סודאן | ניתוח

כך הפכה סודאן ממרכז להכשרת טרוריסטים לבת ברית של ישראל

בעיניים הישראליות סודאן הייתה מדינת אויב עוד ממלחמת העצמאות • היא הייתה גם לתחנת מעבר של נשק ותחמושת שהוברחו לארגוני הטרור הפלסטינים • כעת, בעזרת הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן שעובד בראש המועצה הריבונית, היא מתנקה מטרור איסלמיסטי ויוצאת מרשימת המדינות שתומכות בטרור

יו"ר המועצה הזמנית בסודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן / צילום: Mohamed Nureldin Abdallah, רויטרס
יו"ר המועצה הזמנית בסודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן / צילום: Mohamed Nureldin Abdallah, רויטרס

איך קרה שסודאן, דווקא סודאן, שהייתה מרכז עולמי להכשרת טרוריסטים איסלמיים, בתמיכת איראן ומדיניות יצוא המהפכה (האיסלמית) שלה, דווקא היא מצטרפת לגל הנורמליזציה עם ישראל. ואולי ישראל היא חבל ההצלה של סודאן אחת מהמדינות העניות באפריקה, אל קידמה ורווחה.

עידן השליטה של הגנרל שהפך לנשיא, עומאר אל באשיר, החל ב-1989 בהפיכה צבאית, לאחר כאוס של מלחמת אזרחים, ובהשראת ראש ממשלתו א-סאדק אל מהדי, העניק למדינה תפנית איסלמית מובהקת תוך הידוק הקשרים עם איראן. התמורה הייתה הפיכת סודאן לבסיס טרור, אימונים, והברחות נשק. לא רק ארגונים המחוברים לאיראן השיעית פעלו משם, אלא גם אל קאעידה וקיצונים איסלמיים אחרים. מתקפות טרור שיצאו משם פגעו ביעדים אמריקאים, כך פיגועי התופת של אל קאעידה בשגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה ב-1998 שגרמו למותם של יותר מ-220 בני אדם, ואחר כך הפיגוע במשחתת קול ב-2000 שבו נהרגו 17 מלחים אמריקאים. היא הוכרזה מדינה תומכת טרור ב-1998 וארצות הברית תקפה את בסיסי האימון של הטרוריסטים בשטחה.

בעיניים הישראליות סודאן הייתה מדינת אויב עוד ממלחמת העצמאות, כשכוחות סודנים רבים השתתפו בקרבות בדרום עם הצבא המצרי. בועידת חרטום ב-1967 התקבלת החלטת שלושת הלאווים של מדינות ערב ששללה הכרה, מו"מ ושלום עם ישראל. בעשורים האחרונים סודאן הייתה מחסום ליהודי אתיופיה שביקשו לעלות לישראל, ובמדבריותיה מתו רבים מהם. אחד מהמבצעים המדהימים של המוסד היה בהעברת העולים שהגיעו בחשאי מאתר צלילה לחופי ים סוף אל ישראל, מבצע שהונצח גם בסרט "אתר הצלילה בים האדום".

סודאן הייתה גם לתחנת מעבר של נשק ותחמושת שהוברחו לארגוני הטרור הפלסטינים חמאס, הג'יהאד האיסלמי ואחרים. נשק שהגיע בעיקר מאיראן. ישראל כך לפי פרסומים זרים, תקפה מהאוויר לא מעט שיירות נשק כאלה, שיעדן היה מעבר דרך מצרים ובסיני לרצועת עזה. ב-2012 יוחסה לישראל גם תקיפה של מפעל ליצור נשק בחרטום הבירה.

השינוי חל בשלהי כהונתו של אל-באשיר, שבינתיים הוכרז גם פושע מלחמה, במסגרת נסיונותיו לצאת מהעיצומים והאמרגו על ארצו שדרדר אותה, ביחד עם מלחמות האזרחים, למצב כלכלי חמור ולרעב קשה. הוא ניסה לעשות כן כשהפנה עורף לאיראן, ופנה לסיוע מדינות המפרץ, אלא שהנסיון כשל, והוא הודח לבסוף לפני שנתיים במהלך מהומות והפגנות נגד המשטר.

