השכלה | דעה

הפער בין יוקרה אקדמית לבין הפרנסה הוא עצום

המשך דחיקת הלימודים הטכניים לשוליים התקציביים וההסברתיים, רק ימנע מרבים ורבות את האפשרות לתעסוקה מובטחת ויציבה בעולם משתנ

סטודנטים באוניברסיטה./ צילום: Shutterstock אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים באוניברסיטה./ צילום: Shutterstock אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב

בשנה האחרונה הולכת ומתגברת התחושה כי אנו דור אשר רואה את העולם משתנה תחת עיננו והופך ל"עולם חדש". מהפכת האינטרנט, הטכנולוגיה החדישה והרשתות החברתיות הובילו ליעילות תוך שינוי תהליכים בהתנהגויות חברתיות, עסקיות ותעשייתיות. בימים אלו אנו מביטים שוב על שינוי - על יצירת 'עולם חדש' אשר לומד את עצמו בכלל התחומים וזאת עקב נגיף אשר הלך והשתלט על חיינו, פגע בכולנו באופנים שונים אבל גם דחף. דחף אותנו לשינוי - שינוי מחשבה על התפקוד היומי, על העיסוק, על החופש, על יכולת הלמידה ובעיקר חשיבה עצמית במבט לעיתים מודאג על העתיד. משבר עולמי - אישי , מביא אותנו להתבוננות מקיפה, לאפיון השורד אל מול המשתנה

בישראל, השכלה גבוהה הינה חלק בלתי נפרד מהמסלול הכלל ישראלי. תיכון, צבא, טיול ואוניברסיטה (או מכללה), הם שאיפתם של רוב הישראלים. אלו שמתקשים לוותר על הילת התואר האקדמי, בין השאר לשם תיוג חברתי, מבינים כי חלק ניכר ממקצועות הלימוד, הוא בבחינת השכלה חשובה, אך אין בו כדי להבטיח פרנסה. בשעת משבר, כאשר המשק מתכנס לתוך עצמו, הראשונים להיפגע בהגדרת ה"לא חיוני" הינם דווקא המסייעים בשירות, אנשי ידע בתחומים רכים יותר, אלו שתפקידם - עיסוקם אינו מוגדר ומעוגן בתואר - ולעומתם מי שפחות נפגעו והוגדרו כחיוניים להמשכיות המשק הם דווקא בעלי המקצועות הטכניים - טכנולוגיים נטולי ההילה, אך אלו שאף אחד לא יכול בלעדיהם, גם בשעת משבר.

ענף הבנייה - הנדסאי הבניין והחשמל, ענף הרכב והייצור- הנדסאי הרכב והמיזוג, אנשי המכונות, רשת תעשיות הייצור והביטחון לא הפסיקו לפעול ולייצר גם לשלושה שבועות - כל אלו המעסיקים את בוגרי ההשכלה הטכנולוגיות, המשיכו בפועלם והעובדים לשמחתם לא חשו את החוסר.

הסטודנטים לתואר הנדסאי מהווים 11% מהלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, זאת למרות שיכולתם להתפרנס מהמקצוע שהם לומדים, גבוהה בהרבה. לפי מחקר שבוצע על ידי אגף הכלכלן הראשי באוצר, בוגרי המכללות הטכנולוגיות צפויים להרוויח בגילאי ה-30, שכר ממוצע של כמעט 12,000 שקל, גבוה מבוגרי מכללות אקדמיות בתחומים כמו משפטים וכלכלה, וגבוה מבוגרי האוניברסיטאות במדעי הרוח.

אבל הנתונים הללו, לא מצליחים לשנות את ההעדפה המובנית של המדינה ללימודים אקדמיים. למרות שהמקצועות הטכניים דורשים מעבדות, כוח הוראה מקצועי ואימון. גם היום, לאחר רפורמה בתחום, התקציב לסטודנט במקצועות הטכנולוגיים, עדיין קטן בפער גדול מאוד מזה שמושקע בסטודנט באקדמיה. כך ממשיכה המדינה לשמר את המקצועות הטכנולוגיים כברירת מחדל - למרות שהיציבות העתידית בעולם משתנה הינה רק חלק מהיתרון הגלום בלימודים אלו.

המשך דחיקת הלימודים הטכניים לשוליים התקציביים וההסברתיים, רק ימנע מרבים ורבות את האפשרות לתעסוקה מובטחת ויציבה בעולם משתנה וימנע ממדינת ישראל את כוח האדם האיכותי ביותר במקצועות שחשובים לביסוס הכלכלה, בזמני שגרה ומשבר גם יחד.

משברים דינם לחשוף אמיתות, ומשבר הקורונה חשף בין השאר מה הם המקצועות שבלעדיהם פשוט אי אפשר ומהם המקצועות הטכניים, אלו ש"פחות נחשבים", אך לרוב יותר מכניסים. טוב יעשו קברניטי המדינה באם יפיקו את הלקחים. זה הזמן לשינוי סדר העדיפויות, במתן קשב, תקציב, שינויי מדיניות ותפיסה וכמובן כבוד למקצוענים שהמשבר שאנו עוברים הוכיח שאי אפשר בלעדיהם, אפילו במהלך הסגר. 

הכותבת היא יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות