הפור נפל: זה מה שהחליט האוצר במאבק על צמצום המסגרות לכרטיסי אשראי בבנקים הגדולים

על פי טיוטת הצו שפרסם האוצר צמצום המסגרות לכרטיסי אשראי ישונה כך שבשלב הראשון המסגרת המינימלית תעמוד על 7,500 שקל לעומת 5,000 שקל בחוק המקורי • בנוסף הופחתה ההוראה לצמצום המסגרת הכללית בבנקים, ביחס להיקפן בסוף 2015

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות
ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

שר האוצר ישראל כ"ץ נותן לבנקים הפועלים ולאומי שנה שלמה שבמהלכה יופחתו היקפי צמצום מסגרות האשראי שעליהם לבצע במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי ללקוחותיהם. בכך משנה השר את הוראות חוק שטרום להגברת התחרות בבנקים, שנחקק בתחילת 2017, ושבמסגרתו אמורים היו הבנקים הגדולים לצמצם לשלוש שנים ובאופן משמעותי את מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי ללקוחותיהם, על מנת לשפר את המיצוב התחרותי של חברות כרטיסי האשראי, כשהוא מקל על שני הבנקים הגדולים.

השר נוקט בצעד זה, בהתאם לתחזיות המוקדמות, במטרה למנוע פגיעה ביכולת הפיננסית של רבים מבעלי כרטיסי האשראי. זאת בעקבות משבר הכלכלי החריף שנוצר בשל מגפת הקורונה ושיצר קשיים תזרימיים ניכרים למשקי בית רבים.

על פי טיוטת הצו שמציע השר, כ"ץ, לאחר דיונים עם בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, ולקראת הדיון בנושא בוועדת הכספים בכנסת שבראשות ח"כ יעקב מרגי, הודיע כי החל מסוף ינואר הקרוב שני הבנקים הגדולים יידרשו לצמצם "רק" 45% מהיקף המסגרות אשראי לכרטיסי אשראי שהיה להם בסוף 2015 ולא 50% כפי שהיו אמורים לקצץ על פי החוק המקורי.

כמו כן, ומה שנראה יותר משמעותי, השר גם מגדיל את רף המסגרת המינימלי שמתחתיו המסגרת אשראי לכרטיסי האשראי אינה נספרת לצורך הצמצום האמור ביחס למצב בסוף 2015. כך, מרף של 5,000 שלא ייחשב לחישוב המסגרות שיש לצמצם, השר מעלה את הרף ל-7,500 שקל.

"לא היה צורך להתערב בחוק"

בסביבת חברות כרטיסי האשראי מביעים היום אכזבה כשגורם בשוק זה אומר כי "לא היה צורך להתערב בחוק". אחד מגורמים אלה הוסיף כי "כצד שני להקלות שניתנות עתה לשני הבנקים, יש להבטיח שהם לא יגרעו מסגרות אשראי ללקוחות חלשים שלכאורה לא היו מקבלים פיתרון אצל חברות כרטיסי האשראי, על מנת שההקלה תנותב למקום הנכון שאליו כיוון האוצר".

 בדברים אלה מכוון אותו דובר לכך שהקיצוץ הוא ברמת התיק הכולל ושהחוק לא קובע כללים לגבי מסגרות פרטניות, "ולכן הבנקים לכאורה יכולים לצמצם את המסגרות דווקא ללקוחות חלשים ולהותיר את המסגרות הגבוהות ללקוחות חזקים שמניבים להם הכנסות גבוהות יותר". בהקשר זה הוא מעלה חשש כי הבנקים יחתכו מסגרות של לקוחות מוחלשים וקורא לוועדת הכלכלה לציין כללים שימנעו פגיעה שכזו, שלכורה הצו לשינוי החקיקה בא למנוע.

מנגד, גורם בסביבת הבנקים טען כי הרצון לחזק את חברות כרטיסי האשראי בדרכים שלא מיטיבות עם הציבור ושהן "תחרות מדומה". לדבריו, "השינוי עליו החליט שר האוצר כ"ץ הוא זניח ולא נותן מענה אמיתי לבעיה המרכזית שהיא הפגיעה הקשה, בתקופה קריטית זו למעמד הביניים, זה שנפגע הכי קשה והרבה בקורונה". עם זאת, לפי שעה לא ברור מהו היקף הקיצוץ העדכני ששני הבנקים יידרשו לבצע בסוף ינואר הקרוב, הגם שסביר שמדובר בהוראות שיקטינו במידה ניכרת את הצמצום הכולל במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בשני הבנקים.

עד לשינוי האמור דובר על כך שבהתאם להוראות החוק המקורי מדובר על פניו בסכומי עתק שנכון לנקודת הפתיחה אמורים היו להיות בהיקף שנאמד בכ-20 מיליארד שקל להיגרע ממסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בבנקים. אלא שהמספר "האמיתי" נמוך בהרבה וזאת ממספר סיבות ובהן שבנק הפועלים כבר החל להיערך לקיצוץ והקטין בפועל חלק ניכר מהמסגרות אצלו (בעוד שבלאומי לא הקטינו מסגרות לכרטיסי אשראי עד כה במספרים ניכרים).

