המפקח על הבנקים חושף: הציבור דחה הלוואות בגובה 10.4 מיליארד שקל

המפקח על הבנקים יאיר אבידן הגיע לוועדת כספים לדיון על התלונות נגד הבנקים שמקשים על עסקים במשבר לקבל הלוואות • אבידן: "למערכת הבנקאית לקח זמן להיערך למשבר" • ח"כ קטי שטרית: "התנהגות הבנקים חזירית; מישהו נרדם בשמירה"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הגיע הבוקר (ד') לוועדת כספים לדיון על התלונות נגד הבנקים שמקשים על עסקים במשבר לקבל הלוואות במסגרת קרן ההלוואות של המדינה שהוקמה נוכח משבר הקורונה.

לאחר שחברי הכנסת פרשו בפני אבידן את התלונות שהגיעו אליהם על התנהלות הבנקים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי "הזעם על הבנקים הוא גדול מאוד וחוצה מפלגות. הציבור מרוגז על ההתנהלות הזו, והיא נתונה לפיקוח שלך. אתה בתפקיד המפקח על הבנקים. יש לנו הרגשה שאת הבנקים לא מעניין כלום חוץ מלהרוויח כסף. אנחנו לא יכולים לשתוק על הדבר הזה. פניתי אליך על נושאים שונים".

אבידן בתפקידו כמפקח על הבנקים דווקא התייצב לצדם ואמר: "אני רואה תמונה אחרת. אתם מקבלים את התלונות של האנשים שאינם מרוצים, ואנחנו רואים את כל התמונה וגם את האנשים המרוצים. אני אדם עם תפיסה חברתית כלכלית מאוד עמוקה, ואני באתי לתרום מיכולותיי כדי שנחיה כאן בחברה יותר טובה. כל בוקר כשאני עולה לירושלים, זה מה שנותן לי את כוח השליחות. הבנקים מקיימים מערכת יחסים עם הלקוחות לטווח ארוך ולא נוטשים את הלקוחות ברגעים היותר קשים".

עוד אמר אבידן: "אנחנו נותנים מענה לכל הפניות. גם למערכת הבנקאית לקח זמן להיערך למשבר. הם נותנים את המענה המיטבי שהם יכולים. המערכת הבנקאית מאוד יציבה, חלק מההיערכות היא נגזרת מהמשבר של 2008, נגזרת של ועדות אחרות, הריכוזיות מאוד ירדה, והאיתנות של המערכת גבוהה. פעלנו בתהליכי בקרה והרצת תרחישי קיצון כדי לוודא בכל רגע שהמערכת יציבה".

לדבריו, "הייתה מלחמה גדולה במרץ-אפריל לעמוד בזה שרק 15% מהמערכת הבנקאית תפקדה. בנקודת ההתחלה לקח זמן להיערך, ואז המערכת הבנקאית יחד עם הפיקוח על הבנקים פעלנו, והיום אנחנו במצב אחר. באנו ואפשרנו להשתמש בעודפי ההון כדי שהמערכת הבנקאית תוכל לעודד ולתת אשראי. שלא נטעה - סביבת הסיכון התחלואתית והכלכלית עלתה במשק, ופעלנו בשום שכל. בהשוואה בינלאומית הלכנו בגישה יותר מרחיבה, ללא מעורבות ממשלתית, הבנקים מתחת לאלונקה".

המפקח על הבנקים ציין כי הבנקים אפשרו דחיית הלוואות בין 6 ל-9 חודשים בתנאים מסוימים ודחיית משכנתאות - באותן ריביות שחתמו במועד ההלוואה. הוא הציג נתונים לפיהם 821 אלף הלוואות הוגשו. "זה מספר מטורף אין לו אח ורע", אמר אבידן וציין כי "בשיא המשבר נדחו כ-14.8% מתיקי האשראי של עסקים קטנים ומשקי-בית, היום חזרו 8% לשלם, ובתוך הדחייה נשארו רק כ-40%. כלומר, למעלה מ-50% חזרו לשלם את המשכנתאות.

"נתנו הרבה מאוד הקלות ללקוחות הפוטנציאליים, נתנו הקלות לקבלת אשראי, מחירי ההלוואות לא עלו, צמצמנו חלק מדרישות ההון, ולמרות זאת עלתה סביבת הסיכון התחלואתית-כלכלית לצד אי-ודאות גדולה". 

