התחזות, סחר בציוד רפואי ו"פישינג": עלייה של עשרות אחוזים בפשיעה הפיננסית בצל המשבר

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים פרסמה דוח חדש על ה"מגמות בסיכוני הלבנת הון בעידן הקורונה בארץ ובעולם" • כך ניתן לזהות את האיומים ולהתמודד איתם

"פישינג" / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס
"פישינג" / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

בסוף יוני השנה עצרה היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל ארבעה חשודים מנתניה, בחשד שביצעו עשרות מעשי הונאה וניסיונות הונאה תוך ניצול משבר נגיף הקורונה, ופגיעה בבתי חולים וארגוני בריאות בצרפת, בקשר למכירת ציוד רפואי. זמן קצר קודם לכן, באותו חודש, הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד אדם שהקים אתרי אינטרנט שנחזו לחנויות וירטואליות לממכר מוצרי פארם, אך לטענת המדינה שימשו בפועל כתשתית למיזם עברייני במסגרתו מילאו רוכשים תמימים את פרטיהם באתר, ובהמשך, באמצעות הודעות ווטסאפ, נטל הנאשם את פרטי האשראי שלהם והשתמש בהם לצורך משיכות בסכומים גבוהים מסכומי הרכישות שביצעו, וכן העביר את פרטי האשראי לשותפיו למיז םהעברייני. עבור כל העברת אשראי שביצע לשותפיו, קיבל הנאשם בין 200 ל-300 דולר. במקביל, במסגרת הדיווחים שקיבלה בחודשים האחרונים הרשות לאיסור הלבנת הון מהגופים הפיננסיים, נכללו דיווחים רבים בגין מקרי הונאה של קשישים והונאה של הרשויות בקשר למענקי קורונה וכן מקרים של התחזות לצורך קבלת תרומות.

באחד המקרים הועבר דיווח בנוגע לאזרח שנזקק לקצבאות ביטוח לאומי מדי חודש מחד, והחל לשווק מסיכות מגן לחו"ל במאות אלפי שקלים מאידך. במקרה אחר התקבלה עדות להתחזות של גורמי פשיעה, בניסיון למשוך כספי לקוחות תמימים ממספר חברות ביטוח במשק, תוך ניצול החולשות שיוצרת התקופה, בין היתר בצורך להזדהות מרחוק, לצמצם פעילות בחברות וכדומה.

בחודשים האחרונים חל זינוק בשיווק בארץ ובחו"ל של ציוד הגייני ורפואי מזויף, או שכלל אינו קיים (כולל ע"י גורמי טרור), בהונאת הרשויות בכדי לקבל במרמה מענקי קורונה, התחזות לאחרים כדי להוציא מהם כספים במרמה או מהמדינה.

בנוסף, גורמים עבריינים מנצלים את התקופה לביצוע פעולות של הלבנת הון דוגמת משיכות והפקדות מזומנים מוגברות, תוך נימוק שזו פעילות הנובעת מהקורונה, וכן חלה עלייה בתופעות של הונאה, מרמה וזיוף ועלייה בשימוש בנותני שירותים פיננסיים ובפעילות סחר להלבנת הון ובנכסים וירטואליים (מטבעות קריפטוגרפיים), לצד ירידה בפעילות במזומן ובשימוש בישויות קש. זוהי תמונת הפשיעה הפיננסית החדשה שגואה בחסות הקורונה.

נגיף ה-COVID-19 גרם לשינויים רבים סביב העולם, בין היתר בתחום הפיננסי, בראשם האצת קצב המעבר לפעילות מרחוק, ובתוך כך לסיכונים חדשים להלבנת הון ולפשיעה פיננסית.

על הרקע הזה, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים דוח חדש על ה"מגמות בסיכוני הלבנת הון בעידן הקורונה בארץ ובעולם", וכן רשימת "דגלים אדומים" והנחיות לגופים הפיננסיים כיצד להתמודד.

