בחירות | דעה

בנט וימינה לומדים בדרך הקשה: מי שלוקח מנדטים מנתניהו גם יקבל הרבה אש

נפתלי בנט ומפלגתי הפכו לאויבים הרשמיים של הליכוד והמאבק מתגלגל לזירות כמו זכויות הלהט"בים ולהשפעה בקונגרס הציוני • בכחול לבן לא התייאשו מלנסות להעביר מתווה של שוויון בנטל • האם ח"כ זוהר החדש יחזיק מעמד וידביק אחרים במשכן?

נתניהו ובנט. ראש הממשלה הורה להדגיש את שיתוף הפעולה של ימינה עם יש עתיד  / צילום: Abir Sultan/Pool, רויטרס
נתניהו ובנט. ראש הממשלה הורה להדגיש את שיתוף הפעולה של ימינה עם יש עתיד / צילום: Abir Sultan/Pool, רויטרס

1. בנט ושקד מוכנים לבחירות מיידיות   

מיד אחרי שיו"ר ימינה נפתלי בנט התראיין למעיין אדם באינסטגרם שלה ביום חמישי שעבר והצהיר: "אני בעד שללהט"בים יהיו את כל הזכויות האזרחיות, כמו לכל בנאדם בישראל", נכנסה מפלגת ימינה לכוננות ספיגה, ועוצר ראיונות הוכרז לראשונה מאז הוקמה הממשלה הנוכחית.

בנט למוד ניסיון. בפעמים קודמות שבהן עסק הוא או מי מאנשי מפלגתו בנושא הלהט"בי נכנסה המפלגה שלו לסחרור, שהבריח את התומכים הפוטנציאליים משני הצדדים. אבל העוצר לא החזיק יותר מיומיים. מאז, כל התבטאות של מי מחברי המפלגה שימשה אוטומטית את הליכוד ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרק חיכו להכניס את סמוטריץ' ובנט לפינה בנושאי דת ומדינה, כחומר בעירה פוליטי.

בימינה ניסו להסביר בהמשך, כי היה מדובר בהתייחסות מכוונת של בנט, שכן הוא שם את הדברים על השולחן בצורה ברורה כבר בתחילת הקמפיין, וכך השאיר לצדו את מי שתומך בו - בגלל או למרות - עמדותיו הללו. מי שהדברים של בנט לא שכנעו, אמרו אנשיו של בנט, כנראה שהם לא היו מצביעים ימינה מסיבות אחרות. "עכשיו הסיפור מאחורינו ואפשר להמשיך הלאה".

אך יש מי שחושבים בימינה שזו הייתה טעות להיכנס לפינה הזו ולשחק לידיו של נתניהו כבר בשלב כל כך מוקדם לפני שהוכרזו בחירות, שכן בליכוד מרכזים מאמצים ניכרים בזירה מול ימינה, ולתת תחמושת בידי האויב עכשיו - זו לא הדרך לנצח.

כבר בשבוע שעבר הנחה נתניהו את שרי הליכוד וחברי הכנסת להתייחס לתמיכת בנט בהצבעת אי האמון של יש עתיד, ואף הוא עצמו התייחס ל"ברית האחים", כמילת קוד שאמורה להחזיר אליו את תומכי הליכוד שעברו לימינה.

השבוע הייתה זו סערת הלהט"ב שנדחפה קדימה באדיבות הליכוד וגם אז בנט נותר יציב בסקרים. בליכוד עובדים קשה כדי להקטין את מצבת התמיכה בו. נתניהו לא רוצה להגיע למצב שבו בנט נותר עם מספר דו-ספרתי גדול של מנדטים, שבמסגרתו הוא יידרש לתת לו ראשות ממשלה ברוטציה. את תפקיד שר הביטחון הוא כבר הפקיד בידיו עבור שלושה מנדטים בלבד ומשם כבר קשה לרדת.

נתניהו, לעומת שר הביטחון בני גנץ, כלל לא מרכז מאמצים בזירה שבין הליכוד לכחול לבן. גנץ הוא לא תחרות ואפילו לא יריב. בנט כן.

השבוע במסגרת מלחמות חלוקת השלל במוסדות הציוניים העולמיים, נתניהו התערב בדקה ה-90 לאחר שהתברר לו כי השלל שתקבל תנועת המזרחי (שחברה לימינה) גדול, ועשוי לשמש אותה ליצירת הון פוליטי. למרות שאנשיו היו אלו שתפרו את ההסכמים בקונגרס (ח"כ מיקי זוהר והשר חיים כץ), נתניהו פחות התעניין בקואליציית הימין שלראשונה קמה לה במוסדות הלאומיים, ויותר בנתח שקיבלה לידיה המזרחי ובדרכים להקטין אותו.

בחזית אחרת, אחת האפשריות שנבחנות היא התמודדות של מפלגה נוספת, דתית, מימין לימינה, שתשאב ממנה מנדטים. סקר שערך השבוע מכון סמית עבור אחת המפלגות, בחן את תמיכת הנסקרים במפלגת הבית היהודי, שבראשה יעמדו הרב רפי פרץ ואיש התקשורת שמעון ריקלין. מבירור קצר עולה, כי האפשרות הזו אכן נבחנה בתוך הבית היהודי, אך ריקלין דחה את ההצעה.

מנכ"ל המפלגה ניר אורבך גם ניסה בחודשים האחרונים להביא לראשות המפלגה את ראש עיריית שדרות אלון דוידי, כדי להחיות מחדש את המפלגה הנכחדת. גם הצעד הזה לא צלח. הצורך להביא טאלנטים למפלגה שמוצמד לה הערך "אפס" כבר חודשים ארוכים מתברר כמשימה לא פשוטה.

