הורים השמיצו את הגננת, וכעת ישלמו לה 125 אלף שקל פיצויים

125 אלף שקל זהו סכום הפיצוי אותו ישלמו זוג הורים לגננת מאזור המרכז לאחר שבית המשפט קבע כי השמיצו אותה על לא עוול בכפה.

תחילת הסיפור בספטמבר 2017 אז החלו זוג הורים תושבי מרכז הארץ להשמיץ את הגננת של בנם בטענה כי היא עבריינית מין ופדופילית ואף התעללה נפשית ומינית בבנם ובילדי הגן. כך במכתב ששלחה האם לנציגת ועד ההורים טענה כי נודע לה משיחות עם הורים וילדים בגן כי מספר ילדים נקשרו לספסל בגן במשך כמה שעות ע"י הגננת, הגננת התפשטה לפני מספר ילדים בשירותי הגן ודרשה מהם להתפשט לגמרי לפניה ואף נגעה בהם, נשות הצוות הורו לילדים להתפשט ולהסתובב עירומים בגן, נשות הצוות הרביצו לשני ילדים על מנת להענישם, הגננת כינתה ילדים בכינויים מעליבים כגון מפלצת, נשות הצוות ביקשו מילדים לזחול על הרצפה, הגננת איימה על ילדים שאם ישפכו חול, לא יראו את אימא ואבא.

גם האב לא טמן ידו בצלחת ובהודעה ששלח לאבי אחד הילדים בגן כתב על הגננת "כלומית, כינוי: נחש שחור, תפקיד: גננת בגן עירייה, תחביב: פדופילית סדרתית".

ההורים טענו בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה שנועדה להשתיק אותם כהורי הקטין המודאגים, שנאלצו להעבירו לגן אחר באופן מיידי, להשקיע בטיפול פסיכולוגי בבנם, להתלונן במשטרה ולספוג גם תלונת משטרה נגדית.

בפסק הדין קבע השופט עדי הדר מבית המשפט השלום בתל אביב כי אף לא אחת מטענות ההורים הוכחה. "לא לגבי הנטען במכתב ולא לגבי רבב שנפל בהתנהלותה כגננת, או בכלל. מכאן ששמה הטוב, נקי וללא רבב והאם ניסתה לפגוע במקור פרנסתה". עוד הוסיף השופט כי דברי לשון הרע במכתב משלבים ייחוס ביצוע עברות פליליות חמורות, מיניות, כלפי ילדים ובמסגרת מקצועה. מכאן שחומרתן נמצאת ברף הגבוה ביותר.

"חלה על האם חובה לא לדווח למפקחת"

השופט קבע כי עצם הגשת התלונה במשטרה חוסה תחת הגנת תום הלב, אולם לא כן "החקירה" העצמאית שניהלו ההורים. "הטענה המרכזית של ההורים היא כי עשו את הדבר היחיד שהיה ביכולתם לעשות: לפנות למשטרה בגין תלונת בנם הקטין ולברר עם ראש ועד ההורים בגן ועם הורה נוסף האם היו עוד הורים שהתלוננו על מעשים דומים. בימ"ש מקבל הטענה שפניה למשטרה בתום לב חוסה תחת הגנת תם לב. המשטרה הנה גוף מקצועי שאמון על חקירת תלונות. למשטרה היכולת, הסמכות והאמצעים לבצע חקירות גלויות וסמויות שעל בסיסן מוגשים במידת הצורך כתבי אישום".

אלא שבפסק הדין נכתב כי "מרגע שהאם מנעה פגיעה נוספת נטענת בבנה בכך שהפסיקה לשלוח אותו לגן, לא רק שלא חלה עליה חובה לשלוח המכתב לנציגת ועד ההורים, אלא להפך. בימ"ש קובע שחלה על האם חובה לא לשלוח המכתב ואף לא לדווח למפקחת בטרם תתייעץ עם עו"ד ועם המשטרה. זאת, מכיוון שלנוכח חומרת העברות שייחסה לגננת ולעובדות אחרות בגן, העברת תוכן התלונה למפקחת ולנציגה עלול היה ל'זהם' חקירת המשטרה ולשבש אותה. כאן המקום להדגיש שהאם אינה הדיוט. היא העידה כי הנה עורכת דין ואף כיהנה כעוזרת משפטית בבימ"ש".

לדברי השופט הדר, מרגע שהאם החליטה להפסיק שליחת בנה לגן, עניינה האישי הכשר הצטמצם להבטחת קיום חקירה שתביא להענשת מי שפגע בבנה, ככל שהטענה תמצא מוצדקת ע"י רשויות החקירה, התביעה והרשות השופטת.

