הקרב על השמש: הממשלה תדון מחר ביעדי האנרגיה המתחדשת; חוסר הסכמה בין המשרדים

משרד האנרגיה מבקש להעלות את יעדי האנרגיה המתחדשת ל-30% • המשרד להגנת הסביבה דורש להעלות את היעדים ל-40%, מזהיר כי הצעת משרד האנרגיה כורכת את יעדי המתחדשות בקיבוע משק החשמל ל"שימוש בגז מזהם" וטוען כי מדובר ב"איתות שגוי למשקיעים" בזמן שמחירי האנרגיה המתחדשת צונחים • האם היעדים ברי השגה? השבוע קבע דוח המבקר כי ישראל לא עומדת ביעדי הסכם פריז הנמוכים שנקבעו עד כה

אנרגיה מתחדשת / צילום: רויטרס
אנרגיה מתחדשת / צילום: רויטרס

מחר (א') תדון הממשלה בהצעת משרד האנרגיה להגדלת יעדי ייצור החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת, מיעד של 17% כיום, ל-30%. זאת, עד שנת 2030. בנוסף, תדון הממשלה בבקשת משרד האנרגיה לצמצם את מספר תחנות הכוח שיוקמו בשנים הקרובות, באופן שבו תתועדף הקמתן של תחנות כוח הצמודות לתחנות קיימות, ללא הקמה של תחנות נוספות. ההצעה משפיעה על קידומן של מספר תחנות כוח פרטיות הנדונות במוסדות התכנון.

כדי לקדם את השגת יעד המתחדשות החדש, מבקש משרד האנרגיה ממשרד האוצר לבחון הקמת קרן הלוואות לתכנון וביצוע של התקנת מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה על מבנים בהתאם לקריטריונים מקצועיים שיקבעו המשרדים. זאת, בכדי לצמצם את הקצאת השטחים הפתוחים עבור הקמת חוות סולריות, ולנצל ככל האפשר את השטח המבונה וגגות הבתים. הפטור הקיים כיום מהיטל השבחה למיתקן פוטו וולטאי המותקן על גג בניין יוארך עד לתום שנת 2025, וכך גם השבחה במקרקעים בשל התקנת פאנלים סולריים, על גבי בריכות דגים, מאגרי מים ומאגרי קולחין.

לפי הצעת המחליטים של משרד האנרגיה, בעוד שנתיים וחצי יתקיים דיון מחודש ביעדי האנרגיה המתחדשת, בכדי לבדוק האם ניתן להגדילם. אך יחד עם זאת, ההצעה מבקשת לקדם גם הקמת תחנות כוח מבוססות גז. למרות ששר האנרגיה, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו, אודי אדירי הכריזו כי יעד מתחדשות של 30% יאפשר הקמה של 1400 מגה-וואט של תחנות המונעות דלקים פוסיליים, מבקש המשרד לאשר הקמה של 4000 מגה וואט הספק ייצור חשמל בגז טבעי ובגיבוי סולר, למרות שבאם יושגו יעדי האנרגיה המתחדשת שיוצבו בדיון מחר - אין בכך צורך. במשרד האנרגיה מסבירים כי מדובר ביתרות ביטחון, ושככל שהמציאות תאפשר זאת, גם אם יוקמו תחנות כוח המונעות בדלקים פוסיליים - לא יעשה בהן שימוש.

לאחר שבדוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר התברר כי ההוצאה הממשלתית על מחקר ופיתוח בתחום ייצור אנרגיה ושימושיה הייתה 0.5% בלבד מההוצאה הממשלתית על מו"פ (הנתון הנמוך ביותר ב-OECD, מלבד איסלנד, המייצרת את מרבית החשמל שלה ממקורות נקיים), וזאת למרות שההשקעה הלאומית בישראל על מחקר ופיתוח היא מהגבוהות בעולם המערבי, כעת מבקש השר שטייניץ "להטיל על שר האנרגיה בשיתוף שר האוצר לבחון דרכים להגדלת ההשקעה הציבורית במו"פ ישראלי בתחום האנרגיה הנקייה. בכלל זה השקעה במחקר ויישום פיילוטים בתחום האגירה, צמצום השימוש בשטחים לייצור אנרגיה, וניהול רשת החשמל".

