האם משרד הביטחון מנסה לגלגל את עלות עסקת מטוסי החמקן על הציבור?

לפי הצעת המשרד, ממשלת ישראל תיתן ערבות למחזור של הלוואה שלקחה יצרנית נשק אמריקאית למימון המטוסים ב-2014 וכן תשלם את הריבית בשל דחיית הפירעון • באוצר משוכנעים שמשמעות ההצעה היא שמימון העסקה יועבר לתקציב המדינה • ההצעה תעלה לאישור הקבינט הביטחוני בקרוב

יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ
יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ / צילום: תומר אפלבאום, הארץ

האם משרד הביטחון מנסה להעביר לתקציב המדינה את התשלום עבור עסקת מטוסי החמקן מ-2014 על מנת לפנות מקורות מימון לביצוע רכישות של נשק אסטרטגי?

לפי הצעה שמקדם משרד הביטחון ושתעלה בקרוב לאישור הקבינט הביטחוני תיתן ממשלת ישראל ערבות להלוואה שלקחה יצרנית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין, שסיפקה לצה"ל מערכות נשק מתקדמות (לפי תנאי העסקה, משרד הביטחון התחייב לשלם לחברה תשלומים כנגד פירעון ההלוואה). ההלוואה שנלקחה בשנת 2014 הייתה בערבות של ממשל ארה"ב אך במשרד הביטחון מציעים למחזר את הלוואה בהלוואה חדשה שמועדי פירעונה רחוקים יותר. מאחר וההלוואה החדשה עתידה להיפרע בשנים שלאחר פקיעת הסכמי הסיוע הצבאי בין ישראל לארה"ב מבקש משרד הביטחון כי את הערבות להלוואה תיתן מדינת ישראל.

היקף ההלוואה לא פורסם, אך לפי הערכות מדובר בסכום שבין 10 ל-20 מיליארד שקל. על-פי תנאי ההלוואה הנוכחיים היא תיפרע בין השנים 2022 ל-2026. מאחר והסכם הסיוע האמריקאי הוא עד שנת 2028, פירעון ההלוואה היה אמור להיות מוחזר לחברה מתקציב הסיוע האמריקאי. אלא שלפי ההצעה החדשה שמקדם משרד הביטחון ההלוואה תמוחזר באופן שפירעונה יהיה בין השנים 2028-2030, כלומר לאחר פקיעת הסכם הסיוע. באוצר מעריכים כי במקרה כזה ייפול החזר ההלוואה בסופו של דבר על תקציב המדינה - בוודאי אם לא יוארך הסכם הסיוע מעבר ל-2028. אבל אפילו אם הסכם הסיוע הצבאי עם ארה"ב יוארך בעשור נוסף, מעריכים באוצר כי משרד הביטחון ימהר לנצל את כספי הסיוע לצורך תוכניות הצטיידות ורכש רב שנתיות חדשות - כך שהמימון ייפול בכל מקרה על כתפי משלם המסים הישראלי.

מעבר לשאלה העקרונית מדוע לגלגל על כתפי משלם המסים הישראלי את מימון עסקת הנשק הענקית מגלמת הצעת משרד הביטחון עוד שני "מוקשים". הראשון הוא דרישת משרד הביטחון כי מדינת ישראל תיתן ערבות להלוואה שנלקחה מחוץ לתקציב המדינה - מדובר בפרקטיקה מסוכנת שעלולה לעלות לישראל בהורדת דירוג אשראי. המוקש השני הוא שדחיית ההלוואה כרוכה בתשלום ריבית בגובה של 230 מיליון דולר נוספים, שגם אותם יידרש משלם המסים הישראלי לממן.

עסקת ההצטיידות הראשונה של ישראל במטוסי החמקן נחתמה ב-2010 והיקפה כ-2.75 מיליארד דולר בעבור 19 מטוסים. עסקה שנייה נחתמה בתחילת 2015 והיקפה כ-2.82 מיליארד דולר - בתמורה להצטיידות בעוד 14 מטוסים, חלקי חילוף ומערכות נלוות כמו סימולטורים להכשרה ולאימון של טייסים. בעבר אמרו בלוקהיד מרטין כי לקראת עסקה אפשרית של הצטיידות בטייסת שלישית של חמקן, צפויה ירידה במחיר המטוס בשיעור של יותר מ-50%.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "בימים אלה נערכים דיונים לקראת אישור רכש של יכולות משמעותיות לצה"ל מתקציב הסיוע האמריקאי. על מנת לעמוד בצרכים המבצעיים והביטחוניים הדחופים של מדינת ישראל, נבחנות חלופות כלכליות שיאפשרו עמידה ביעדים. ההשלכות והמשמעויות הנובעות מחלופות אלו יוצגו להחלטת הדרג המדיני, תוך הצגת ההיבטים האסטרטגים, המבצעיים, הבטיחותיים והכלכליים".