לא רק בגלל הקורונה: הגברים בחברה הערבית במשבר תעסוקתי מתמשך

מחקר חדש ממכון אהרון מגלה שעוד לפני משבר הקורונה החלה מגמת ירידה בתעסוקת הגברים בחברה הערבית, הנובעת מפערי השכלה ופגיעות לתהליכי אוטומציה • בין ההמלצות שלהן: לשנות את מדיניות דמי האבטלה ולאחד את הגופים העוסקים בתעסוקת החברה הערבית

אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת
אישי ציבור ערבים וראשי רשויות מפגינים מול משרד האוצר / צילום: דוברות הרשימה המשותפת

ההערכות שהשכבות והמגזרים החלשים נפגעים מהקורונה מקבלות חיזוק רב בנתונים הזורמים מהפעילות הכלכלית של חודשי המגפה, ומתוצאותיה השליליות. הכלכלה בחברה הערבית, כך נראה, היא הנפגעת הגדולה ביותר. לפי נתוני כונס הנכסים, מתחילת השנה נרשם גידול חד במספר הפניות לחדלות פירעון, והעלייה הגדולה ביותר נרשמה בקרב עסקים בחברה הערבית.

נתוני התעסוקה מציגים תמונה קשה דומה. מחקר של ד"ר מריאן תחאוכו וד"ר טלי מרום ממכון אהרון, בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתוחי בהרצליה, מראה שהתעסוקה בחברה הערבית נסוגה לפחות עשור לאחור. לפי המחקר, שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות צלל ל-21% לעומת 37% בינואר השנה, ובקרב הגברים הוא הידרדר ל-49% לעומת 70% בינואר. הפער מהחברה היהודית עצום, של עשרות אחוזים. הנתונים המקבילים בחברה היהודית הלא חרדית מראים שיעור תעסוקה של 64% בגברים, ו-52% בנשים.

אלא שהקורונה רק הקצינה את המשבר התעסוקתי של החברה הערבית, שהחל כבר קודם. תחאוכו אומרת ל"גלובס" שהקשיים של המועסקים בחברה הערבית החריפו בשנים האחרונות, רמת ואיכות התעסוקה יורדת והקורונה נתנה מכה אנושה נוספת.

הגברים נפגעים יותר מהנשים

לדברי תחאוכו, קבוצות הגיל הצעירות יותר הן הסובלות העיקריות מהירידה בתעסוקה. המובטלים עד גיל 44 מהווים 76% מכלל המובטלים בחברה הערבית נכון לנתוני יולי 2020. הבעיה חריפה במיוחד בתעשייה ובעבודות שאינן דורשות השכלה או מיומנויות מיוחדות. רוב הגברים בגיל העבודה, בהיפוך תמונה מהנשים הערביות, הם בעלי השכלה בסיסית בלבד. הנתון הזה מסביר את הירידה בתעסוקה בתעשייה, שבה האוטומציה מחליפה ידיים עובדות.

חתאוכו נותנת הסבר מעניין לפער ההשכלה הזה בין נשים לגברים: "בחברה הערבית הסיכוי הכמעט יחיד של נשים להגיע לעצמאות כלכלית הוא דרך השכלה. כך קובע המבנה החברתי. ההורים הם הדוחפים את הנשים להשכלה גבוהה ומשקיעים בהן הרבה יותר, שכן זו הדרך היחידה להתקדם. ומה עם הגברים/הבנים? אלה יוכלו להסתדר בתעסוקה כי הכול פתוח בפניהם".

ד"ר מריאן תחאוכו / צילום: אורן שלו
 ד"ר מריאן תחאוכו / צילום: אורן שלו

הוסיפו לכך את המיקוד של הממשלה בעשור האחרון בהעלאת רמת התעסוקה בקרב הנשים הערביות, שהיה נמוך במיוחד - וכך הגברים באותה חברה נותרו מאחור.

"העולם זז קדימה והגברים בחברה הערבית עומדים במקום", אומרת תחאוכו. "כבר 20 שנה אין שינוי של ממש בשיעור הסטודנטים הערבים הגברים, בניגוד למה שטוענים במל"ג. הם לא הולכים לאקדמיה, אין להם מיומנויות ולכן יכולתם להתפתח ולזוז עם השינויים בשוק העבודה, ולכן הם נפגעים יותר". והנתונים לשנת 2019 מראים זאת באופן מובהק. ירידה של 20%-30% בשיעור התעסוקה של גברים ערבים במקצועות השירותים, המכירות והבלתי מקצועיים ככלל.