המשרד להגנת הסביבה מתנגד

לא כולם מרוצים מהצעת המחליטים שיעלה מחר משרד האנרגיה בממשלה. המשרד להגנת הסביבה עומד להתנגד להצעה, כאשר הוא סבור כי יעדי האנרגיה המתחדשת צריכים לעמוד על 40%, כדי לעמוד בשורה אחת עם מדינות ה-OECD. יתר על כן, משרד האנרגיה דורש בהצעת המחליטים שלו לקבוע כי ייצור החשמל מגז יעמוד בעשור הקרוב על לא פחות מ-70%, למרות שאילו היה מעוניין להגדיל בהמשך הלכה למעשה את יעדי האנרגיה המתחדשת - לא היה כורך את השימוש בגז כלל בתוך הצעתו, אלא מאפשר גמישות בנושא, וכך גם הגדלה של המתחדשות בהמשך.

לפי המשרד להגנת הסביבה, באופן הזה, ההצעה של משרד האנרגיה מקבעת הלכה למעשה את משק האנרגיה בישראל ל-70% שימוש בגז טבעי - דלק מאובן בעל השלכות סביבתיות, בריאותיות ואקלימיות אף הוא. המשרד להגנת הסביבה סבור אפוא כי ההצעה תקבע לעשרות שנים את התלות של המשק בטכנולוגיות מזהמות, לא יעילות ויקרות, בעוד שניתן להאיץ התקנת פאנלים סולריים על מבנים, ובכך להעלות משמעותית את היעדים.

השרה גילה גמליאל הגישה לממשלה את הנימוק המפורט להתנגדותה להצעת שטייניץ. בדבריה כתבה כי ההצעה תעודד בפועל את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ותהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והפחתת התחלואה, וכן למעבר לכלכלה דלת פחמן - מהלך אותו מחויבת ישראל לבצע מתוקף מחויבותה הבינלאומית בהסכם פריז.

לדברי גמליאל ומשרדה, "קביעת יעד של 70% ייצור חשמל מגז טבעי משדר איתות שגוי למשקיעים במשק האנרגיה לפיו עיקר הפיתוח בעשור הקרוב ימשיך להתבסס על דלקים פוסיליים, וזאת בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי", זאת, בזמן שמחירי האנרגיות המתחדשות הופכים נמוכים יותר אף ממחירי הגז הטבעי. עוד לפי התנגדות המשרד להגנת הסביבה, "קיבוע המשק ל-70% ייצור חשמל מגז, פוגעת בוודאות הנדרשת ליזמים לצורך קידום משק אנרגיה המעודד חדשנות ושימוש באנרגיה מתחדשת. היעד המוצע מעודד התבססות על גז בניגו לכל המאמצים שנעשים לצמצום התלות בייצור אנרגיה ממקורות פוסיליים, אשר מזהמים ומגבירים את שינויי האקלים. סעיף זה לא היה בנוסחים המקוריים של הצעת המחליטים, ויש למחוק אותו מהנוסח".

משרד האנרגיה סבור כאמור שיעד של 30% הינו יעד שאפתני מאוד, שבשלב זה לא ניתן להשיג בפועל יעד גבוה ממנו. מלבד התאמות של רשת החשמל, רק לאחרונה קודמו מכרזים העוסקים באגירת אנרגיה, והמשרד סבור שיש להתקדם בזהירות ולוודא שרשת החשמל נותרת יציבה למרות המעבר למתחדשות. יתר על כן, משרד האנרגיה מתייחס למעבר מפחם לגז כדרמטי, בשל צמצום זיהום האוויר. ארגוני הסביבה קובלים על כך, וטוענים כי מדובר בהשוואה שמקומה בעבר הרחוק - שכן מקורות אנרגיה מתחדשת הולכים ונעשים כדאיים יותר ואמינים יותר, ולכן יש להשוות דווקא בין הגז שנועד להוות דלק מעבר בלבד, לאנרגיות המתחדשות הנקיות.

כדי לשמור על השטחים הפתוחים המעטים בישראל, דורשת גמליאל כי ההחלטה תקבע כי תנתן עדיפות ותקודם ראשית כל הקמת מתקנים במרחבים המבונים, לרבות קידום של רשת מקומית מבוזרת. כידוע, הפתרון הסביבתי והזמין ביותר, נמצא על גגות הבתים. נזכיר כי רק לאחרונה ביצע המשרד להגנת הסביבה עבודה בנושא, בה קבע כי ניתן להגיע אף ליעדים של כ-50% באמצעות גגות בניינים. ואמנם, המשרד עצמו העריך בחסר את הפוטנציאל הטמון בתחום. בדוח שכתב נקבע כי מספרם הכולל של המבנים הציבוריים - הממשלתיים, הלאומיים והעירוניים הוא 587, מבקר המדינה מצא כי מדובר בהערכה שמרנית מאוד, שכן מנהל הדיור לבדו מדווח על כ-6,500 מבנים שבאחריותו. הדבר עשוי להעיד כי כל גוף סיווג את השטחים של המבנים השונים בקטגוריות שונות, וכי ההיקף הפוטנציאלי גדול בהרבה מכפי שסבר המשרד להגנת הסביבה.