עוד נשאלו העונים על הסקר על הקלטות מנדלבליט, איזו ממשלת רוטציה עדיפה לפיד- בנט או נתניהו-בנט וכן שאלות על הסגר ועל "אשמת" החרדים בו. כל השאלות הללו מלמדות, ולא בפעם הראשונה, על מצבן של המפלגות שנמצאות בהיכון לבחירות כבר תקופה ארוכה ורק מחכות ליריית הפתיחה. אחת המפלגות היחידות שעשויה להרוויח מבחירות מהירות בוודאות היא ימינה.

כך, יו"ר הסיעה ימינה ח"כ איילת שקד הניחה השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור הכנסת, בתקווה שזו תשמש את מי מהמפלגות, כחול לבן או הליכוד, להכרזה מוקדמת על יציאה לבחירות בתקווה שהמשבר בקואליציה יחריף. 

2. הדיון בשוויון בנטל חוזר לשולחן?

השרים בני גנץ, מיכאל ביטון וצחי הנגבי עובדים בימים אלו על הכנת מתווה שירות לכול הצעירים בישראל, בהתאם להסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד. מתברר כי בזמן שוועדת שרים לחקיקה לא מתכנסת, כחול לבן והליכוד מתקוטטות על התקציב, אין מינוי בכירים ואין מנגנון ממשלתי מוסכם, דווקא עבודה משותפת על "מתווה שירות", יש גם יש.

השבוע נפגשו השלושה בלשכתו של גנץ בכנסת עם יו"ר פנימה הרב שי פירון, במטרה להציע בתחילת השנה האזרחית מודל לגיוס כולל לצבא או לשירות הלאומי, באופן שיגרום לכל החברה הישראלית להשתתף בו.

אחד המעורבים בהכנת המתווה מספר, כי נערכו פגישות עם מומחים נוספים במטרה לקדם את הנושא ולהוביל לשירות כולל של צעירי ישראל מכל המגזרים - חרדים, דתיים, חילונים, ערבים ובדואים - כל אחד באפיק השירות שמתאים לאורח חייו ובדרך כזו שיושג שוויון בנטל.

הצבא יהיה בראש הפרימידה, אבל כל מי שיקבל פטור מגיוס, כמו חרדים וערבים, יידרש לבחור לעשות זאת בשירות אזרחי ברווחה, בבריאות או במסלולי ביטחון מקבילים לצבא.

קשה להאמין שדווקא המתווה הזה ייצא לדרך בזמן שכחול לבן והליכוד על מסלול התנגשות המוביל לבחירות, אך בחדר הזה בכנסת ישבו השבוע כמה אנשים אופטימיים שבטוחים ביכולת של משרד הביטחון ומשרד ההתיישבות לקדם את הנושא למרות הכול.

בינתיים נושא שפחות שפר עליו גורלו הוא חוק הגיוס שנדחה שוב ושוב ושוב במשחק פינג פונג בין הכנסת לממשלה. בכחול לבן נוטים לדחות בחצי שנה לפחות את הבאתו להצבעה ולדיונים.

"זה חוק שאפשר לחוקק רק כשהעסק דופק", אמר בכיר במפלגה השבוע, והוא כידוע ממש לא בכיוון.

אולי הכבוד ההדדי ישרור בכנסת

ח"כ מיקי זוהר החדש מחזיק מעמד. כבר למעלה משבוע הוא עומד בהתחייבותו לקדם שיח מכבד ונאומיו במליאת הכנסת, כמו גם הראיונות בתקשורת, נשמעים כמו מניפסטים לקידום אהבה בחברה הישראלית. אחרי לא מעט הפצרות ממקורביו שקראו לו לעצור בחודשים האחרונים ולשנות כיוון, השינוי הזה קרה לבסוף כמו שאומרים בן לילה.

אחרי שביום ד' שעבר נחשד באיומים על היועץ המשפטי לממשלה, נדדה שנתו של יו"ר הקואליציה על הספה בלשכתו שבכנסת. הוא הרהר בכמות החזיתות שיצר לעצמו בשל התבטאויותיו ובביקורת שהוא חוטף כבר שנתיים והחליט: עד כאן.

בבוקר יום ה' כבר הפקיד את הגישה לטוויטר שלו בידי ראש המטה כדי להימנע מציוצים נמהרים ואחר הצהריים כבר נשא במליאת הכנסת את נאום השלום של מיקי זוהר החדש.

הציניקנים מחכים לנפילתו במהרה בימינו, אבל מי שקצה נפשו בשיח המקטב הנישא מהכנסת בזמן שאזרחי ישראל נאבקים כדי לצלוח את המגפה, יכול לראות בזה סימן מבורך שמצטרף לאירוע נוסף שקרה השבוע במשכן: חתימת 70 חברי כנסת על אמנת כבוד הדדי שהוביל ח"כ משה ארבל מש"ס.

"האמנה לכבוד הדדי אין מטרתה לבטל חלילה את חילוקי הדעות, הכל כך נחוצים בדמוקרטיה דיונית, לא לבטל חלילה את הגיוון המחשבתי ואף לא את הביקורת. מטרתה כפי שנכתב בה לשמור על הכבוד ההדדי חרף חילוקי הדעות החריפים. מטרתה לאפשר לנו להאבק על עקרונות מבלי לעורר שנאה ופלגנות", אמר ח"כ ארבל השבוע בבית הנשיא. שנזכה.