שנת הבחירות המוזרה שבה המובן מאליו כבר לא היה תקף

אם הפוליטיקה של שנת 2020 לא הייתה מספיק מוזרה, באו עצרות סוף הבחירות של הקמפיינים בארה"ב עם פסקול מוזר שייחרת בזיכרון יותר מתוכן הנאומים. בקמפיין של ג'ו ביידן הדמוקרטי, נאומים שנשמעו כמתוך פקק תנועה עם צופרי מכוניות ברקע, במקום מחיאות כפיים, עם רכבים עומדים בתור בדרך לדרייב-אין למפגש מרוחק מהמועמד הזהיר. בקמפיין של דונלד טראמפ, נאומים שנישאו על גלי צעקות כמו "לפטר את פאוצ'י" או "לכלוא אותו" (את ג'ו ביידן) ועוד נושאים שהועלו על סדר היום בדף מסרים מבולבל.

זו הייתה מערכת בחירות מוזרה שכמוה אמריקה לא ידעה. הכל עמד בסימן קורונה: בוטלו בה הוועידות הפוליטיות; לא ניתן היה (כמעט) לצעוד מדלת לדלת ולהתדפק על בתי זרים ולהזמינם להירשם; זו הייתה גם מערכת בחירות ללא retail politics, כלומר ללא הסיבובים הרגילים במרכזי הקניות, ללא חיבוקים עם תינוקות, וצילומים של מועמדים מתחבקים ומתנשקים עם כל אחד ואחת. אפילו תופעת הסלפי-עם-המועמדים - נזנחה.

בשעה שהטור הזה נכתב, הקלפיות ב-50 מדינות בארה"ב עדיין פתוחות והתורים משתרכים. בשעה שמהדורת הפרינט תנחת ליד דלתות המנויים, יום ההצבעה הכבר יסתיים אך התוצאה תהיה עדיין בגדר נעלם. את זמן ההמתנה באשר לזהות מנהיג העולם החופשי אפשר לנצל להתבוננות אחורנית.

יריית הפתיחה המוזרה

שנת הבחירות המשוגעת החלה עוד בפברואר 2020, כאשר בשבוע אחד התרחשו באמריקה שורה של אירועים פוליטיים מטלטלים. כל אחד מאותם האירועים יכול היה למלא שבועות של עיסוק חדשותי. הניוז-סייקל הפך למשוגע. ביום ראשון, ה-2 בפברואר 2020, 99.9 מיליון אמריקאיים התכנסו סביב שידורי הטלוויזיה וצפו באירוע הספורטיבי של השנה, הסופרבול. רשת השידור של המשחק, רשת פוקס, אירחה את הנשיא טראמפ לראיון ארוך, כשלוש שעות לפני תחילת המשחק.

טראמפ רכש גם את ספוט הפרסום היקר ביותר, 30 שניות בפתיחת המשחק ועוד 30 שניות בהמשך. אמריקה צפתה. וטראמפ בחר להעלות מודעת פרסום פוליטית של אסירה פלילית לשעבר, שחורה, המודה לנשיא טראמפ על 'רפורמת צדק משפטי', על כך שבזכותו היא השתחררה מן הכלא.

זו הייתה יריית פתיחת קמפיין מוזרה, לנשיא שיחסיו עם הקהילה השחורה של ארה"ב ידעה בעיקר מורדות. טראמפ הקדיש 10 מיליון דולר (!) להשקת הקמפיין באירוע הספורט הגדול של השנה. אולם מאז חלפו 10 חודשים ומי מסוגל בכלל לזכור שטראמפ השיק את הקמפיין שלו כשהוא מציב את הקהילה השחורה כיעד אישי. אז הוא רצה להשיג כמה שיותר בוחרים שחורים, ולפיכך עשה מה שידע לעשות: לרכוש. אבל זמן קצר לאחר מכן, הוא זנח את קו הקמפיין העיקרי הזה ובמאגר החשבונות הכספיים שלו נפער בחור של מיליוני הדולרים.

השבוע המשוגע

למחרת, ה-3 בפברואר נערכו הקאוקסס במפלגה הדמוקרטית באיווה והשאירו לעולם טעם רע ומוזר. במפלגה לא הצליחו לספור את הקולות במשך כמה ימים וכאשר השלימו את הספירה גילו שבחור צעיר, ראש עיר קטנה, להט"ב מוצהר עם שם קשה לביטוי - פיט בוטיג'ג' - הוא האדם שהמפלגה הדמוקרטית הציבה במקום הראשון. סגן נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ו ביידן הגיע למקום הרביעי בלבד. והמערכת הפוליטית האמריקאית נעה מאיווה לניו המפשייר להמשך הקמפיין.

ביום שלישי, ה-4 בפברואר, נאם הנשיא טראמפ את הנאום השנתי לאומה. 37 מיליון איש צפו בנשיא מגיע להתארח בבית הנבחרים ומסרב ללחוץ את ידה של יו"ר הקונגרס, ננסי פלוסי. והיא, זנחה את המסורת לאנחות ולא בירכה את הנשיא בשורה הקבועה "יש לי הכבוד והזכות להציגך בפני הקונגרס". לא כבוד ולא זכות נותרו בפוליטיקה האמריקאית של 2020. לטראמפ הייתה בטן מלאה על פלוסי. הוא זעם על משפט ההדחה שנערך באותם השבועות בבית הנבחרים ולא היה מוכן לפעול עם כללי הטקס. בסוף הנאום, פלוסי קרעה בהפגנתיות את עותק הנאום של טראמפ שהיה בידה. 