גידול של עשרות אחוזים בהיקפי תופעות פשיעה

על פי הדוח, נרשם גידול של עשרות אחוזים בהיקפי תופעות פשיעה אשר בהן העבריינים מנצלים לרעה את עידן הקורונה והמעבר המואץ לפעילות כלכלית מרחוק, בדגש על התווך המקוון, לפעילות פשיעה ייחודית, הונאות ומרמות. ביו היתר, נרשמה בחודשים האחרונים עלייה של עשרות אחוזים בהיקפן של תופעות פשיעה בהקשרי הקורונה, בהן הונאות רפואיות, הונאות סייבר מתוחכמות, התחזויות, פשיעה העושה שימוש בתווך האינטרנטי (דוגמת סחר בסמים) ועוד.

במקביל, על רקע המשבר הפיננסי ישנה עלייה משמעותית גם בהיקף הפעילות של השוק האפור, הונאות הקשורות למתן הלוואות וכן עלייה בהיקף הפעילות בתחום זירות הסוחר (פורקס), כמו גם משברים בענפי מסחר שונים שעלולים להיות מנוצלים ע"י גורמי פשיעה להשאת רווחים ולהלבנת הון.

המעבר הגובר של הכלכלה הגלובלית (רשויות ממשלתיות, חברות, גופים פיננסיים ואינדיבידולים) לפעילות מרחוק, המבוצעת על פי רוב באמצעים מקוונים, לרבות ע"י אוכלוסיות שאינן מורגלות בפעילות זו, מביא לעלייה משמעותית בפשיעה הפיננסית בכל העולם, באופן מיוחד תוך ביצוע הונאות. הקורונה מזרזת מגמות ושינויים וכי לולא המגיפה היו חולפות שנים רבות עד למימוש התפתחויות אלו, בדגש בתחום הפיננסי.

סחר בציוד רפואי ותרמיות מאסיה

ישראל כמובן לא לבד. מגמת העלייה ב"פשיעת-הקורונה" מדווחת ברחבי העולם, ובין היתר בדו"חות מיוחדים שארגון ה-FATF (כוח המשימה הבינ"ל למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור) פרסם וגם ה-FinCEN (הרשות למודיעין פיננסי בארה"ב). בין היתר, משרד המשפטים האמריקאי חשף וסיכל לאחרונה (אוגוסט 2020) מעורבות של גורמי טרור באחד מניסיונות ההונאה בתחום הרפואי, במסגרתו תשתיתן פיננסי הפועל עבור ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) שיווק באמצעות האינטרנט מסיכות פנים מדגם N-95 ללקוחות ברחבי העולם, תוך טענה כוזבת כי הן קיבלו אישור של מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

הרשות לאיסור הלבנת הון בקנדה פרסמה ביולי השנה, כי מקורם של 80% מהדיווחים על פשיעה פיננסית מפרוץ הקורונה הינו בעבירות התחזות, סחר בציוד רפואי/הגייני ועבירות דיוג ("פישינג"), כאשר לפי דיווחים בינ"ל מקורן של חלק ניכר מהתרמיות במדינות אסיה. בנוסף, גורמים פיננסיים בארה"ב מתארים זינוק חד (Explosive" Growth") בהיקף ההונאות של גורמי פשיעה בניסיון לנצל את המענקים וההלוואות הניתנים במסגרת תכנית הסיוע הממשלתית בארה"ב, תופעה הנפוצה במספר רב של מדינות נוספות (בדגש על איטליה).

הלוואה מארגון פשע

במקביל, האינטרפול מדווח על גידול בהיקף פעילותם של נותני שירותים פיננסיים בלתי מפוקחים, ובעיקר מתן הלוואות ע"י ארגוני פשיעה, שימוש גובר בנכסים וירטואליים להלבנת כספים שמקורם בהונאות קורונה, הלבנת הון באמצעות השקעות של גורמים עבריינים בעסקים במשבר ובנדל"ן, כמו גם על עבירות ני"ע, תוך ניצול התנודתיות הרבה המאפיינת את השווקים בתקופה האחרונה.

ממידע שהתקבל מרשויות האכיפה, מגורמים פיננסים בישראל ומניתוח הדיווחים שהתקבלו ברשות לאיסור הלבנת הון, עולה כי בישראל בולטות מספר תופעות, כאשר הראשונה בהן היא תופעת ההונאות הרפואיות. גורמי האכיפה תיארו עלייה של עשרות אחוזים ויותר במקרי הונאה רפואית המבוצעים בחסות משבר הקורונה. מקרים אלו מבוצעים הן ע"י ישראלים בארץ ובחו"ל והן ע"י גורמים בינ"ל, מול ישויות ישראליות.

