיל את הנזילות במסחר. ברק קפיטל היא חברה פרטית שהוקמה ב-2006 והיא נחשבת לאחד מגופי המסחר הגדולים בשוק. עם ההודעה על הפיכתה לחבר בורסה נוסטרו מסר בקשי כי "אנו מייחלים לשיתופי פעולה שיביאו להגדלת המחזורים והנזילות בבורסה".

על פי המכתב שקיבלה ברק קפיטל, ושהגיע לידי "גלובס", סגן בכיר לחשכ"ל גיל כהן, שמשמש כמנהל חטיבת מימון ואשראי בחשכ"ל, החליט לדחות את בקשתה משום שמאז רפורמת עשיית שוק שנעשתה ב-2006, המדינה מינתה לתפקיד זה רק "גופים פיננסיים הפועלים בעיקר כמתווכים מול משקיעים סופיים". מדובר בגופים שנדרשים "לעסוק בניירות ערך עבור אחרים, דוגמת פעילות ברוקראז' או ניהול תיקי לקוחות", ולא כאלה הפועלים לחשבונות נוסטרו.

עוד כתב כהן כי "מינוי חברות מסוג חש"ב (חבר שאינו בנק) נוסטרו כעושה שוק ראשי באג"ח ממשלת ישראל אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות הנהוגה על ידי החשכ"ל". כך שמבחינת האוצר הפיכת ברק קפיטל לעושה שוק ראשי באג"ח ממשלתיות לא תשרת באופן מיטבי את מטרות המשרד - להביא לשיפור העומק והנזילות בשוק.

ואולם, ההחלטה הזו מתקבלת בביקורת רבה בקרב גורמים בשוק ההון ובסביבת הבורסה. גורמים אלה, שמעורים בפעילויות חברי הבורסה ועושי שוק, מציינים כי בפועל פעילות עשיית השוק נעשית במידה רבה על ידי הנוסטרו של עושי השוק ולא מכספי לקוחות, גם כשמדובר לכאורה בגופים שמנהלים כספי לקוחות ולא פועלים רק לחשבונם הפרטי. מה גם שחברי בורסה מסוג נוסטרו הם דבר חדש בבורסה המקומית - שהחל עם ברק קפיטל - כך שברור שלא יהיה תקדים לעושה שוק שהינו גוף נוסטרו בלבד.

בתגובה לפנייתנו בעניין החלטת החשכ"ל, נמסר מטעם הבורסה כי "תמוה בעינינו שהחשכ"ל פועל בניגוד לעקרונות החשובים של עידוד התחרות והגברת הנזילות בשוק ההון. עקרונות שעמדו בבסיס החוק לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה שהוביל האוצר, אשר עיקר תכליתו הייתה לפתוח את המועדון הסגור של הבנקים ולאפשר לשחקנים נוספים לקחת חלק משמעותי בפעילות השוק, על כל היבטיה. נציין כי כבר ב-2006 קבעה ועדת האוזר כי עושה שוק הוא גם חבר הפועל לחשבונו העצמי, קרי נוסטרו, כך שמעבר לעניין המהותי האמור, החלטת החשכ"ל אף עומדת בסתירה להגדרה זו, והיא לכל הפחות בלתי סבירה באופן קיצוני". 

"גוף בלי לקוחות - לא צריך להיות עושה שוק?"

עושה שוק הוא מתווך פיננסי שמזרים ציטוטים של מחירים לקנייה ולמכירה של ני"ע כשיש מרווח מסוים, כדי לשמר את המסחר ואת האפשרות לציטוטי מחיר סבירים. "בהגדרה, עשיית שוק נעשית לחשבון נוסטרו", אומר גורם בשוק שטוען כי "האוצר בעצם נוקט פרשנות משלו כשהוא מחליט שבגלל שלברק קפיטל אין לקוחות אז הוא לא צריך להיות עושה שוק". על כך מוסיף אותו גורם כי ככל הידוע לו, כבר כשברק קפיטל הפכו לחבר בורסה הם כיוונו להפיכתם לעושה שוק ראשי באג"ח ממשלתיות בישראל, "וכעת המדינה שמה מקל בגלגלים ויוצרת אפליה בין חברי בורסה. על פניו המדינה צריכה לרצות עוד עושי שוק, וברק קפיטל עובדת עם המון בנקים ומוסדיים, וזה מוסיף נזילות לשוק".

מנגד, באוצר מנמקים החלטתם בעבודה השוואתית שביצעו כדי לראות מה המצב בשוקי חו"ל, ושבה מצאו כי רוב מכריע של עושי השוק הם בנקים או מוסדיים, כשיש מקומות שבהם גם ברוקרים הם עושי שוק. באוצר לא מצאו עושה שוק שהוא חברת נוסטרו, שתפקידיו לתווך את הני"ע שהוא עושה שוק שלהם ללקוחות קצה, ומבחינתם עשיית שוק רק לנוסטרו ללא לקוחות היא בעייתית.

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי
 איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

בסביבת האוצר שוללים קשר לתביעת הבורסה

החלטת החשכ"ל נראית כסבב נוסף של מתיחות בין חטיבת המימון והאשראי באגף לבורסה בת"א, שבשנים האחרונות יצאה משליטת המערכת הבנקאית והפכה לחברה למטרות רווח הנסחרת בבורסה. שני הצדדים כבר מצויים בעימות חריף שהגיע לכותלי בית המשפט בעניין תשלומים בהיקף של 20 מיליון שקל שדורשת הבורסה מהמדינה, בגין מאגר ההשאלות באג"ח ממשלתיות.

במאי האחרון תבעה הבורסה את המדינה בגין אי תשלום דמי רישום אג"ח במאגר ההשאלות עבור שבע השנים האחרונות (מלוא תקופת ההתיישנות). מנגד, המדינה השיבה לביהמ"ש כי התקנון של הבורסה לא מחייב תשלום ושהבורסה בכלל חיכתה 13 שנה עם הדרישה שלה, שהינה "חיוב רטרואקטיבי פסול".

בסביבת האוצר מכחישים כל קשר בין החלטתם בעניין ברק קפיטל ובין התביעה של הבורסה.