יום למחרת, 5 בפברואר, זוכה הנשיא טראמפ במשפט ההדחה שלו בסנאט. הנשיא השני בהיסטוריה של ארה"ב שמשפטו הפלילי הגיע עד לשלב המתקדם של דיון בסנאט. האישום, ממנו זוכה טראמפ, נסוב על יחסיו עם ממשלת אוקראינה, על כך שאיים עליהם בקיצוץ סיוע החוץ אם לא יפתחו בחקירה נגד בנו של ג'ו ביידן, האנטר ביידן.

איזה שבוע משוגע זה היה. יום אחרי יום ושעה אחרי שעה של דרמות פוליטיות. וכל זה התרחש לפני שמגפת הקורונה התחילה לנהל את החיים האמריקאים באמצע חודש מרץ 2020. מאז הדברים רק הלכו והידרדרו.

אירועי הפצה המוניים

נהוג היה לומר בעבר, שלא ברור עד כמה הזירה הפוליטית והמריבות הקבועות בין הצדדים, נוגעות לחיי היומיום של האנשים, אולם ב-2020 הכל נגע והכל הפך לאישי.

אירועי הבחירות של טראמפ, היו צפופים, הכילו עשרות אלפי אנשים, פעמים רבות ללא מסיכות וללא ריחוק חברתי. הם זכו בכלי התקשורת לכינוי "אירועי הפצה המוניים". חלק מהאנשים שהשתתפו באירועי הבחירות של טראמפ, ללא מסכות, נדבקו בקורונה ומתו. יותר מכולם, אולי, זכור הרמן קיין, פוליטיקאי בכיר לשעבר במפלגה ומי שניסה בעבר להתמודד על הנשיאות. הוא לא היחיד.

 עצרת של טראמפ בוויסקונסין, ביום שני. המוני אנשים מצטופפים כדי לשמוע את הנשיא נואם / צילום: Evan Vucci, Associated Press

אל מול נמרצות הקמפיין של טראמפ, ביידן מיצב עצמו כמנהיג הזהיר, השמור. הוא ישב בביתו בדלוואר וכמעט לא יצא משם בחצי השנה הראשונה של המחלה. וגם בהמשך, כאשר בקע מן הקליפה הביתית, ניהל ביידן אירועים קטנים מאוד, מעט מדכאים אפילו, שבהם הוא הרבה לדבר על המוות, על השכול האישי, על הצורך בהזדהות עם משפחותיהם של המתים.

 ביידן בכנס באוהיו ביום שני. הכנסים של הדמוקרטים מתנהלים במרחקים גדולים ועם מעט משתתפים באופן יחסי / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

קמפיינים הפוכים

אם כך, מועמד אחד התעלם מן המציאות, מן הכתובת הנגיפית שעל הקיר. מועמד שני, מסתגר, מסויג, מפיק אירועים בלתי-נוצצים, מפחד למעוד בלשונו, ומעדיף שהציבור ישמע את טראמפ כמה שיותר, מתוך גישה שהנשיא יביא במו ידיו לירידתו בסקרים.

בחודש אוגוסט, בוטלו הוועידות הפוליטיות ונוהלו במעין מופע דיגיטלי מרוחק. בחודש ספטמבר, קירב הנשיא טראמפ אליו את ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, אך האמריקאים - כמו גם הישראלים - גילו פחות עניין בנושא יחסי החוץ כאשר עסקיהם סגורים ופרנסתם תלויה על בלימה.

מאירוע לאירוע. פטירתה של השופטת העליונה רות ביידר גינסבורג, הניחה לפני טראמפ את ההזדמנות החשובה ביותר עבור הקמפיין שלו - מינוי שופטת עליונה שמרנית והפיכת בית המשפט העליון לחלוקת 6:3 לטובת השמרנים. מהלך שבימים אלה קשה להעריך את ההשפעה המיידית שלו על הבחירות, אבל בוודאי אפשר לראות כיצד הוא ישפיע על עתידה של ארה"ב עשרות שנים קדימה. המינוי של בארט השמרנית העניק לטראמפ זריקת כוח רצינית בקרב אוונגליסטים והבייס המעריץ.

 ביידן בוועידת המפלגה הדמוקרטית שהתקיימה השנה בווידאו, אוגוסט 2020 / צילום: Brian Snyder, Associated Press

הנשיא נדבק בקורונה

אולם אז התרחש האירוע המוזר ביותר בקמפיין כמו מתוך תסריט - אם כי קשה לומר שזה היה בלתי צפוי: טראמפ וכשלושים איש נוספים בסביבתו נדבקו בקורונה בתוך הבית הלבן. ככל הנראה זה קרה בטקס הצגת המועמדות לעליון של השופטת איימי קוני בארט בגן הוורדים בבית הלבן.

האירוע הזה, שכולו צולם וניתן היה לראות בתמונות את הנדבקים יושבים או מסתובבים ללא מסכות, ביחד עם התנהגות נטולת עכבות בעימות הנשיאותי הראשון, הביא לקריסה בסקרים.

אחרי שנה פוליטית כל כך מטורפת ומפתיעה, ומשובצת באינספור אירועים חסרי תקדים, ייתכן שדווקא אותם עשרה ימים בסוף ספטמבר, שכללו הידבקות ואשפוזו בבית החולים, יהיו הרגעים אותם נגדיר בדיעבד, כרגעים המכריעים.