"אין הכנסות, החרדה מתחילה לחלחל, בלילות לא ישנים והשדים מקבלים פרופורציות גדולות"

אבי שלמה, בן 55, נשוי ואב לשלושה, בעלים של "עמים וטעמים", עסק לאירוח דרוזי וימי כיף בצפון • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

אבי שלמה, בעלי עסק לאירוח דרוזי "עמים וטעמים" / צילום: תמונה פרטית
אבי שלמה, בעלי עסק לאירוח דרוזי "עמים וטעמים" / צילום: תמונה פרטית

לפני 20 שנה הקים אבי שלמה את "עמים וטעמים", עסק לעריכת ימי כיף וגיבוש המבוססים על אירוח דרוזי חוויתי, הכנסת אורחים מסורתית ומטעמים אותנטיים בכפר עוספיא על רכס הכרמל.

העסק שגשג ובכפר עוספיא עברו בשנים בהם קיים העסק עשרות אלפי אנשים - קבוצות שהגיעו ממשרדי ממשלה, מחברות הייטק וועדי עובדים מכל הארץ וגם קבוצות ממסגרות חינוכיות, בתי ספר ופרויקט תגלית. "בממוצע, בכל שנה, הגיעו אלינו לחמש המשפחות המארחות שלנו כ-50 אלף איש בשנה, שזה כ-5,000-6,000 אנשים בחודש", מתאר שלמה את הימים "ההם" של לפני משבר הקורונה.

העסק העסיק חמש משפחות, נשים דרוזיות, שהתפרנסו מהבישול והאירוח בסלון ביתם ועוד כ-20 סטודנטים ופנסיונרים שעבדו כמדריכים.

"ואז הגיעה הקורונה ובאבחת חרב חתכה את הכול", אומר שלמה. "לפני כן, בשום תוכנית עסקית אף אחד לא חשב על מגפה עולמית כאחד האיומים על העסק, ופתאום יש אפס עבודה. בצעד ממשלתי סוגרים אותך, אבל חברה עם מחזור של שלושה מיליון שקל שנסגרת ברגע אחד לא יכולה לרדת גם בהוצאות ברגע אחד. ההוצאות ממשיכות לרדת, ההכנסות עומדות על אפס והבור התזרימי הולך וגדל".

בין רגע כלכלת התא המשפחתי של שלמה התערערה. "אשתי שהייתה גם עוגן שלנו, כבכירה בענף ההייטק, פוטרה, אז כל הבית לא יציב. אין הכנסות, החרדה מתחילה לחלחל, בלילות לא ישנים והשדים מקבלים פרופורציות גדולות ואתה תוהה בינך לבין עצמך מה ילד יום. אי הוודאות השמיטה את הקרקע מתחת לרגליים שלי".

רגע אחרי הסגר הראשון - במקרה ממש ומתוך כוונה של שלמה לעשות מעשה טוב - נוצרה לשלמה הכנסה קטנה שעזרה להחזיק את העסק חיי, למרות שעולם התיירות והאירועים לא חזר לפעילות מלאה.

שלמה שמע ברדיו כלה שנאלצה לבטל בשנית את חתונתה בעקבות הקורונה, ומתוך רצון לסייע הוא הציע בדף הפייסבוק שלו את מקום האירוח שלו בעוספייה, 500 מטר מעל פני הים, מול נוף עוצר נשימה, בחינם לכל מי שרוצה לקיים חתונה קטנה, בכפוף למגבלות.

"רשמתי פוסט שאני מציע את המקום חינם למי שרוצה לקיים חופה וקידושין ולהתחתן ואחרי 4 שעות ראיתי 1,700 שיתופים לפוסט שלי. הייתי בהלם. עד אז רק אשתי ואחיות שלי עשו לי שיתופים. ואז התחילו להתקשר אלי, והתראיינתי בתקשורת ובעקבות זאת עשינו שם 20 חתונות. זה מילא אותי אושר".

שבחי ירושלים וקידושין בעוספיא

המעשה הטוב של שלמה הוליד גם פרנסה, לאחר שהזוגות שקיבלו את המקום בחינם בחרו בשירותי ההסעדה של נשות עוספיא העובדות עימו כקייטרינג של האירועים שלהם.

"ריגש אותי לשמוע את שבחי ירושלים וקידושין בעוספיא, שבעבר - לפני 1,300 שנה - הייתה ישוב יהודי. הזמנתי את האנשים בחינם מכל הלב, והם גם פתחו את הלב ונתנו חזרה. הם לקחו מהמבשלות שלנו את האוכל הדרוזי. אבל גם אלה שלא לקחו פרגנו. הייתה לנו חתונה אחת של חרדים שאוכלים גלאט כשר, והכשרות שלנו היא של הרבנות הראשית אז הם לא לקחו מאתנו את התפריט, אבל הם השאירו לנו בסוך האירוע מעטפה עם 2,000 שקל בלי שנבקש. יש פה ערבות הדדית. זה מחמם את הלב".

