האתגר של משרד התקשורת: לסגור רשתות דור שלישי, בלי לפגוע בעסקים ובחברה החרדית

כניסת הדור החמישי בסלולר מדגישה את הצורך בסגירת רשתות ישנות ופינוי תדרים • אך בישראל עדיין נעשה שימוש נרחב בדור השלישי, ביישומי "האינטרנט של הדברים" ובחברה החרדית • המפעילים הציעו פתרון והכדור נמצא בידי משרד התקשורת

אנטנות סלולריות בחולון. הקורונה הציפה בעיות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
אנטנות סלולריות בחולון. הקורונה הציפה בעיות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

באחד מערוצי הטלוויזיה הועלתה לאחרונה הצעה ולפיה כדי להתמודד עם בעיית התקשורת בחברה החרדית בזמן הסגר - יש לממן רכישת טלפונים סלולריים מתקדמים. ההצעה הציפה את אחת הבעיות הקשות הקיימות בשוק הסלולר בישראל, וגם בעולם,  והיא הצורך בסגירת רשתות סלולר ישנות (דור 3).

בשל המאפיינים של החברה החרדית והאיסור של ועדת הרבנים לשימוש בטלפונים הכוללים מצלמה ואינטרנט, נדרשים המשתמשים לרכוש טלפונים מעוקרים הפועלים על רשתות דור 3. אלא שרשתות אלה הולכות ונעלמות מן העולם בשל הצורך בפינוי תדרים לטובת דור 4 ו-5. החברה החרדית סובלת מבעיות תקשורת קשות. אלה נובעות מצד אחד מליקויים בהשקעות בתשתיות, ומצד שני מהעובדה שבמשפחות מרובות ילדים יש קושי לאפשר לימוד מרחוק בהיעדר מספיק מכשירים. מכאן קצרה הדרך לבעיה יותר מורכבת כאמור והיא שהמדינה רוצה לסגור את הרשתות הישנות המשמשות את החברה החרדית לטובת קידמה טכנולוגית של כלל השוק ומעבר לדורות מתקדמים בסלולר.

לאחרונה נחשפה ב"גלובס" תוכנית שנשקלת במשרד התקשורת לפיה המשרד בוחן את האפשרות להקצות תדרים לשימוש כל המפעילים בדור שלישי בתמורה לסגירת רשתות. בתחילת דרכה שימשה רשת דור 3 הן למתן שירותי שיחה והן למתן שירותי גלישה. עם התגברות הדרישה לצריכת דאטה והתפתחות רשתות דור 4, המפעילות הפנו את מרבית תעבורת הגלישה הסלולרית לרשת דור 4.

כיום חברות הסלולר עושות שימוש ברשתות דור 3 שלהן להעברת שירותי שיחה, וברשתות דור 4 להעברת תעבורת הגלישה של לקוחותיהן. שימוש נוסף שנעשה ברשת דור 3 הוא עבור המודמים הסלולריים המשרתים לקוחות IoT (האינטרנט של הדברים, Internt of Things), חיישנים לדוגמה. המודמים מוטמעים במוצרים שצריכת הנתונים שלהם נמוכה ומאפשרים תקשורת נתונים בין מכשירים במקומות בהם אין תקשורת קווית: מכשירי איתור לרכב, מכונות ממכר אוטומטיות, שערים חשמליים, השקיה חכמה, מונים חכמים, וכדומה.

מעל מיליון מכשירים פעילים בישראל

לפי הערכות, בישראל יש כיום מעל מיליון מכשירים פעילים המשתמשים ברשתות דור 3, ומכאן נובע האתגר הגדול שבגריטת הרשתות. מדובר במכשירי סלולר (כשרים ואחרים שאינם תומכים ברשת דור 4) ומודמים המשולבים במגוון מוצרי M2M (תקשורת בין מכונה למכונה, Machine to Machine) המשמשים עבור פתרונות IoT.

משרד התקשורת הודיע לחברות הסלולר כי בכוונתו להורות על גריטת רשתות הדור השלישי עד לשנת 2023 ולהעביר את כל התנועה לשיחות קוליות על גבי האינטרנט ברשת דור 4 (VoLTE). כמו כן, במסגרת מכרז התדרים עודד המשרד את החברות להעברת השיחות של לקוחותיהן לרשת דור 4 באמצעות תמריץ והתניית ההנחות על אגרות התדרים. הכול על מנת שניתן יהיה לפנות תדרים חשובים בדור 3. כיום משרד התקשורת מקצה לרשתות הסלולר 50 מגה הרץ בתחומי התדר האיכותיים לטובת רשתות דור 3 ופינויים הכרחי לשיפור איכות רשתות הסלולר בישראל.

