האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית או שישלוף כרטיס אחר?

האם בנק ישראל יוריד את הריבית במשק היום (ההודעה ב-16:00) לשפל של כל הזמנים? לקראת החלטתה של הוועדה המוניטרית של הבנק הציפיות בשווקים מגלמות הסתברות של כ-50% להורדת ריבית בנק ישראל לאפס. 

גם האנליסטים חצויים בין הצופים הסתברות גבוהה להורדת ריבית לבין הסבורים כי הוועדה תעדיף לנקוט בצעדים אחרים של הרחבה מוניטרית לפני שתחליט "לירות את הכדור האחרון שנשאר לה במחסנית בריבית". בין הכלים האחרים שעומדים לרשות הוועדה ונראים מתאימים נמנים הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות או הוזלה נוספת של מקורות האשראי למערכת הבנקאית.

ההחלטה היום מעוררת עניין מיוחד משום שמדובר בהחלטה ראשונה מאז הסגר השני ולאור התממשות התרחיש הפסימי של הבנק לגבי המשק הישראלי. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 0.1%, לאחר שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל הורידה אותה לשם באפריל, בעיצומו של הסגר הראשון על המשק.

האפשרות העומדת על הפרק כרגע היא הורדת הריבית לאפס. מחירי המק"מים והחוזים על ריבית התלבור, גילמו ביום שני ציפיות להורדת ריבית קרובה בהסתברויות שנעו בין 25% ל-75%.   

לוועדה המוניטרית יש לא מעט אפשרויות

על רקע זה מעריכים אנליסטים כמו רפי גוזלן כלכלן ראשי בבית ההשקעות IBI כי "בנק ישראל לא יוכל להישאר אדיש להרעה במצב המשק" וכי "קיימת הסתברות גבוהה להפחתת ריבית לאפס בהחלטה הקרובה".

גם אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש סבור "שיש סיכוי טוב שזה יקרה הפעם" לאור ההחמרה בנתונים. מודי שפריר האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות העריך ש"זה פיפטי-פיפטי".

כפי שמציין שפריר, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר עצמו בהופעה בפני הממשלה בחודש יולי כי "התפיסה שהובילה, ושממשיכה להוביל אותנו, היא שבמשבר מסוג זה, מוטב שהוועדה תנקוט יותר צעדים, ושהם יהיו יותר משמעותיים - גם אם בדיעבד הם יסתברו ככאלה שלא היו נדרשים, מאשר שהוועדה תנקוט צעדים מתונים שבדיעבד יסתבר שהם לא היו מספקים".  

אלא שלצד הורדת ריבית עומדות בפני הוועדה המוניטרית לא מעט אפשרויות נוספות. מאז תחילת המשבר השיק הבנק מספר תוכניות שהמרכזיות שבהן הן תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד שקל, תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות ותוכנית לאספקת אשראי מוזל למערכת הבנקאית. מדובר בהלוואות בריבית של 0.1% לשלוש שנים הניתנות לבנקים בתמורה לכך שיגדילו את הקיפי האשראי שהם נותנים לעסקים קטנים וזעירים.

"אם הייתי בנק ישראל הייתי הולך יותר בכיוון של הרחבת תוכנית האג"ח הממשלתיות" אומר שפריר "אחד, כי בנק ישראל מתגאה ובצדק שהתוכנית עזרה להוריד את עלויות המימון גם לממשלה וגם לעסקים ושתיים, בקצב הרכישות הנוכחי התוכנית הזו הולכת להיגמר בסוף 2020 ושלוש היקף הרכישות של בנק ישראל בתוכנית הזו נמוך בהשוואה לתכניות של בנקים מרכזיים אחרים".

הבנק יפרסם תחזית מאקרו מעודכנת

שיקול נוסף שתומך לכאורה בהורדת ריבית הוא חוזקו של השקל, שנסחר ברמות שיא מול הדולר וסל המטבעות הזרים. אולם להערכת ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, בבנק עצמו לא סבורים שמדובר בצעד אפקטיבי במיוחד מבחינת השפעתו של שער החליפין.

"כשמדובר בפערי ריבית של עשירית אחוז אני לא רואה איך זה משפיע לאורך זמן, מה גם שחוזקו של השקל מבוסס על השפעות ריאליות". בפמן מסביר כי ייצוא ההייטק שהמשיך לגדול במשבר (בעוד היבוא צונח בעשרות אחוזים) וההשקעות הזרות במשק שכבר מגיעות ל-20 מיליארד דולר מתחילת השנה תומכות בשער הנוכחי של השק.

בהקשר לצעדים הצפויים מציין בפמן את הערכתו של הכלכלן יונתן כץ מלידר, שמעריך כי הבנק יפעל להוזלה נוספת במקורות האשראי למערכת הבנקאית. על הפרק עומדת האפשרות להכריז על תוכנית דומה לזו של תכניות ה-TLTRO של הבנק המרכזי האירופי, במסגרתן הוא מסבסד את האשראי שהוא מזרים למערכת הבנקאית באירופה, כלומר גובה עליה בפועל ריבית שלילית.    

במסגרת החלטת הריבית תפרסם חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת. זאת לאחר שבעדכון הקודם באוגוסט נקטה בצעד חריג ביותר ופרסמה שתי תחזיות, המבוססות על שני תרחישים בריאותיים שונים: תרחיש אופטימי של שליטה במגפה וחזרה לשגרת פעילות כלכלית בצל הקורונה, ותרחיש פסימי של גלי תחלואה שיובילו לסגרים בכל מספר חודשים.

חודשיים לאחר מכן, ובמציאות שבה רק התרחיש הפסימי נותר רלבנטי, צפויה חטיבת המחקר להודיע האם היא דבקה בהערכותיה כי המשק יתכווץ ב-2020 ב-7% ויצמח ב-2021 בלא יותר מ-3%.

להערכת בפמן התחזית שהציג בנק ישראל במסגרת התרחיש הפסימי ל-2020 פסימית מדי והצמיחה השלילית לא תגיע לסביבות מינוס 7% אלא תהיה באזור המינוס 5%. לגבי 2021 מעריך בפמן צמיחה שתנוע בין 5.8% ל-3.3%.

"בסך הכל ירידת התוצר של ישראל במחצית הראשונה של השנה הייתה יחסית מתונה", אומר בפמן. "בערך חצי ממה שראינו במדינות כמו בריטניה. זה קרה בגלל שייצוא שירותי ההייטק אצלנו המשיך לצמוח וגם הירידה בייצוא סחורות לא הייתה נוראית. זה מתקשר להחלטת הריבית כי הירידה בתחלואה יכולה לתת לבנק ישראל תקווה שלא צריך להשתמש בכל מה שנותר להם ושאפשר להמשיך בקו הנוכחי, תוך פעולות כמו הגדלת מסגרת רכישות האג"ח הממשלתיות או באפיק האשראי המכוון - כי זה מה שיעזור לתמוך בפעילות הכלכלית ובתעסוקה. כשאני מדבר עם גורמים בבנק ישראל הם אומרים לי בריבית של 'אפס-אחד' מה נוריד? עשירית אחת? זה לא יהיה אפקטיבי".