בחודשים האחרונים החלו מדווחים לרשות דיווחים מיוחדים עקב פעילות חריגה הקשורה לשיווק של ציוד הגייני בישראל וייצוא ציוד לחו"ל, בדגש על מסיכות מגן ו"טיפולים" לקורונה. במסגרת זאת, נצפו תופעות של שיווק מוצרים רפואיים ומוצרי היגיינה מזויפים, ביצוע עוקצים על ידי אתרים וגורמים שנחזו ככאלו המייצרים מוצרי רפואה וכן מקרים בהם גורמים מתחזים יצרו קשר עם מפעלים בארץ ובחו"ל והציעו לשווק להם חומרי גלם ומוצרים מוגמרים בתחום הרפואה.

במקביל נרשמה עלייה משמעותית של עשרות אחוזים בהונאות סייבר, בכמות התלונות למשטרה ובמספר תיקי החקירה שנפתחו. מדוח הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי "המעבר של המדינה לשירותים מקוונים והשימוש הגובר של הציבור בשירותים אלו, מגביר את האפשרות של עברייני סייבר לבצע עבירות תוך שימוש בתווך המקוון. במסגרת זאת, נראה, כי חלה עלייה בהיקף מתקפות הדיוג המבוצעות ע"י תשתיות פשיעה מאורגנות, בין היתר באמצעות התחזות למוסד לביטוח לאומי ומוסדות ממשלה אחרים".

תשאלו את מנכ"ל טוויטר

על פי הרשות, במסגרת מתקפות אלו בולטת שיטת ה-SIM Swapping - הונאה במסגרתה תוקפי סייבר אוספים מידע על מחזיקי טלפון סלולרי, כגון כתובות, שמות מלאים, מספר זהות, וכדומה ובאמצעות מידע זה מבקשים להפעיל כרטיס SIM אחר שברשותם. במקרה זה, העבריין מקבל הודעות הממוענות ללקוח שהחליפו לו את ה-SIM, לרבות הודעות בנוגע לחשבונות בנק או פעילות פיננסית אחרת, המאפשרות לבצע פעולות בחשבונות אלו עבורם.

עוד טרם משבר הקורונה נרשמה מגמת עלייה בשימוש בשיטה זו בישראל, בייחוד לצורך הזדהות באתרים פיננסיים, ביצוע העברות כספים וריקון ארנקים אלקטרוניים. המתקפה המפורסמת ביותר אירעה באוגוסט 2019, כאשר האקרים השתמשו בשיטה זו בכדי להשיג שליטה בחשבון של הטוויטר של מנכ"ל חברת טוויטר, ג'ק דורסי.

שיטות נוספות הן: Smishing Phishing- במסגרתה, בדומה להודעות דיוג (Phishing) המבוצעות באמצעות דואר אלקטרוני, נשלחת לקורבן הודעת SMS שמטרתה לדלות פרטים מזהים או מידע פיננסי, המאפשרים לתוקף לבצע פעולות פיננסיות תוך התחזות לקורבן; Vishing (Voice Phishing) - הונאה הנעשית על-ידי שיחת טלפון באמצעות האינטרנט, בה התוקף מתקשר ממספר הנחזה להיות לגיטימי, ובדפוסי פעולה שונים מביא את הקרבן למסור פרטים רגישים, לרבות מידע פיננסי; והשתלטות על מחשבים מרחוק - תוך שימוש בנוזקות/סוסים טרויאנים, אפליקציות זדוניות.

עוד על פי הדוח, על רקע המשבר הכלכלי העמוק שנוצר עקב התפרצות נגיף הקורונה קיימת עלייה משמעותית בהיקף ההלוואות הניתנות ב"שוק האפור", והמשבר הכלכלי מנוצל ע"י גורמי פשיעה לשם השאת רווחים וכניסה של גורמים בלתי מורשים לתחום (המתחזים לעתים לבתי עסק להשוואת עלויות הלוואות) וקיים חשש כי יעצים את הכוח של גורמי פשיעה אלו.