כמו כן, הסכום האמור מוטה למעלה משום שמיליארדי שקלים רבים מהמסגרת שתקוצץ אינם באמת בשימוש, כך שהיעלמותם לא תשפיע לרעה על הציבור. במה מדובר? רוב המסגרות לא מנוצלות, בטח במונחי ההיקף הכספי. בבנקים מספרים שמרבית הכרטיסים לא מתקרבים לתקרות שלהם, להוציא בחודשי שיא, "פיקים", שבהם הלקוחות מבצעים שיפוצים, רוכשים חופשה בחו"ל או משלמים הוצאות גדולות כגון חידושי ביטוח. מה גם שלרבים יש מסגרת אשראי שלא מנוצלת במלואה גם בהסתכלות על עונתית. עם זאת, בבנקים יש האומרים שהלקוח הממוצע עובר את המסגרת או מתקרב אליה כמה פעמים בשנה.

מנגד, ישנם גורמים בסביבת שוק כרטיסי האשראי שאומרים ש"בעולם הנורמלי של טרום הקורונה שיעור הניצול של מסגרת האשראי לכרטיסי אשראי עמד על סדר גודל של כ-40% בממוצע מסך המסגרת". אך לא רק זאת, אליבא גורמים אלה משבר הקורונה לא הביא להגדלת הצרכים במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי, וזאת משום ש"כפי הנראה שיעור הניצול של המסגרת דווקא ירד בתקופת הקורונה, אולי אפילו לקצת פחות מ-30% בממוצע", לדבריהם. בהקשר זה הם מסבירים כי "בתקופת הקורונה אנשים לא טסים לחו"ל, איבדו ביטחון פיננסי ולא משפצים בהמוניהם, מה שאומר שבתקופת הקורונה אין בהכרח ניצול גדול יותר של המסגרות, אלא כנראה להיפך".

באוצר מסבירים כי המהלך נעשה "בעקבות התפשטות נגיף הקורונה" שהביא לכך ש"מצבם הכלכלי של משקי בית רבים הורע והכנסתם נפגעה". במסגרת דברי ההסבר לצו מצויין כי כי "קיים חשש" שצמצום מסגרות האשראי כנדרש לפי החוק בנוסחו המקורי "עלול לגרום לפגיעה באותם משקי בית שמצבם הכלכלי הורע ושבשל הפגיעה בהכנסתם יתקשו לגייס מסגרות אשראי חלופיות למסגרות האשראי שתצומצמנה לפי הסעיף".

נציין כי ההוראה בחוק לגבי הצמצום כאמור במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי הינה זמנית ל-3 שנים, כך שעל פי החקיקה המקורית היא תפוג בסוף ינואר 20244. ככל הידוע השר בחן את האפשרות להקטין את מידת הצמצום במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי של שני הבנקים הגדולים לתקופה קצרה משנה, כך שלחברות כרטיסי האשראי תישאר תקופה משמעותית יותר עם היתרון על הבנקים, אלא שהתעוררה בעיה משפטית בהקשר זה, כשהשינוי במידת הקיצוץ יכל להיות רק לשנה שלמה.

מטעם השר כ"ץ נמסר היום כי "אני בהחלט רואה בחברות האשראי גורם חשוב בתחרות ושיפור השרות לאזרח. בתיאום עם בנק ישראל, החלטתי על יצירת מתווה מדורג יותר של כניסת החוק לתוקף שישמור הן על קידום התחרות והן על שכבות שנפגעו כתוצאה ממשבר זה. בכוונתי להביא בחוק ההסדרים חבילת חוקים נוספים בתחום הפיננסי שיובילו להגברת התחרות בשוק הבנקאות הפחתת יוקר המחייה ויצירת שוק יעיל יותר". המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מסר בנוסף כי הדרך שמוצעת עתה היא כזו "שמוצאת את הדרך למימוש תכלית החוק ולמציאת האיזון הראוי בתקופה זו" תוך שפירט כי "ההחלטה תאפשר מחד לחברות כרטיסי האשראי ולנותני אשראי אחרים להתחרות על מתן אשראי ומסגרות ללקוחות, ומאידך, תצמצם הפגיעה הפוטנציאלית בלקוחות הבנקים בגין צמצום מסגרות כרטיסי האשראי שלהם".

הצעד המרכזי במסגרת חקיקת שטרום היה ההפרדה של ישראכרט ושל לאומי קארד משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, בהתאמה. המהלך הזה נעשה אשתקד, כשישראכרט הונפקה בבורסה והפכה לחברה ללא גרעין שליטה ולאומי קארד נמכרה לקרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס, שהכניסה לצד את מנורה מבטחים, כלל ביטוח ואלייד כשותפיי מיעוט בהשקעה, ואף שינתה את שמה למקס.

צרו איתנו קשר *5988