מענק לכל אזרח? מחקר חדש קובע כי חלק גדול מהכסף התגלגל לאוברדראפט

המענק, שנועד "להניע את הכלכלה" לפי נתניהו, זוכה לציון "הצלחה צנועה, לכל הפחות" במחקר של הפרופסורים פלדמן וחפץ מהאוניברסיטה העברית • בעלי הכנסה גבוהה נטו לחסוך או לתרום את הכסף ובעלי הכנסה נמוכה החזירו חובות • שמחון: "התוצאות מאוששות את מה שחשבנו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את תוכנית המענקים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

אזרחי ישראל הוציאו כמחצית מהמענק שקיבלו במסגרת תוכנית "מענק לכל אזרח" לצריכה פרטית - כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטה העברית בידי פרופ' נעמי פלדמן ופרופ' אורי חפץ. הנשאלים במחקר העריכו כי הוציאו בין 38% ל-51% מסכום המענק שקיבלו בטווח הקצר (כולל לפני קבלת המענק), וכי עד סוף השנה יגיע רכיב ההוצאה לבין 48% ל-58% מהמענק.

הישראלים העדיפו לטפל באוברדראפט
 הישראלים העדיפו לטפל באוברדראפט

ניתוח התשובות לשאלה איזה שימושים נעשו בכסף העלה תמונה מורכבת יותר, לפיה סעיף ההוצאה הגדול ביותר היה דווקא כיסוי האוברדראפט בבנק ואחריו תשלום חשבונות שוטפים, כמו חשמל מים וביוב. "המטרה המוצהרת של הממשלה הושגה במידה צנועה, לכל הפחות", כתבו החוקרים.

פרופ' אבי שמחון, שיזם את התוכנית, אמר כי "התוצאות מאוששות את מה שחשבנו מלכתחילה כשיצאנו לדרך ואנחנו מאוד מרוצים מזה". שמחון התחמק מלהשיב לשאלה האם לאור ממצאי המחקר ימליץ שוב לראש הממשלה לחלק מענק דומה, ואמר "אפשר רק לשער".

במסגרת תוכנית "מענק לכל אזרח" חילקה המדינה באוגוסט מענקים של 750 שקל לכל אזרח בוגר, 500 שקל להורים לילדים עבור כל ילד עד הילד הרביעי. 300 שקל עבור הילד החמישי ומעלה ו-1,500 שקלים תוספת לאזרחים זכאים. המענקים שולמו למשקי בית שהכנסתם השנתית לא עלתה על 650 אלף שקל ועלותם הכוללת לאוצר המדינה הסתכמה ב-6.5 מיליארד שקל.

פרופ' חפץ, מהמחלקה לכלכלה והמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית, וביה״ס למינהל עסקים בקורנל, אמר ל"גלובס", כי "בשביל להניע משק של 1.4 טריליון שקל תוצר שנתי (לפני המשבר), 6.5 מיליארד שקל זה מעט מאוד. זה בקושי 0.5% תוצר. כלומר, בלי קשר בכלל למחקר שלנו, רק מלהסתכל על הסכומים, אתה מבין שזה תמריץ שאינו גדול. אבל זה בכל זאת תמריץ, ובמצב שבו היינו - כל תמריץ הוא מבורך, גם אם לא גדול. אז האם המענק הצליח בתור תמריץ? הצלחה צנועה לכל הפחות. כנראה שזה הצליח לתמרץ קצת יותר לכל שקל שחולק, ממה שמצאו בינתיים בארה"ב".

במסיבת עיתונאים להצגת התוכנית לציבור אמר אז ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי המענק ישמש ל"הנעת הכלכלה" באמצעות הזרמת כסף לצריכה הפרטית ועידוד ביקושים. על התוכנית נמתחה ביקורת חריפה מצד כלכלנים ואנשי אקדמיה.