ההכנסות מהפעילות הזאת לא היו גבוהות כבעבר, אבל היה משהו. ואז הגיע הסגר השני. "כל מי שראשו על כתפיו מבין שאנחנו לקראת חורף ויחד עם החשש מהקורונה והערבוב בין שפעת לצינון והחשש מזה שמי שמקנח מולך את האף עלול להדביק אותך, אין ספק שגם אם יהיו הקלות אז קהל היעד שלי לא יגיע אלי לעסק, לאירוח של קבוצות, מחשש שאחד ידביק את כולם. בינתיים ההוצאות ממשיכות לרדת והעסק על קצה הצוק", אומר שלמה.

קיבלת מענקי סיוע מהמדינה?
"זה מה שהכי כואב לי, שמישהו עלה על פטנט ומופיע בפריים טיים ואומר פייק ניוז שמחלקים לעצמאים מיליארדים וזורק מספרים באוויר, אבל בשורה התחתונה לבנק לא נכנס כלום. מי שאמון על המענקים מספר לנו בפריים טיים על עשרות מיליארדים, ועל מספרים שאנחנו לא יכולים לעכל, שייכנסו במיידי לחשבונות הבנק שלנו העצמאים, ובשורה התחתונה זה לא קורה. אני קיבלתי מענק שבטל בשישים. קטן מאוד. ואני בקבוצות ווטסאפ של ענף התיירות וקבוצות נוספות ורואה שהרבה מאוד אנשים במצב שלי, וקיבלו מענק זעום או לא קיבלו בכלל, ואף אחד לא יודע למה".

שלמה מתקומם על מה שהמדינה עושה לעצמאים. "הם מעכבים את הכסף שמגיע לנו בלי סיבה, דורשים עוד מסמך ועוד מסמך, למרות שכל המידע על ההכנסות וההוצאות שלנו נמצא אצלם. שיתנו ובסוף שנה, כמו בכל שנה, נתחשבן. היה ונתתם לי יותר, אז אני אחזיר. אבל לא נותנים, ואנחנו קורסים. יש אלפים כמוני שלא נכנס להם כסף".

ובמיוחד חושש שלמה לענף התיירות. "ענף התיירות, אני לא יודע אם ישרוד ממנו 20% ואם כשהקורונה תהיה מאחורינו יהיה מישהו שיוכל לאסוף את שברי הענף שמכניס 3.5-4 מיליארד שקל למדינה מדי שנה. במשרד האוצר היו צריכים להחריג את הענף הזה, ולהבין שהוא צריך את מכונה ההנשמה הכלכלית מהר, עכשיו.
"אני במטה המאבק הארצי של ענף התיירות ומדי יום פונים אלי חברים, קולגות, שרעבים ללחם ומאיימים בהתאבדות. אנשים טובים מכל קצוות הארץ אוספים ארגזי מזון ושולחים אליהם הביתה. חלקם אמהות חד הוריות שנמצאות 8 חודשים באפס הכנסות עם ארבעה ילדים ותשלום שכירות".

לפי נבואת הזעם של שלמה, הקטסטרופה בעקבות התנהלות הממשלה ממש מעבר לפינה. "עוד מעט סוף שנה, ייגמרו לאנשים כל החסכונות ויחזרו חיובי המשכנתאות שאנשים קיבלו עליהם גרייס ונידחו לסוף שנה, ואנשים לא יוכלו להחזיר ויעמדו מול עיקול של הבתים. הבנקים לא נמצאים לצדנו. הם לא מתחת לאלונקה והם לא עוזרים לנו.
"המשבר הגדול יגיע עוד חודש-חודשיים כשאנשים יסיימו את החסכונות שלהם ושל הילדים שהם אספו לבר מצווה וללימודים של הילדים, כי הכול נפרט כדי לשלם חשמל ומים ולשים אוכל על השולחן. ואז הכול יתמוטט פה. עוד מעט יבוא השד הגדול".

יש עדיין דרך לעצור את כדור השלג הזה?
"חייבים לתת חמצן לעסקים הקטנים. שהמגזר הציבורי יושיט יד, יתן מעצמו עובדים ותקציבים ויעזור לעצמאים להחזיק את הראש מעל המים. שתהיה פה ערבות הדדית בחברה. כואב לי לשמוע שהחברות הגדולות במשק מבקשות מהמנהלות שלהם לבדוק בימים האלה את האפשרות לבילוי ביוון או בארץ ירוקה אחרת לגיבוש של העובדים בשעה שהעצמאים הקטנים גוססים. אנחנו רקמה אנושית אחת. העסקים על פת לחם. זה לא חרטה. נחת אדיר של עצמאים עומדים להתרסק. בממשלה לא מבינים כמה עמוק המשבר".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988