גמליאל דורשת להסיר לחלוטין מההצעה את היעדים להקמת תחנות כוח גזיות, סעיף שלדבריה מייצר מחויבות ממשלתית לקידום תחנות כוח על בסיס גז בהספק משמעותי, בניגוד לכותרת ההחלטה ולמטרתה המוצהרת. זאת, כאשר ההחלטה מקבעת הקמת תחנות כוח מזהמות, בניגוד למגמות העולמיות, ותוך איתות למשק כי ישראל דווקא מתחייבת להתבסס על מקורות פוסיליים מזהמים לעשרות השנים הבאות. עוד מוסיפה גמליאל בהתנגדותה כי "בשל קצב התפתחות הטכנולוגיות בתחום ייצור, אגירה והולכת האנרגיה, הצורך בתוספות הספק על בסיס גז משתנה ומתעדכן. ראוי ללמוד מהניסיון, לאפשר גמישות שתתחשב בטכנולוגיות עתידיות, ולא לקבע הספקים מייצור חשמל ממקורות פוסיליים במסגרת החלטת הממשלה".

גמליאל אף דורשת את מעורבות משרדה בהליכי קבלת ההחלטות בנושא. מלבד סעיף אחד - המבקש מהמשרד להגנת הסביבה להסיר חסם אחד לו הוא אחראי בתחום, ההצעה של שטייניץ דורשת להקים ועדות בינמשרדיות שונות לקיום ההחלטה, אך באף אחת מהן לא תהיה נציגות של המשרד להגנת הסביבה. למרות שלמשרד להגנת הסביבה אין שום סמכות בתחום משק האנרגיה, הסכם פריז שבמסגרתו הממשלות נדרשות לצמצם את פליטות הפד"ח לאטמוספירה ובכך לשמור את ההתחממות הגלובלית מתחת למעלה וחצי, דורשת את מעורבותו של המשרד בתחום. על כן, דורשת גמליאל את מעורבות נציגי משרדה בוועדות המצוינות בהחלטה, שכן "המשרד להגנת הסביבה הוא שחקן מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות במשק האנרגיה, ופועל לוודא כי ההחלטות המתקבלות מקדמות הפחתה של פליטות גזי חממה מזהמים לאוויר ומעבר לכלכלה דלת פחמן".

מהו החסם אותו מבקש משרד האנרגיה מהגנת הסביבה להסיר? כדי לקדם את יעדי ה-30% אנרגיה מתחדשת, משרד האנרגיה דורש אגב כך בין היתר להטיל על השרה להגנת הסביבה לתקן את התוספת לחוק הקרינה הבלתי מייננת, כך שאדם המקים מתקנים פוטו וולטאים, מתקני אגירה ועמדת טעינה לרכב חשמלי, יהיה פטור מהיתר הקמה והיתר הפעלה. ככל שנושא הפאנלים הסולריים איננו מוסר מתקנות הקרינה, הנושא מהווה מבחינת משרד האנרגיה חסם נוסף בתחום, לצד החסמים האחרים שאינם מעטים.

פרופ' אופירה אילון חוקרת בכירה באוניברסיטת חיפה וראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן, אומרת בנוגע לשתי ההצעות שיובאו מחר לממשלה כי "ממשלות ישראל, לדורותיהן, כשלו ליישם את החלטותיהן ליישום אנרגיה מתחדשת בארץ השמש הנצחית". לדבריה, "על מנת לקדם מתחדשות יש לפתוח חסמים, לייצר תשתיות הולכה ואגירה. השוק כבר עשה את שלו בירידה המתמשכת בעלויות הייצור ואף אלו של האגירה. עכשיו, זה תפקידה של הממשלה לייצר את התנאים למימוש. ירי בתוך הנגמש ממש לא יסייע לכך. רק חוק המציב יעדים ברורים לכלכלה מאופסת (או לפחות דלת) פחמן, שלא יהיה נתון לגחמות שר כזה או אחר, לרבות יעדי ביניים למימוש, יוכל להציב את ישראל במקום הראוי".