תעשיית ההימורים לא נותרה בחוץ

תופעת פשיעה נוספת שבולטת בתקופה היא "התחזות" - ניצול הריחוק החברתי על ידי עבריינים ישראלים לשם התחזות ללקוח אחר וביצוע פעולות בשמו, בדגש על אוכלוסיות מבוגרות. זאת, לשם דליית פרטים אישיים, בקשת תרומות, והוצאת כספים במרמה ולהעברות כספים בלתי חוקיות.

תופעת פשיעה נוספת בה נרשם גידול משמעותי הנה "הונאות בכרטיסי חיוב", בעיקר אלו המבוצעות באמצעות האינטרנט, וכן נצפה גידול בהיקף העסקאות החשודות (דוגמת עסקה שדווחה כשיווק "תרופות" לקורונה).

עוד לפי רשויות האכיפה בישראל נרשם גידול בפשיעה המאורגנת כאשר עיקר הגידול מתמקד בתחומים של הימורים בלתי-חוקיים, סחר בסמים, ועבירות מין באמצעות התווך האינטרנטי. במחצית הראשונה של 2020 נצפתה עלייה של עשרות אחוזים בהיקף הכתבות המודיעיניות העוסקות בתופעות של הונאה/מרמה/זיוף ובארגוני פשיעה, כמו גם במשקלן היחסי מסך כלל הכתבות של הרשות בתחומים אלו (מכ-25% ל-35% בתחום של הונאה/זיוף ומכ-5% לכ-13% בתחום ארגוני הפשיעה).

עוד על פי הדוח, במסגרת זירות סוחר וני"ע נרשם זינוק חד בנפחי הפעילות בזירות סוחר נוכח המצוקה הכלכלית שמאלצת אנשים לתור אחר מקורות פרנסה חלופיים. "גידול זה עשוי להוות קרקע פורייה לפעילות עבריינית. רשויות לני"ע זרות מדווחות על עלייה חדה בניסיונות העוקץ בתקופת הקורונה, בדגש בזירות סוחר והרשות לני"ע בארה"ב אף הפסיקה את המסחר במניותיהן של 32 חברות שונות בגין חשדות בנושא", נרשם בדוח.

באשר לעבירות מס נקבע בדוח כי בשלב זה, מוקדם להעריך האם הקורונה הביאה לגידול או שינוי בעבירות המס ובאופיין, בין היתר כיוון שחלק מהדיווחים לרשויות המס מבוצעים רק בסוף השנה. 

לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, "ההתמודדות עם תופעות הפשיעה בתקופת הקורונה לא ייחודיות רק לישראל וגופי האכיפה בכל העולם מתמודדים עם אתגרים דומים. בשבועות האחרונים, במסגרת תפקידי כיו"ר קבוצת העבודה האופרטיבית בארגון ה-FATF, הנחתי סדרת מפגשים בהם נכחו כ 1,200 מומחים מגופי האכיפה ברחבי העולם כדי לדון בסוגיות משותפות ודילמות לגבי פשיעה בתקופת הקורונה וכיצד להמשיך לתשף פעולה במישור הבינלאומי ולהמשיך בחקירות למרות המצב המאתגר והנוכחות המוגבלת של עובדים ברחבי העולם והצורך בטיפול בנושאים בוערים בתחום הקורונה. דנו בבעיות משותפות, תופעות פשיעה ייחודיות ובעיקר העליה החדשה בפשיעת סייבר, וגורמי האכיפה השונים הציגו דרכי התמודדות טובות שגיבשו לשיתוף ידע ותובנות.

"בין השאר, נציגי ישראל סיפרו באחד הדיונים על מקרה בו היה צורך לבצע הליך הסגרה בתיק הלבנת הון, והיה קושי ניכר בהיבטים הפרקטיים כיצד לבצע זאת. המדינה הזרה הגיעה לשדה התעופה בישראל, והפרקליטות ושב"ס הצליחו לכונן מנגנון מורכב עם הסדרים מיוחדים, באישור משרד הבריאות, כיצד לתאם את ההעברה של האסיר וההסגרה בסופו של יום הושלמה בהצלחה".