הבעיה היא איך גורמים למיליון משתמשים לוותר על מכשירי דור 3 שלהם? על אחת כמה וכמה כשמדובר במשתמשים לא אנושיים ושההגעה אליהם והחלפתם מחייבת פעילות אקטיבית. לדוגמה, לא סביר כי חברה תודיע ללקוחותיה כי עליהם להגיע אליה עם כלי הרכב על מנת להחליף מודמים במכשירי איתור. השאלה השנייה שתעלה מייד לאחר מכן היא מי ישלם על כל זה?

המשמעות היא עצומה, האפשרות להגיע פיזית לכל אחד ואחד מהמודמים ולהחליפם, אינה ריאלית. אם מדובר בהנחיה רגולטורית, האם מדינת ישראל צריכה ומתכוונת לשאת בעלויות הכרוכות? התשובה היא שככל הנראה זה יקרה, אך לא בלוחות הזמנים ובדרך שמציע משרד התקשורת, אלא בתהליך אבולוציוני וולונטרי איטי וארוך.

מאיחוד רשתות ועד עצירת מכירת מכשירים

מכאן נולד הרעיון של רשת אחת משותפת לכל המפעילים, בתמורה לפינוי יתר התדרים שכל כך חשובים לשוק. מסתבר שבעקבות רעיונות שקודמו על ידי חלק מהשחקנים בשוק, משרד התקשורת בוחן מודל של צמצום שלוש רשתות הדור השלישי הקיימות לרשת אחת. זו תשרת את כלל הלקוחות וכך יתאפשר תהליך הדעיכה האבולוציוני של השימוש בדור השלישי. השוק יעשה את שלו ובקצב שלו ובמקביל יוכל המשרד להחזיר לשימוש 30 מגה הרץ יקרי ערך (מתוך 50 מגה הרץ המוקצים כיום כאמור).

המודל יוכל להתבצע במספר תצורות. אפשרות אחת שנבחנת היא חלוקה גיאוגרפית של המדינה בה כל חברה תספק את השירות באזור מוגדר. אפשרות נוספת שנבחנת היא שאת הרשת המאוחדת ינהל גוף שלישי, ניטרלי, כזה שיאפשר מצד אחד שימוש משותף ומצד שני ישמר על התחרות. בדיוק כפי שנעשה במודל השיתוף בין פרטנר לבין הוט או בין סלקום לבין אקספון.

בעבר, במסגרת הרצון להתגבר על מצוקת התדרים מצד אחד והרצון של הרגולציה לאפשר תחרות מצד שני, החליט משרד התקשורת להתגמש ולאפשר שימוש אקטיבי של של חברות מתחרות ברשתות משותפות. מודל זה מכונה MOCN (ראשי תיבות של Multi-Operator Core Network) והשימוש בו הולך והופך נפוץ יותר ויותר בעולם. הוא מבוסס על גישה ישירה של לקוחות כל המפעילות לאתר שידור (אנטנה) ללא תלות בליבה כזו או אחרת, כאשר האתר יודע להפנות את תעבורת כל לקוח אל הליבה הסלולרית של הספק שלו. המודל מפשט את המענה הטכני, אבל לא פחות חשוב מכך הוא מפשט את תהליך ההתחשבנות.

הבעיה היא שהרגולציה כיום מאפשרת לשתף רק מרכיבים פיזיים (הקרקע, התורן) ולא את המרכיבים הפעילים (גלי הרדיו, המוח), ולכן הפתרון של רשת דור 3 אחת קשה לעיכול במשרד התקשורת. אולם, למרות זאת ומתוך הבנה שגריטה מלאה של רשתות דור 3 בטווח הנראה לעין אינה ריאלית, המשרד בוחן כבר תקופה ארוכה איך יורדים מהעץ, בעניין הזה יכול להיות שכדאי שיקשיב למפעילים.

צעד אפשרי נוסף הוא עצירת מכירת מכשירים תומכי דור 3, גם בחברה החרדית וגם באינטרנט של הדברים - מי שרוצה מכשיר כשר מעוקר יכול לקבל אותו גם בדור 4, ומי שחשוב לו שמכונת השתייה שלו תתפקד יכול לדאוג לה לשדרוג טכנולוגי. פינוי התדרים אולי היה צריך לקרות מזמן, אך הקורונה והמעבר לדור החמישי פשוט מחייבים את האצת התהליך. 

צרו איתנו קשר *5988