משבר הקורונה הכה עוד. שני שלישים מהמובטלים בחברה הערבית לרבות, היוצאים לחל"ת ביולי 2020, היו בעלי השכלה תיכונית לכל היותר, לעומת מחצית המובטלים בחברה היהודית.

גם ההתאוששות היחסית של הקיץ דילגה על רוב החברה הערבית, ושוב בעיקר על הלא משכילים ומיומנים. בעוד שבחברה היהודית בין יולי לאוגוסט שיעור האבטלה ירד ב-5%, בחברה הערבית הוא עלה ב-6% ובקרב בעלי ההשכלה התיכונית ומטה ב-23%.

דרושה תוכנית חירום מיידית

אופי התעסוקה הזה של החברה הערבית משפיע גם על פערי השכר. נכון לנתוני 2018, הפער בין גברים בחברה הערבית לגברים בחברה היהודית עמדו על 70%.

לדברי תחאוכו, תמונת המצב מחייבת תכנית חירום מיידית לטיפול בקטסטרופה התעסוקתית. המלצה ראשונה שלה היא לשנות את מדיניות דמי האבטלה והחל"ת שלדבריה כיום מתמרצים אלפי עובדים להישאר בבית במקום לחזור לעבודה. מי שיוצא מהשוק למשך שנה ויותר, סיכוייו לחזור אליו קטנים בהרבה.

המלצה מרכזית ואסטרטגית היא שיפור מצב מערכת החינוך של החברה הערבית, שלא מכינה מספיק את בוגריה להשתלבות תעסוקתית וכלכלית. עוד בהמלצות, לאחד את הפעילות המפוזרת היום בין כמה וכמה גורמים, שירות התעסוקה שבמשרד הכלכלה, אגף הכשרות וזרוע העבודה שבמשרד העבודה, מערכי סיוע והכשרה המפוזרים במשרדים אחרים כמו המשרד לשוויון חברתי, הביטוח הלאומי ועוד.

לדברי ד"ר טלי מרום, "חייבת להיות כתובת אחת שמרכזת את כל המידע על המובטלים והמועמדים לעבודה. אין מאגר מידע אחד שבו יכול מעסיק למצוא את העובדים הנדרשים לו, והמדינה לא יודעת את תמונת המצב לאשורה. הגוף המאוחד צריך לקבוע ולנהל את ההכשרות; לאתר ולזהות את ביקושי מעסיקים, לזהות צווארי בקבוק וחסמים ולטפל בהם, וכל זה תוך איגום משאבים ומניעת כפילות במערכת".

ד"ר טלי מרום / צילום: אורן שלו
 ד"ר טלי מרום / צילום: אורן שלו

תחאוכו מדגישה את הצורך באבחון תעסוקתי מתקדם משמעותי יותר בחברה הערבית, מאחר שהצעירים בה לא עוברים בדרך כלל את האבחון וההכוונה שעוברים צעירים בחברה היהודית לקראת ובמהלך השירות הצבאי. 

לדבריה, הצעיר הערבי לא יודע מספיק עברית -  כישור בסיסי לשוק העבודה. לפי נתוני המחקר, בן החברה הזאת ששולט בעברית מרוויח 33% יותר מזה שאינו שולט בה. כמו כן, הוא נדרש להכשרה בסיסית משמעותית כדי להתקרב לרמת האוריינות הדיגיטלית בחברה היהודית. היא מציינת מכשול נוסף - צעירי החברה הערבית לא ממש מכירים את שוק התעסוקה הישראלי, את האפשרויות הגלומות בו ואת היכולת שלהם להשתלב. לכן צריך גוף מרכזי שיידע לעשות את ההכוונה הזאת. 

אין הכשרות בערבית

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, מאשר את תמונת המצב הבעייתית בטיפול המדינה בבעיה. לדבריו, אין גבולות ברורים בין הגופים השונים המטפלים בתעסוקת ערבים. לדבריו, יש מדיניות - גם אם לא אחידה - ביחס לחברה הערבית, אך הזרועות השונות הפועלות בתחום אינן מתואמות ביניהן. הוא הציע להקים ועדת מומחים שתבחן את הסוגיה ותקבע את המהלכים לאיחוד כוחות ואולי אף לגוף אחד שיפעל בתחום הזה, כפי שקורה בעולם המערבי.