אבידן הציג נתונים במהלך הדיון לפיהם עד עתה נדחו במסגרת מתווה דחיית ההלוואות שגיבש הפיקוח כ-10.4 מיליארדי שקל ליותר מ-820 אלף לווים - משקי-בית ובתי עסק. המפקח הציג לראשונה פילוח שמציג את אחוז ושווי ההלוואות שנדחו וחזרו לתשלום סדיר לפי סגמנטים שונים: כ-55% מסך כל ההלוואות שנדחו חזרו לתשלום סדיר. בשיא כ-15% מתיק האשראי הבנקאי היה בסטטוס דחייה, ובסוף ספטמבר כ-6.8%.

בתחום העסקי, על-פי נתוני המפקח על הבנקים: בשיא 15.6% מסך ההלוואות לעסקים זעירים היו בסטטוס דחייה, ובסוף ספטמבר 6.7%. בקרב עסקים בינוניים היו בשיא 7.1% בסטטוס דחייה, ובסוף ספטמבר 2.9%. בעסקים הגדולים אחוז הדחיות מסך התיק היו בשיא 4.1%, ובסוף ספטמבר על 2.6%. במשקי-בית: 25% מסך המשכנתאות היו בסטטוס דחייה, ובסוף ספטמבר כ-11%. באשראי הצרכני היו בסטטוס דחייה 7.7% מההלוואות, ונכון לנתונים העדכניים עומד על 4.1%.

"ההתנהגות של הבנקים בתקופה הזו חזירית" 

בתחילת הדיון אמר ח"כ אחמד טיבי כי "המצוקה של יחידניים וקבוצות קשה מאוד, והרבה מאוד נתקלים בתופעה של החזרת צ'קים על-ידי הבנקים, ואז הם מסומנים ולא יכולים לקבל הלוואה, והדברים מסתבכים. לא יכול להיות שהבנקים לא יאפשרו לאנשים להרים את הראש מעל המים. אני מבקש שהממונה יענה על השאלה".

ח"כ מיכל שיר אמרה בדיון: "ישנה עלייה משמעותית בלקיחת הלוואות בשוק האפור, זו מכת מדינה בתקופת הקורונה. ברגע שאדם מסורב אשראי, והבנקים לא נותנים הלוואות, וזו תופעה רחבה בכל הארץ, זה הולך לגדול, אלא אם נמצא לזה פה הסדר. אנחנו רואים שהבנקים הגבילו את דחיית המשכנתאות לדצמבר, זה מחר בבוקר, וזה מחזיר את נושא השוק האפור. יש לתת על זה את הדעת. בנוסף הריביות כל-כך גבוהות - צריך לבוא ולראות איך פותרים זאת".

ח"כ קטי שטרית: "מישהו נרדם בשמירה, הבנקים עושים ככל העולה על רוחם. יש אנשים שלא יכולים להיכנס לעולם הדיגיטל, אז הם נכנסים לבנק ומבקשים תדפיס, זה עולה להם 40 שקל! אנחנו מדברים על אנשים קשיי-יום, האם זה נשמע הגיוני?! חוץ מזה, ההתנהגות של הבנקים בתקופה הזו חזירית, יושב אדם במצב קשה במחלקת קורונה בבלינסון, ופונים אל אשתו ומתחילים לקצץ לה, לא נותנים לה להוציא שקל, שבעלה בין חיים למוות, אדם שנתן כל חייו מה שביקשו ממנו ודרשו. לגבי ההלוואות, אדם בשם הרצל מחיפה, המדינה נתנה דחייה של הלוואות ל-6 חודשים, הריבית כרגיל, החזר הקרן נדחה, הכריזו על עוד 3 חודשים של דחייה. אותו אדם פנה לבנק וביקש דחייה, הוא נענה שדחיית ההלוואה היא רק לאנשים פרטיים, לא לעסקים. נראה שהבנקים מנצלים את הכאוס".

ח"כ אופיר כץ: "לגבי דחיית ההלוואות אנחנו רואים שהציבור כן נעזר בזה, יש להאריך זאת שוב כל עוד אנחנו בתקופה הזו. אני שמח לראות את המימוש של המסלול הרגיל, אשמח לתשובות לגבי המסלול המוגבר, למה האחוזים נמוכים ואיך מסייעים לנצל זאת. לגבי עסקים חדשים, אני מקבל פניות שלהם עושים חיים יותר קשים - גם אם עסק פתח ב-2020 ועד מרץ הראה רווחים, לא מסייעים לו".