מגמת ניקוי מארגוני טרור איסלמיסטים

במדינה שולטת כעת המועצה הריבונית הזמנית שבראשה הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן, הוא הביא בין השאר למינוי ראש הממשלה, עבדאללה חמדוכ, כלכלן שהובא להציל את כלכלת המדינה. בשנתיים שחלפו, אל בורהאן המשיך את מגמת ניקוי המדינה מארגוני הטרור האיסלמיסטים, גם אם לא לגמרי, ועשה מאמצים ניכרים להוצאתה מרשימת המדינות תומכות הטרור. הוא הבין מה שרבים בעולם מבינים, שהדרך לשכנוע וושינגטון קלה הרבה יותר אם ירושלים לצידך. וכך לאחר מגעים חשאיים שארכו חודשים רבים, בפברואר נפגש אל-בורהאן באוגנדה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמה משרי הממשלה התנגדו בחריפות, ולמעשה הוויכוח הפנימי הזה עדיין לא הוכרע סופית, אבל אחד מהמתנגדים החשובים, ראש הממשלה חמדוכ, החליט להצטרף ליוזמה, בתנאי שהמועצה המחוקקת (שנמצאת בתהליכי הקמה) תאשר את המהלך.

במהלך השבוע הודיע נשיא ארה"ב טראמפ על הוצאתה של סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור, צעד שפותח בפניה אפשרויות למענקים והלוואות ממדינות וגורמים בינלאומיים כמו הבנק העולמי להצלת הכלכלה, ולקידום פרוייקטים של תשתית הנחוצים לה כאוויר לנשימה. לפי ההערכות ההסכם עם ארה"ב מכיל הפחתת חובותיה של סודאן, וחבילת סיוע כלכלית שלה יהיו שותפות ככל הנראה מדינות המפרץ. אלה (האמירויות וסעודיה) היו בסוד העניינים כל העת, ונתנו לסודאנים את הערבות הכלכלית וגם הפוליטית למהלך.

ישראל תיתן לסודאן בפרוייקטים שיהיו שותפים גם למדינות המפרץ, ידע טכנולוגי בתחומים הקריטיים, חקלאות ומים, ומן הסתם גם בתחומים אחרים.

בהקשר הזה, שר הכלכלה של האמירויות עבדאללה בין טוק אמר בראיון ל"גלובס" כי בכוונת ארצו לפתח שותפויות משולשות עם ישראל ומדינות בצפון ומזרח אפריקה לרבות סודאן לפרוייקטים כלכליים בתחומי האנרגיה, החקלאות והמים.

מצרים, שכנתה של סודאן מצפון, הייתה גם היא שותפה למהלכים והאינטרס שלה קשור גם למאבק מול אתיופיה בסוגיית הקמת הסכר על הנילוס הכחול, העובר בשלוש המדינות.

שלוש מדינות ערביות תוך חודשיים

חשיבות ההסכם לישראל היא ברורה, וההישג מרשים מאוד. בתוך חודשיים שלוש מדינות ערביות, אחת מהן שהשתתפה בפועל במלחמות נגדה, חותמות הסכמי שלום ונירמול יחסים. כל זאת תוך מחיקת ההתניה של שלום עם ישראל רק לאחר פתרון הסוגיה הפלסטינית. המחסום הפסיכולוגי של מדינות ערב נשבר ויהיו עוד בדרך. טראמפ הבטיח אתמול (ו') חמש כאלה ובהן סעודיה, והכוונה כנראה גם למדינות בצפון אפריקה. אבל הסתייגות הכרחית הנובעת מקרבתן של הבחירות בארה"ב והאפשרות כי טראמפ יצא מהבית הלבן.

ההישג הישראלי כאן בולט לנוכח כשלון ההנהגה הפלסטינית. במקרה הזה, בניגוד להודעות על נרמול היחסים עם איחוד האמירויות ובחריין, מילה אחת לא נכתבה בהודעה המשותפת עם סודאן, על הסוגיה הפלסטינית או על פתרון שתי המדינות.

ההנהגה ברמאללה עומדת בפני קריאות מכיוונים רבים לחשב מסלול מחדש ולכל הפחות לקיים דיון מהותי בשל המצב החדש, אבל נדמה שהיא ממתינה קודם כל לתוצאות הבחירות בארצות הברית. הניסיונות לפיוס עם חמאס ולקידומן של בחירות לפרלמנט ולנשיאות, שהיו מעין תגובה להסכמי השלום, נתקלו במבוי סתום.

חמאס בעזה שקיבל בעבר סיוע רב משלטונו של עומאר אל-בשיר פרסם הודעות גינוי קשות לנורמליזציה עם ישראל ובכל תקשורת שלו טענו כי סעודיה תממן את הפיצויים שהוכרחה סודאן לשלם לקורבנות פיגועי הטרור שיצאו משטחה.

הגיהאד האיסלאמי פרסם הודעה ולפיה מדובר בבגידה בפלסטין. "המשטר בחרטום מנחית את סודאן לחיקה של ישראל ומעניק לה מתנה חינם. בכך הוא רושם דף שחור בהיסטוריה של סודאן, 'ארץ שלושת הלאווים'", לשון ההודעה.