אג"ח | דעה

5 כללי זהב למשקיעים במדדי איגרות חוב

יותר ויותר משקיעים מוותרים כיום על סדרות אג"ח בודדות, ועושים שימוש במדדי אג"ח במסגרת תיק ההשקעות שלהם • מה חשוב לבדוק בעת בחירת מדד כזה, ומהם הכללים שיסייעו לנו לצלוח את המשימה?

הבורסה לניירות ערך של פרנקפורט, ביום הבחירות בארה"ב / צילום: Kai Pfaffenbach, רויטרס
הבורסה לניירות ערך של פרנקפורט, ביום הבחירות בארה"ב / צילום: Kai Pfaffenbach, רויטרס

באופן טבעי, עיקר תשומת הלב בעולם המדדים מופנה למדדי מניות, אולם בשנים האחרונות הפכו מדדי איגרות החוב לנכס צאן ברזל בתיק ההשקעות. יותר ויותר משקיעים הפנימו את היתרונות הגלומים בהחזקת מוצר מדד על אג"ח על פני החזקה ישירה באיגרות חוב.

לאור העובדה כי קיימים הבדלים מהותיים בין החזקה ישירה באג"ח לבין החזקה עקיפה דרך מוצר מדד ובין מדדי האג"ח עצמם, אתמקד במספר כללים חשובים בהשקעה במדדי איגרות חוב.

כמה סדרות יש במדד?

אחד היתרונות החשובים של מכשירי השקעה בכלל, ושל מוצרי מדד בפרט, הוא פיזור הסיכון הטמון בחשיפה לנכסים בודדים. לרוב, השקעה ישירה באג"ח מתמקדת במספר מצומצם של סדרות, כך שהמשקיע חשוף לסיכונים שונים הגלומים באותן איגרות: עליית תשואות, פתיחת מרווחי אשראי וכמובן חדלות פירעון במצבי קיצון.

לעומת זאת, מדדי אג"ח מבוססים על פי רוב על פיזור רחב של סדרות. בבואנו לבחור בתעודת סל או בקרן סל (ETF) על אג"ח חשוב לבדוק שני פרמטרים לגבי המדד הנעקב במוצר: הראשון, האם קיימת הגבלה על מספר הסדרות במדד האג"ח, והשני, כמה סדרות נכללות בפועל במדד.

השאלה הראשונה מהותית לאור העובדה כי בניגוד למדדי מניות, שבהם מקובל להגביל את כמות הניירות במדד בשל הרצון לייצר מדדים לפי גודל שוק (לרוב Large Cap או Mid Cap), במדדי אג"ח אין סיבה לבצע הגבלה זו לפי גודל החוב של הסדרות. חשוב לזכור שבמניות יש לכל חברה רק נייר אחד שמייצג אותה, ולעומת זאת באג"ח ייתכנו עשרות רבות של סדרות לאותה חברה.

לכן, אם קיימת הגבלה על מספר הסדרות במדד, ניחשף רק לסדרות בעלות החוב הגדול של אותו מנפיק, שלרוב גם יאופיינו במח"מ ארוך יותר. תוצאה זו אינה רצויה לנו, שהרי מטרתנו המרכזית בהשקעה באג"ח היא לקבל בחזרה את הקרן בתוספת ריבית, ועל כן, כל סדרה שעומדת בתנאי המדד (ובכלל זה בשווי חוב וסחירות מינימליים) צריכה להיכלל בו.

לגבי הסדרות שנכללות בפועל במדד, חשוב לוודא כי במועד ההשקעה אכן קיים במדד פיזור מספק עבורנו. כמובן שהנתון הזה משתנה בין האפיקים השונים. באג"ח ממשלתיות זה פחות קריטי אם יש 10 או 100 סדרות, אולם באג"ח מתחת לדירוג השקעה נרצה כמובן פיזור רחב של עשרות רבות ואף מאות סדרות שונות. גם במדדי אג"ח קונצרניות מדורגות חשוב שיהיו לפחות 30-40 סדרות במדד.

איך בוחרים סדרות במדד?

אחרי שווידאנו כי פיזור הסיכון של המדד מספק מבחינתו, ואין בו מגבלות לא הכרחיות על מספר הסדרות, המשימה הבאה היא להבין איזה אפיק השקעה מייצג המדד, והאם הוא עומד בקנה אחד עם מטרת ההשקעה שלנו.

עלינו לבדוק האם המדד מתמקד בשוק האג"ח הכללי, כלומר כולל הן סדרות ממשלתיות והן קונצרניות, והאם הוא ממוקד במדינה מסוימת או מפוזר על פני סדרות של מנפיקים במגוון רחב של שווקים. יש לבדוק האם המדד מכיל גם סדרות מתחת לדירוג השקעה מקובל (BBB מינוס), סדרות בריבית משתנה או סדרות שהונפקו על-ידי מנפיקים זרים (למשל, אג"ח "אמריקאיות" בישראל).