גראור מוסיף את בעיית התשתיות הרעועות לרשימת החסמים התעסוקתיים. "בתקופת הקורונה, למשל, ניסינו לקיים קורסים והכשרות בלימוד עברית, אבל בשל התשתיות הרעועות זה לא מצליח - איך אפשר ללמוד עברית דרך הסמארטפון בקליטה סלולרית בלבד", הוא אומר. הוא מקווה כי ניתן יהיה להתחיל בקרוב בקורסים פרונטליים בקבוצות קטנות.

משבר-תעסוקת-הגברים-בחברה-הערבית
 משבר-תעסוקת-הגברים-בחברה-הערבית

בעיה אחרת שהוא עומד עליה היא היעדר מרכזי תעסוקה קרובים ליישובים הערביים. הדבר מוביל להישענות משמעותית על תחבורה, ומאחר שהתחבורה הציבורית אינה מספקת, הקושי התעסוקתי גדל, בעיקר לנשים ערביות. 

בשיחה איתו מתברר שבישראל אין הכשרות מקצועיות ממשלתיות בשפה הערבית. רק כעת מתכננים הכשרות כאלה. הוא מסביר שידיעת השפה העברית הכרחית לשוק העבודה ולכן גם ההכשרות מתבצעות בשפה זו. 

"חייבים איחוד כוחות כרגע - תכלול הפעילות שכן הפיצול פוגע בטיפול אמיתי, ויש צורך בגידול של ממש בתקציבים המיועדים לכך", הוא מסכם. 

מחכים לתוכנית חומש חדשה

לראש הממשלה נתניהו מיוחסת האמירה שמצבנו (הכלכלי) מעולה בניכוי חרדים וערבים, אבל דווקא בגלל האמירה הזו אין כנתניהו להבין שכדי להשתפר במדדים הבינלאומיים ישראל חייבת לקדם את האוכלוסיות האלה. והצעד הכי משמעותי שעשתה ממשלה בישראל בסוגיה הזו היה תוכנית החומש המכונה 922 - לקידום החברה הערבית, שהיקפה 12-15 מיליארד שקל, תלוי איך סופרים, והיא אמורה להסתיים השנה.

נאומו של חבר הכנסת מנסור עבאס יו"ר רע"מ (הרשימה המשותפת) בדיון השבוע הופנה לכן ישירות לראש הממשלה נתניהו: "ראש ממשלה שמסוגל כל יום שני וחמישי להביא תוכנית שלום עם מדינה ערבית, אז הוא כן מסוגל להביא 4 תוכניות מקיפות רציניות ולפתור את הבעיות הקרדינליות של החברה הערבית". והוא מנה אותן - תוכנית מקיפה למיגור הפשע, הנשען על המצוקה הכלכלית, הארכת תוכנית 922 האמורה להסתיים בדצמבר, פתרון למשבר הדיור והכרה ביישובים הבלתי מוכרים שבהם העוני והמצוקה החריפים ביותר. בתום הדיון, ביקש נתניהו פירוט של הבקשות. 

אחד מקשיי מימוש התוכנית הוא אי מינוי מחליף לראש הרשות לקידום כלכלי של החברה הערבית מאז סיום תפקידו של איימן סיף לפני שנתיים. התפקיד לא אויש זמן רב, ובסוף השנה שעברה מונתה ממלאת מקום, ליאור הנץ, שהניחה את היסודות לתוכנית החומש החדשה, אבל מינוי של קבע בושש להגיע, בין השאר בשל המשבר הפוליטי המתמשך. השבוע התקיים עוד שלב בוועדת האיתור לתפקיד, וההערכה היא שאם לא תיפול הממשלה יהיה מינוי עד סוף השנה.

משרדה של שרת הפריפריה מירב כהן כבר פנה להארכת תוכנית 922 כדי שניתן יהיה לממש את הכספים שטרם מומשו, ובינתיים מכינים שם גם את תוכנית ההמשך.

צרו איתנו קשר *5988