השופט הוסיף וכתב כי "הבטחת ביטחונם של הילדים האחרים בגן מפני ביצוע עברות חמורות נגדם, היא של המשטרה ולא של האם. חזקה על המשטרה שאילו מצאה שיש בסיס ראייתי לחשד החמור שהייתה נוקטת מידית אמצעי חקירה וחשוב מכך, מבקשת מעצר החשודים לצרכי חקירה ואף הגנה על הילדים מפני מסוכנות החשודים".

האם טענה כי פעלה בדיסקרטיות מול נציגת ועד ההורים, ולא תכננה שחברת הוועד תפיץ את המכתב לכל הורי הגן. השופט דחה את טענת ההגנה. "אין זה תפקידה לערוך בדיקה כה רגישה של ביצוע עברות פליליות על הרף הגבוה ביותר, שמחייבת סמכות, מיומנות, מקצועיות ואמצעים. שוב, זהו תפקיד המשטרה. לו סברה האם שהמשטרה מתרשלת בתפקידה, ולא הוכח כי כך היה, עדיין אפשר היה לנקוט, לאחר קבלת ייעוץ משפטי, עקב רגישות חומרת החשדות והבסיס הראייתי לחשדות אלה, עדות הבן בלבד, אמצעים יותר מידתיים".

השופט הדר כתב כי אין להשלים עם עשיית דין עצמי, שכוללת הפצת מידע על חשדות חמורים ביותר, ניהול "חקירה" המכונה בדיקה וקביעת מסקנות. "אין לערב בין מסע ציבורי להגברת התודעה למאבק בפגיעה בילדים, לצורך קידום צעדים להגנתם כגון התקנת מצלמות בגנים ורישוי ופיקוח על העוסקים במקצוע, ואכיפת הדין הפלילי נגד חשודים, מחקירה ועד העמדה לדין וענישה, במידת הצורך, ובין מעשיה של האם שהפכה עצמה לחוקרת, מאשימה ומרשיעה".

בעקבות זאת, חייב בית המשפט את האם בגין שליחת המכתב המכפיש לנציגת ועד ההורים בסכום של 60 אלף שקל.

לגבי הודעת האב פסק השופט כי תוכן המסרון, בו במסגרת של כרטיס ביקור כביכול הגננת כונתה פדופילית והוטחו בה גידופים, הרי שמדובר בלשון הרע מובהק. בגין מסרון זה חויב האב בפיצוי של 20 אלף שקל.

מעבר לכך חויב האב בפיצוי נוסף בגין פגיעה בפרטיות בשליחת המסרון. "בימ"ש קובע כי שליחת התמונה של הגננת במסגרת של כרטיס ביקור כביכול ובתוספת הכיתוב 'פדופילית' השפילה וביזתה אותה ולכל הפחות הייתה עלולה להשפילה ולבזותה. לאב לא היה מענה מניח הדעת לטענה זו מעבר לטענות שנוגעות לאמונתו באותו מועד כי הגננת פדופילית".

השופט כתב כי "אין מדובר בפיצוי כפול על אף שמדובר באותו פרסום. זאת, מכיוון שהפרסום גרם עקב צרוף התמונה, לביצוע עוולה נוספת ושונה מלשון הרע", בגין כך חויב האב בפיצוי נוסף של 20 אלף שקל. בנוסף לכך חויבו ההורים בהוצאות בסכום של 25 אלף שקל נוספים.

עו"ד שלומי וינברג, מומחה בדיני לשון הרע אשר ייצג את הגננת, מסר בתגובה: "בצד הדאגה לשלומם ובריאותם של הילדים שהיא הדבר החשוב ביותר, חשוב לא לשכוח גם את השם הטוב הציבור של גננות וסייעות, שיום-יום, שעה-שעה, עושות מלאכת קודש למען הילדים, בסובלנות, באהבה, ובדאגה. גם על שמן הטוב של הגננות העמלות לפרנסתן, על המשפט להגן. מדובר בפסק דין יסודי, מעמיק ומנומק, וחשיבותו בכך שהוא מעגן את הזכות לשם הטוב של גננת ששמה הטוב נפגע והוכפשה לחינם. חוק איסור לשון הרע נועד להגן בדיוק על מקרים כאלו. אנו שמחים על פסק דינו של בית המשפט הנכבד שמעביר את המסר ששמו הטוב של אדם אינו הפקר, ואשר החזיר לגננת מעט שמחה לאחר הסבל שעברה כתוצאה מההכפשות".