אילון מבהירה כי יש לפתור חסמים של הולכה ואגירה לשם מימוש היעדים, אך אלו יהפכו אפשריים לצליחה בעיקר בשילוב עם יעדים להתייעלות אנרגטית (בשילוב עם הטלת מס פחמן). "חשוב לזכור כי האחוזים המדוברים של המתחדשות בישראל מייצגים את הביקוש לחשמל, וחייבים להפחית את הביקושים. כך או כך, מדובר רק בשליש מהביקוש לאנרגיה בישראל. כלומר, 30% מהווים פחות מ-10% מכלל האנרגיה".

ישראל לא עומדת ביעדים הנמוכים שהציבה

האם היעד של משרד האנרגיה או היעד המתבקש על ידי המשרד להגנת הסביבה, הינם יעדים ברי השגה? בתחילת השבוע, הצביע מבקר המדינה על כך שהיעדים הקודמים שהוצבו, טרם הושגו. כך, בתחילת שנת 2020 עמד אחוז המתחדשות במשק האנרגיה על 5% בלבד (לפי משרד האנרגיה מדובר ב-6%, לעומת יעד הביניים שהוצב - 10%. בשנת 2020 ההתייעלות האנרגטית של ישראל הייתה צריכה לעמוד על 20%, אך בפועל שיעור ההתייעלות עומד על 7.5% בלבד. נציין כי משרד האנרגיה סבור כי עד סוף 2020 תתבצע קפיצה משמעותית בתחום ואכן יושג יעד ה-10%.

האם מדובר ביעדים שאפתניים? במשרד האנרגיה מתייחסים לנושא כ'מהפכה', וטוענים שמדובר ביעדים שאפתניים מאוד ביחס לעולם. לאחרונה, פורסם מדד האנרגיה העולמי, שם ממוקמת ישראל במקום ה-38 מתוך 108 מדינות - מאחורי רוב מדינות אירופה. הדירוג, המתבצע על ידי חברת הייעוץ Oliver Wyman המהווה חלק מקבוצת Marsh העולמית עבור מועצת האנרגיה העולמית, בוחן את משק האנרגיה בשלושה פרמטרים (ביטחון אנרגטי, שוויון באספקת האנרגיה וגיוון מקורות אנרגיה). הפרמטר שבו ישראל הכי חלשה, הוא גיוון מקורות אנרגיה - במטרה להילחם בשינויי האקלים. עם זאת, ישראל מדורגת מקום רביעי בעולם מבחינת השיפור שלה בפרמטר הביטחון האנרגטי, ביחס למדד הראשון שפורסם בשנת 2000.

ארגון לובי 99, פנה לחברי הממשלה והביע התנגדות להצעת המחליטים של משרד האנרגיה. לפי הארגון, הנוסח המוצע מותיר את ישראל מאחור ביחס למדינות העולם בהיקף הייצור של חשמל ממקור אנרגיה נקי וזול, ומקבע את המשק הישראלי למקור אנרגיה מזהם. בארגון מוחים על ההשוואה החוזרת של משרד האנרגיה בין פחם - דלק העבר ובין גז - דלק מעבר, במקום לערוך השוואה מתבקשת בין גז ובין אנרגיה מתחדשת, ולהסיק מכך מסקנות ברורות.

לפי לובי 99, יש לקבוע יעד שאפתני יותר של 50% עד לשנת 2030, שהינו בגדר חזון אפשרי, לפי עבודת מחקר של מרכז השל לקיימות, בו לקחו חלק עשרות מומחים מעולמות תוכן שונים החוקרים את משק האנרגיה. "העלאת היעדים תציב את מדינת ישראל לצד מדינות רבות, שחלקן כבר היום מייצרות חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף העולה על 50% (אוסטרליה, אוסטריה, בליז, קנדה, קוסטה ריקה, דנמרק, גואטמלה, הונדורס, לטביה, מונטנגרו, ניקרגואה, פורטוגל ושוודיה)", אומרים בלובי 99, "וחלקן הציבו יעדים שאפתניים לשנת 2030 (גרמניה - של 55-60%; יוון - 64%; איטליה - 55%; ספרד - 74%; אירלנד - 70%; ברזיל - 87%; ומרוקו - 52%)". נציין כי מדינות שונות מגוונות גם ביעדי האנרגיה המתחדשת, ולא נסמכות אך ורק על אנרגיית שמש, אך כל מדינה משתמשת ביתרון היחסי וביכולות שלה בכדי להגיע ליעדי הפחתת שימוש בדלקים מזהמים.