מצב חירום לאומי - הסכנה האמיתית לחינוך ולדמוקרטיה הישראלית

יש לחשוב על אופנים מגוונים "מחוץ לקופסה" ולדמיין פעולה חינוכית ולימודית במגוון מרחבים, גם בחוץ, בחצר הבניין, בגן השעשועים ובכל מקום בו אפשר לשחק, לדבר, לקרוא ולכתוב

כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס
כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס

ההכרזה שיצאה בשבוע שעבר כי מערכת החינוך לא תחזור לסדרה לפחות עד חודש ינואר וסיכויים רבים שגם לאחר מכן, מציבה את החברה הישראלית על פי תהום. חוסר השוויון המכרסם בה גם בימים טרום-קורונה הולך ומקצין והשלכתיו צפויות להכות בנו עוד שנים ארוכות.

כינונה של חברה דמוקרטית תלוי באופן גדול בקיומה של מערכת חינוך ציבורית המקנה, גם אם בקשיים מרובים וסדקים הולכים ומתרחבים, בסיסים שווים של חינוך ואוריינות לימודית טובה דיה לכל שכבות האוכלוסייה.

התוצאות של שמיטת הקרקע תחת מערכת החינוך הציבורית כתוצאה מסגירתה למשך שנה הן הרסניות בעיקר כלפי מאות אלפי ילדים/ות ונערות/ים המצויים בפריפריה הגאוגרפית-חברתית של החברה הישראלית ואשר הלכה למעשה מנותקים, החל מחודש מרץ, ממערכת סדירה של חינוך ולמידה.

מעבר להשלכות הרגשיות והחברתיות הקשות שמחולל הניתוק ממערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות נוצרים, ממש בימים אלו, פערים לימודיים עצומים המרחיבים את אי השוויון המעמדי כלכלי כך שהשלכותיו כלפי אותם ילדים ובני נוער תהיינה אכזריות ובלתי ניתנות לגישור.

ארגון אונסק"ו מציין כי לסגירת בתי הספר השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת המשפיעות על כלל ציבור התלמידים אך במיוחד כלפי תלמידות ותלמידים ממעמד סוציו- אקונומי נמוך. הארגון מציין כי לאור מחקרים שנעשו בעולם תלמידים ממעמד זה נפגעים במיוחד מהפרה של שגרת הלימודים משום שעומדות לרשותם פחות הזדמנויות ללמידה מחוץ למסגרת הבית ספרית.

למיומנויות כמו הרכבת פאזל, הקראת סיפור, משחקי קופסה בנייה בלגו ומשחקי חברה , השפעה רבה על פיתוח כישרים לימודיים וחברתיים. לילדים ממעמד סוציו אקונומי גבוה נגישות רבה יותר למיומנויות אלו. עם סגירת שערי בתי הספר האחריות לחינוך הילדים נופלת על כתפי ההורים. הורים רבים הנאבקים על היכולת לקיים את משפחתם מתקשים למלא את התפקיד הזה בזמן משבר בשל מחסור במשאבים חומריים וחינוכיים.

ישראל נמצאת במקום השני בשיעור הילדים העניים מבין מדינות ה-OECD. ע"פ דוח הביטוח הלאומי לשנת 2018 היו בישראל 841,700 ילדים עניים! לפי כל המחקרים שנעשו בנושא הסביבה הביתית של התלמידות/ים היא המשתנה המשפיע ביותר על הישגיהם הלימודיים ועל יכולתם לצאת ממעגל העוני.

השנה הנוכחית תהיה שנה גוזרת גורלות עבור ילדים וילדות שהוריהם נמחצו תחת משבר הקורונה המתמשך. הפערים הלימודיים-רגשיים שנפערים כעת, לצד מערכת חברתית קפיטליסטית שאינה מעודדת גם בימים כתיקונם שוויון חברתי יגזרו עליהם פערים מעמדיים שאולי לא יצליחו לצמצם לעולם.

מחקר של מכון "BROOKINGS" מראה כי קטיעת רצף לימודים בחופשות (כחודשיים בממוצע) מגדילה פערים לימודיים בצורה שיכולה להגיע עד ל-20% בקרב אוכלוסיות מוחלשות. לפי נתון זה דין הפסד של שנת לימודים אחת עבורם הוא כדין 2.5 שנות לימודים, כלומר, ילדה הלומדת בכיתה ה' לא תצליח להגיע לרמת הלימודים הנדרשת כאשר היא תעלה לחטיבת הביניים. נער הלומד בכיתה ח' לא יצליח לעמוד כנדרש בבחינות הבגרות.

אנחנו ניצבים בפני סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית כפי שהכרנו אותה. משבר הקורונה פוגע באוכלוסיות רבות, אולם אנחנו חייבות לעמוד על הנזק והעוול הנעשה כעת לדורות של ילדות וילדים ולמערכת החינוך הציבורית כולה.

אז מה כן אפשר לעשות?

פאולו פריירה, המחנך הדגול והוגה הדעות, טען כי יש להתאים את הצורות והשיטות החינוכיות והלימודיות למציאות המשתנה, ושתמיד ניתן למצוא פתרונות יצירתיים כדי ללמד ולחנך. זוהי, בלשונו, "פדגוגיה של המצב", כזו שיודעת לפעול במגוון דרכים גמישות. יש לחשוב על אופנים מגוונים "מחוץ לקופסה" ולדמיין פעולה חינוכית ולימודית במגוון מרחבים, גם בחוץ, בחצר הבניין, בגן השעשועים ובכל מקום בו אפשר לשחק, לדבר, לקרוא ולכתוב. ניתן להקים בתי ספר שכונתיים ניידים ואפקטיביים שנותנים מענה פשוט, חיוני ונדרש לילדים ובני נוער שנמצאים בסיכון. "בתי ספר" שכאלו יכולים לפעול בשעות מגוונות, באתרים מגוונים ובאופן גמיש בהתאם לנסיבות ולמצב בכל מקום ושכונה. 

הכותבת היא מנכ"לית התיכונים החברתיים רשת דרור בתי חינוך

צרו איתנו קשר *5988