לאחר ששמחון אמר בראיון לערוץ 12 כי "רוב הכלכלנים הרציניים תומכים מאוד במענק", פירסמו 72 מבכירי הכלכלנים בישראל גילוי דעת שבו נכתב כי "תוכנית זו היא בזבזנית, מחטיאה את המטרה של סיוע לנפגעי הקורונה, ובוודאי שאינה דרך יעילה להנעת הכלכלה".

המחקר של פלדמן וחפץ, שניהם מהאוניברסיטה העברית, נעשה באופן עצמאי וביוזמת החוקרים. המועצה הלאומית לכלכלה, שהשניים מייעצים לה על-בסיס התנדבותי, הסכימה לממן את הסקר האינטרנטי.

הממצאים נאספו באמצעות סקר אינטרנטי שנערך בסוף אוגוסט, שעליו השיב מדגם רחב של כ-1,000 משיבים. מניתוח התשובות עולה, כי בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהחציון, שיעור גבוה כמעט כפליים של משיבים (43.7%) השתמשו בכסף להחזר חובות - מאשר בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהחציון (24.7%).

ההבדלים בפרמטרים אחרים היו קטנים יותר, אך ניתן לקבוע כי בעלי הכנסה גבוהה נטו יותר לחסוך את הכסף או לתרום אותו. הממצא המפתיע ביותר למחקר בעיני כלכלנים, הוא כי לא נמצא קשר בין רמת ההכנסה לבין שיעור ההוצאה לצריכה.

נתון מעניין אחר הראה כי ההוצאה לצריכה ולהחזר חוב הייתה בשיעור נמוך יותר בקרב המבוגרים ביותר (בני 60 פלוס) ובקרב הצעירים ביותר (בני 18 עד 28).

שמחון התייחס לפער בין נתוני ההוצאה לצריכה לבין הפילוח של הנתונים לפי שימושים, ואמר כי תשובות הנשאלים עוררו שאלו מתודולוגיות לא פשוטות. "בלימודי כלכלה בשנה א' אומרים שהכסף הולך או לחיסכון או לצריכה - אנשים לא חושבים במונחים כאלה. לפי התשובות אנחנו רואים שרק 15% הלכו לחיסכון ובכל זאת אנחנו אומרים שהוציאו רק 50%. זה קרה כי אנשים אמרו לנו 'העברתי תרומה' או 'השתמשתי בזה לשלם חשבונות חשמל ומים' - החוקרים היו צריכים להשתמש במתודולוגיות מורכבות כדי להעריך כמה מתוך ההוצאות האלה הלכו בסופו של דבר לצריכה".

שמחון הוסיף, כי "מה שהפתיע אותי הם (החוקרים) אומרים בעצם, שאין באמת מתאם בין הכנסה לבין כמה שאנשים צורכים ובניגוד לדעה הרווחת, גם במחקרים אחרים לא באמת מצאו קשר בין ההכנסה לבין התצרוכת. יש נקודה עדינה, כי יש אנשים שלא יכולים ללוות ושם יש קשר, כי הבנקים לא מוכנים להלוות להם בכלל. אלה יוציאו יותר. אבל, אם אתה עובר את הסף שבו הבנקים מלווים לך, כבר אין מתאם בין ההכנסה לבין הסכום שאתה צורך". 

נזכיר, כי למענק לכל אזרח שחולק באוגוסט קדם מענק שחולק בפסח בסכום כולל של כ-2.35 מיליארד שקל - שאותו לא בדקו החוקרים במסגרת המחקר הנוכחי. יש לציין כי לצד ביקורת על כך שהן לא ממוקדות ולא יעילות, מצטיינות תוכניות המענקים בשיעורי ביצוע מושלמים, של 100% ואף יותר. עובדה זו בולטת במיוחד על רקע שיעורי הביצוע הנמוכים שרושמות יתר תוכניות הסיוע הממשלתיות - כשהממוצע נכון לחודש ספטמבר עומד על כ-50% מהיקף הסיוע המתוקצב.

צרו איתנו קשר *5988