מחקר של גולדמן זאקס: אירופה עקפה את ארה"ב בתעסוקת נשים

שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גבוה מאשר בארה"ב ברוב קבוצות הגיל • לפי המחקר של גולדמן זאקס, ככל שהמדינה נדיבה יותר בשירותים שהיא נותנת בתחום הטיפול בילדים וחופשות הורים, כך שיעור ההשתתפות של הנשים היה גבוה יותר

נשים  בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
נשים בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

רק לאחרונה התריעו ארגון LeanIn וחברת מקינזי, במחקר גדול שפרסמו, כי הישגי הנשים בשוק העבודה בארה"ב נמצאים בסכנת נסיגה בעקבות מגפת הקורונה. כעת מתפרסם מחקר נוסף, של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, המצביע על בעיה עמוקה יותר במדינה, שהחלה הרבה לפני הקורונה: מאז סוף שנות ה-90 לא חל שינוי משמעותי בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, וזאת בניגוד לאירופה וליפן. באירופה, שהתחילה מנקודה נמוכה יותר, לא רק השוו את שיעור השתתפות הנשים עם ארה"ב, אלא בכל קבוצת גיל שנבדקה, למעט גילאי 15-29, ההשתתפות שם הייתה גבוהה יותר, ומגמת הצמיחה עדיין ממשיכה. מובילות אותה אנגליה, צרפת, גרמניה וספרד. מגמה דומה ניתן לראות גם ביפן.

הגיל לא מגביל

לפי המחקר של גולדמן זאקס, ככל שהמדינה נדיבה יותר בשירותים שהיא נותנת בתחום הטיפול בילדים וחופשות הורים, כך שיעור ההשתתפות של הנשים היה גבוה יותר. אבל זו לא הסיבה היחידה לשינוי. מחברי הדוח מצביעים על כך שנשים בקבוצת הגיל 50-64 במדינות שונות במערב אירופה משתתפות בכוח העבודה הרבה יותר מאשר בעבר. הם מציינים שראשיתה של המגמה הזאת אמנם בארה"ב, אך אירופה מדביקה את הקצב. יותר מכך: בקרב נשים בשנות ה-30 לחייהן, שיעור ההשתתפות גבוה באופן משמעותי מזה של נשים באותה קבוצת גיל בארה"ב.

אירופה-במגמת-שיפור
 אירופה-במגמת-שיפור

כלכלני גולדמן זאקס מציינים את ספרד כדוגמה. בשנת 2000 הגיע שיעור הנשים העובדות בגיל 55-64 ל-22% בלבד (נתון שנשאר יציב יחסית מאז 1970), ואילו כיום הוא עומד על 53%. כך, במהלך דור, הפכה היציאה לעבודה בגיל זה מנדירה לנפוצה.

האם זו באמת בשורה או שמדובר דווקא באות למצוקה כלכלית? הכלכלנים מציעים לכך כמה הסברים. ראשית, הם מניחים שהמגמה הזאת מושפעת ממדיניות - לדוגמה, תקנות וחוקים למניעת הפליה מטעמי גיל, חוקי פנסיה ועוד. הסבר אחר הוא שינוי תרבותי-חברתי שמעודד נשים לצאת לעבוד. שינוי זה מתבטא לדוגמה בתנאי עבודה שמתחשבים בהורים ובתנאים משופרים בחופשות הלידה. אלה מקובלים במדינות אירופה, הרבה יותר מאשר בארה"ב. הדוח מסמן את הנקודות האלה כאחת הסיבה שעלולות להותיר את כלכלת ארה"ב מאחור.

עדיין יש פערים להדביק

גם בנושא שעות העבודה, המצב באירופה נוח יותר לעובדות ולעובדים. במשק בית שבו שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה, מספר שעות העבודה השבועי הכולל יהיה נמוך ב-3.5 שעות מזה של משק בית ממוצע בארה"ב, או ממשק בית אירופי של לפני 30 שנה.

פערי שכר, עם זאת, קיימים גם באירופה, גם אם במידה פחותה בהשוואה לארה"ב, ליפן ולקנדה. נשים משתכרות בממוצע 18%-12% פחות מגברים (במדינות הגדולות. בדנמרק, למשל, מדובר ב-4.9% בלבד). ביפן הפער מגיע ל-23.5%. לדברי הכלכלנים, גם אם נניח שיש סיבות לפער, כגון שינוי מסלול קריירה בקרב נשים, או השתלבות בתעשיות שבהן השכר נמוך, עדיין 69% מהפער אינו ניתן להסבר.

נתון אחר שנהוג לבחון דרכו את כוחן של נשים בשוק העבודה הוא שיעור השתתפותן בקבוצות הנהלה וקבלת החלטות. לפי הדוח, מגמה של שינוי בהחלט ניכרת באירופה: 31% מחברי הדירקטוריון בחברות הנסחרות במדד STOXX 600 הן נשים. בשנת 2005 עמד נתון זה על 9% בלבד. עם זאת, מציינים הכלכלנים, עדיין לא ניכרת התקדמות מספקת במיצובן של נשים בתפקידי מנכ"ליות או סמנכ"ליות כספים, שבהם נמצאת עיקר ההשפעה. העבודה, כך מתברר, עוד רבה. 

צרו איתנו קשר *5988