האם שר המשפטים ניסנקורן מוסמך לפטר את מנדלבליט?

האם ניסנקורן כובל את ידי הליכוד מלהדיח את מנדלבליט? זה לא בסמכותו • המשרוקית של "גלובס"

מיקי זהר / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
מיקי זהר / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

בליכוד שוב מדברים בגלוי על פיטורי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הפעם בעקבות ההקלטות שנחשפו בחדשות 12. אבל בינתיים אלה רק דיבורים. "למה אתם מחכים?!" - התגרה המגיש גדי נס ביו"ר הקואליציה מיקי זוהר, שהתראיין לרדיו צפון. "האמת היא", ענה זוהר, "שמי שאחראי לפיטוריו, או מי שצריך לדאוג לפיטוריו, או לאשר אותם, זה שר המשפטים אבי ניסנקורן. תן לי לתת לך ניחוש אחד מה הוא מתכוון לעשות".
הטענה הזאת הפתיעה אותנו, כי דווקא כששר המשפטים היה איש ליכוד - אמיר אוחנה - שמענו ממנו על נוהל אחר שבו האחריות לא רובצת על השר. במפגש בחירות בפברואר אוחנה הסביר כי "האופן שבו מפטרים יועמ"ש מפורט בחוק: חוזרים לוועדת האיתור שמינתה אותו, ואם היא מחליטה שהיא חוזרת בה מהמינוי - מביאים לממשלה, והממשלה מצביעה".

מי צודק? חוק שירות המדינה מסמיך את הממשלה לנסח כללים למינוי היועמ"ש ולפיטוריו. הכללים שנמצאים היום בתוקף קובעים שמי שממנה את היועמ"ש היא כל הממשלה, לא שר אחד, לפי המלצה של ועדה קבועה בראשות שופט עליון בדימוס. עיקרון דומה חל בפיטורים: הוועדה ממליצה והממשלה מאשרת. אבל כדי למנוע פיטורים שרירותיים נקבע התהליך הבא. (1) שר המשפטים כותב בקשה מנומקת לוועדת המינוי; (2) הוועדה מזמינה את היועמ"ש לשימוע ומגבשת המלצה; (3) הכדור עובר לממשלה, שיכולה עקרונית להחליט בניגוד לעמדת הוועדה.

אם כן, האם ניסנקורן יכול לסנדל פיטורים שרוב הממשלה תרצה בהם? ד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר שזה נתון לפרשנות. הכללים הנוכחיים, שממשלת אהוד ברק אישרה בשנת 2000, קובעים בפשטות ששר המשפטים יביא את הנושא בפני הוועדה. אבל הם מבוססים על המלצות ועדת שמגר, שקמה בעקבות ניסיון הנפל למנות את רוני בראון ליועמ"ש ("בראון תמורת חברון"). ובהמלצות האלה נאמר במפורש שכאשר "הממשלה מתכננת" להפסיק את כהונת היועמ"ש, שר המשפטים יפנה לוועדת המינוי "בשם הממשלה". לכאורה אין לניסנקורן שיקול דעת.

עד שנת 2000 המצב היה פשוט בהרבה, כמו שמלמדים פיטורי יצחק זמיר, התקדים היחיד לפיטורי יועמ"ש. זמיר נאבק לחקור את טיוח פרשת קו 300 בהוראת ראש השב"כ אברהם שלום. ב-1986 הוא סרב להגן על שלום בבג"ץ, בניגוד לעמדת הממשלה. שר המשפטים יצחק מודעי קידם החלטת בזק להחליפו ביוסף חריש, והשרים אישרו אותה פה-אחד שלושה ימים לפני הדיון בבג"ץ. 

בשורה התחתונה: דברי זוהר לא נכונים ברובם. פיטורי יועמ"ש לממשלה נתונים היום בידי הממשלה כולה, אחרי שימוע והמלצת ועדת המינוי. תפקיד שר המשפטים הוא רק לשלוח בקשה מנומקת לוועדת המינוי.

תחקיר: אוריה בר-מאיר ויפתח בריל

צרו איתנו קשר *5988