כל השאלות האלה קריטיות, כי בסופו של דבר, אופן בחירת הסדרות במדד יכתיבו במידה ניכרת את התוצאה הסופית שלו, קרי, תשואת המדד.

למשל, אם ניחשף למדד J.P. Morgan Government Bond - EM Global Core נהיה חשופים, לטוב או לרע, לביצועים של שוקי האג"ח הממשלתיות בשווקים מתעוררים. לעומת זאת, אם נשקיע ב-Bloomberg Barclays U.S. High Yield, נרוויח או נפסיד מביצועי ההשקעה של אג"ח "זבל" בארה"ב.

כל כמה זמן מתעדכן המדד?

למרות הנטייה הטבעית שלנו לחשוב ששוק המניות הוא השוק החי והדינמי ביותר בעולם הפיננסי, דווקא שוקי האג"ח הם אלה שכל הזמן משתנים ודורשים התאמה בתכיפות גבוהה יותר ביחס לשוקי המניות.

בניגוד למניות, לסדרות אג"ח יש תאריך תפוגה (מועד פדיון סופי), ולפיכך, מדד אג"ח חייב לקחת בחשבון פרמטר זה, ולגרוע סדרות שנפדות. נוסף על כך, סדרות אג"ח מונפקות בקצב משמעותי הרבה יותר ביחס למניות, ולכן גם פה מדדי אג"ח חייבים לקלוט את הסדרות החדשות במקרה שהן עומדות בתנאי המדד.

גם שינויי שוק, כמו העלאת/הפחתת דירוג אשראי, משפיעים מאוד על הרכב מדדי אג"ח, שהרי רובם מכילים כללים ברורים בנוגע לדירוגים המותרים במדד, ואילו שחייבים בגריעה מיידית במקרה של הורדת דירוג.

התדירות השכיחה לעדכון הרכב מדדים בעולם האג"ח היא חודשית, וזאת בשונה ממדדי מניות, שלרוב מתעדכנים רק אחת לחצי שנה או שנה. כאמור, הסיבה לכך היא שתדירות עדכון חודשית מאפשרת למדד "לספוג" את ההתפתחויות בשוק האג"ח בצורה מיטבית.

לאיזה מטבע חשוף המדד?

כאמור, המטרה המרכזית בהשקעה באג"ח היא יצירת החזר קבוע (ריבית) על הכסף המושקע. על כן, מצבים שבהם מדד האג"ח מושפע מפרמטרים שעלולים לפגוע במטרה זו אינם רצויים.

אחד הבולטים במצבים אלה הוא החשיפה לשערי חליפין. מדד אג"ח יכול להיות מתומחר בתשואה פנימית "סולידית" של 2%-3%, אולם חשיפתו למטבע שונה ממטבע המוצר עשויה לגרום לתוצאה הסופית להיות שונה משמעותית מאותה תשואה פנימית.

למשל, מדד Bloomberg Barclays Global Aggregate Bond ex-USD מחושב בדולר אמריקאי, אולם כל סדרות האג"ח בו נקובות במטבע אחר. במדדי אג"ח רבים קיימת חשיפה למט"ח, לעיתים של כמה אחוזים בודדים ולפעמים בכל המדד, ולכן, חשוב לבדוק היטב מהי החשיפה המטבעית של המדד, והאם היא עולה בקנה אחד עם מטרת ההשקעה, אחרת אנו עלולים לגלות בדיעבד כי התוצאה שנקבל תהיה שונה מאוד ממה שציפינו כשנכנסנו להשקעה.

מהו סיכון הריבית במדד?

נקודה אחרונה וחשובה בבחירת מדד אג"ח קשורה לסיכון המרכזי הטבוע בהשקעה באיגרות חוב - סיכון הריבית. אם בהשקעה ישירה בסדרות אג"ח ניתן "להתעלם" מסיכון זה, במקרה שהמשקיע מחזיק את האג"ח עד לפדיון, ברוב המוחלט של מדדי האג"ח סדרות נגרעות מהמדד טרם פדיונן הסופי.

מכאן שיש חשיבות לבחון טרם השקעה במדדי אג"ח את המח"מ שמאפיין אותם, אשר עשוי לגלות מהי רמת סיכון הריבית הגלומה במוצר שעוקב אחריו. כאמור, המח"מ של המדד, כמו התשואה הפנימית של המדד, ישתנה לעתים תכופות, אולם עדיין מהווה אינדיקציה חשובה לסיכון הריבים הגלום בהשקעה במדד האג"ח. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צורכי השקעה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו