האם ירושלים היא בירת המלונות בארץ, והאם היא התרוקנה בסגר?

רפי פרץ לא הורדוס, אבל חשוב לו להדגיש שגם כשר לענייני ירושלים "ידיו מלאות עבודה". משימתו הנוכחית היא למשוך לבירה הנטושה נופשים ישראלים. "השקענו בקמפיין תקשורתי כדי להביא תיירות פנים", פרץ סיפר ברדיו ירושלים, "כי 85% מהתיירים בירושלים הם תיירות חוץ. התיירות בירושלים ירדה ל-3% מתפוסת המלונות. יש אולי שני מלונות פתוחים. זה מצב קטסטרופלי". וכדי להמחיש את גודל האתגר הוא סיפק נתונים: "בירושלים יש 17 אלף חדרים - פי 1.5 יותר מאילת, ויותר מכל שאר המקומות בארץ ביחד".

בקיצור, פרץ מתמודד לדבריו עם מפעל הרודיאני: ירושלים היא בירת חדרי המלון במדינה, אבל הקורונה גזלה 85% מקהל לקוחותיה, והנותרים לא ממלאים אלא 3% מהפוטנציאל. נסתכל במספרים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ספרה לאחרונה בירושלים 11,124 חדרי מלון. זה מספר יפה, אבל נמוך ב-200 חדרים מהמספר במחוז תל אביב, וגבוה ב-100 בלבד מההיצע באילת. פרץ הפנה אותנו לספירה של הרשות לפיתוח ירושלים, שמנתה בירושלים 17 אלף חדרים. אלא שהנתון הזה כולל גם אכסניות ובעיקר דירות Airbnb. בתל אביב לבדה יש לפי הערכות כ-10,000 דירות כאלה. הכתרים שפרץ קושר לירושלים מוגזמים.

מה שמשותף לשתי הערים הוא אכן התלות בתיירות חוץ. בלמ"ס אכן מצאו שערב הסגר, 84% מהלינות במלונות ירושלים היו של זרים. השיעור הזה קרס בגל הראשון, ל-46% בממוצע במאי ול-10% ביוני.

על הגל השני עוד אין נתונים כאלה, אבל הבדלים בתפוסת המלונות בערים שונות מעידים על המשך המגמה. באילת, שמושכת תיירות פנים, תפוסת המלונות באוגוסט הייתה יותר מ-86%. בירושלים ובתל אביב, שתלויות בזרים - רק רבע. בסגר המצב החמיר. נתונים על אוקטובר עוד אין, אבל בהתאחדות המלונות מספרים ש-93% מהמלונות בארץ נסגרו בשל ההנחיות. אלה שפתוחים לא רשאים לארח תיירים, אלא רק עובדים בתפקיד: דיילים בהמתנה, דיפלומטים, פועלים באסדות הגז.

■ בשורה התחתונה: דברי פרץ נכונים ברובם. תיירים זרים היוו לפני המגפה 85% מהלינות בירושלים, ותפוסת המלונות בעיר צנחה בסגר. בבירה יש כ-17 אלף חדרים לרבות דירות Airbnb, פחות מאשר בתל אביב.

תחקיר: אוריה בר-מאיר