נשים | פיצ'ר

הבעיה שאי אפשר לנפנף: גיל המעבר משפיע לרעה על תעסוקת נשים

בבריטניה, אחת מתוך ארבע נשים בגיל המעבר שוקלת לעזוב את העבודה, ומעסיקים שם מאמצים בהדרגה תוכניות תמיכה ייעודיות • בישראל, המודעות לנושא עדיין בחיתולים • לאחרונה הרימה סודהסטרים את הכפפה והשיקה את תוכנית "מעברים" • הצטרפו לוובינר מיוחד

קמפיין Gen M בלונדון להגברת  המודעות לגיל המעבר. פסלים שמציגים נשים שקופות / צילום: רויטרס
קמפיין Gen M בלונדון להגברת המודעות לגיל המעבר. פסלים שמציגים נשים שקופות / צילום: רויטרס

נשים בעבודה בגיל המעבר - מסתבר שזו בעיה אמיתית שההתמודדות עימה בישראל רק מתחילה. מוזמנים לוובינר מיוחד עם גלית צוקר, סמנכ"ל משאבי אנוש בסודהסטרים; ד"ר גדעון קופרניק גניקולוג מומחה לגיל המעבר; ועו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה.

אחת מתוך ארבע נשים שוקלת לעזוב את מקום העבודה שלה בגלל סימפטומים של גיל המעבר. זה היה הממצא של סקר שנעשה בבריטניה בשנת 2016. המודעות בישראל לקשיים הייחודיים שחוות נשים עובדות בגילאי 45-55 רחוקה עדיין מרחק שנות אור מזו של בריטניה, המובילה בעולם את המחקר בנושא, אבל מתחילים לראות ניצנים של שינוי. מי שמניעה אותו היא עו"ד דפנה שמואלביץ, שותפה מייסדת במשרד רובין שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה, המתמחה בייצוג מעסיקים גדולים.

"לא הייתה תופעת גיל המעבר שדילגה עליי", אומרת שמואלביץ בכנות. "לא ישנתי בלילות, היו לי גלי חום, ובמיוחד מצבי רוח שלא מאפיינים אותי בכלל. היה לי קשה לתפקד בעבודה. תזונאית אמרה לי, 'שמעתי ראיון ברדיו עם ד"ר קופרניק (ד"ר גדעון קופרניק, גינקולוג מומחה לגיל המעבר - דב"ג)'. ישבתי איתו במשך שעה, והכול התחבר לי. זו הייתה פגישה משנה חיים. הבנתי פתאום שאנחנו יושבים על פצצה מתקתקת, שהנושא הזה מוזנח. כעת היא פועלת לקידום מודעות ותוכניות ייעודיות בארגונים.

מרחב פרטי קריר ושקט

בבריטניה מעסיקים רבים מגבשים מדיניות גיל המעבר בארגונים שלהם, וזה נעשה על רקע עבודת מחקר ושיח ציבורי בנושא. BOHRF, הקרן הבריטית למחקר בריאות תעסוקתית, פרסמה כבר ב-2010 מדריך למנהלים בנושא עבודה בגיל המעבר. בספטמבר 2019 פרסמה מפלגת הלייבור את תוכניתה ליישם מדיניות חדשה, שלפיה חברות המעסיקות יותר מ-250 עובדים יהיו חייבות להפעיל מדיניות לגיל המעבר במקום העבודה. לאחרונה הושק קמפיין של ארגון Gen M (דור המנופאוז) להגברת המודעות, שהציג פסלים של נשים שקופות. בין הארגונים שמיישמים מדיניות כזאת, נמצא גם ערוץ 4 הבריטי המאפשר לעובדותיו הסדרי עבודה גמישים, חופשה בתשלום למי שלא חשה טוב, מרחב פרטי קריר ושקט, ומערך משאבי תמיכה והכוונה. גם NHS (שירות הבריאות הלאומי במדינה) ורשת הסופרים הענקית tesco מקדמים תוכניות ייעודיות.

בישראל, סודהסטרים הרימה לאחרונה את הכפפה והשיקה תוכנית בשם "מעברים". "ברגע שדפנה (שמואלביץ) דיברה איתי, הבנתי על מה מדובר כי גם אני בגיל הזה", אומרת גלית צוקר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "כשהתחלתי לעורר את השיח, כולן הנהנו ואמרו 'איך לא חשבנו על זה קודם'. קראנו מה נעשה בעולם. הבאנו הרצאות לנשים, עשינו סדנאות מודעות למנהלים הבכירים, ש-70% מהם גברים. בהתחלה התייחסו לזה בציניות, ולקראת המפגש הראשון הוצאתי מייל שאני ממש מבקשת שכולם יגיעו. אחרי זה קיבלתי כאלה תגובות מחממות לב, דווקא מהמנהלים".

מה גיליתם בשיחות עם הנשים?
"אנחנו מבינים שיש בעיות בזיכרון, ירידה באנרגיה, גלי חום. הבאנו הרצאות על תזונה ופעילות גופנית - אלה דברים שחלק מהנשים לא הכירו, וגם לא את האפשרות לנהל על זה דיאלוג. אנחנו מאמינים שאנשים שונים צריכים פתרונות שונים כדי לקבל שוויון הזדמנויות אמיתי. אוכלוסיית גיל המעבר זה בדיוק זה".

בסודהסטרים עובדות יותר מ-400 נשים בקבוצת הגיל הזו, כ-10% מכלל העובדים בחברה. במסגרת תוכנית הפיילוט, החברה מעניקה להן שני ימי חופשה נוספים. כמו כן, תמונה אחראית גלובלית על הטמעת כללי ההתנהגות בנושא בכל אתרי החברה בעולם וממונה על נושא גיל המעבר בכל יחידה. החברה תקצה שטח מיוחד בכל מקום עבודה שיאפשר התמודדות עם הסימפטומים ותאפשר להתאים את סביבת העבודה האישית ככל הניתן.

גלית צוקר, סודהסטרים / צילום: אבישג שאר ישוב
 גלית צוקר, סודהסטרים / צילום: אבישג שאר ישוב

"משרד הבריאות הקים ועדה, שאני חברה בה, ואני רוצה לקדם את הפיילוט בחברות נוספות", אומרת שמואלביץ. "זה רווח נטו למעסיק. נשים בגיל הזה בנויות לעבוד: הילדים יצאו מהקן, יש להן ניסיון, וזה בדיוק הזמן לקצור דיבידנד מהעובדים. אם לא תטפל בהן, רמת הביצוע תרד".

"מאורע דרמטי לנשים"

גיל המעבר הוא בדרך כלל בין 55-45, אבל התסמינים שלו עשויים להתחיל כמה שנים קודם לכן. מדובר ב-10%-15% מהאוכלוסייה. רבות מהנשים נמצאות בשיא הקריירה, ממלאות תפקידים בכירים ומנהלות בית ומשפחה, כלומר הן חוות עומס, אחריות ושעות עבודה ארוכות. עם השנים, יותר ויותר נשים בגיל הזה מטופלות בילדים קטנים, בגלל הורות מאוחרת.

הסימפטומים הקלאסיים והמוכרים של גיל המעבר הם גלי חום, בעיות בשינה, יובש בנרתיק, מצבי רוח, דיכאון וחרדה. כל אלה עלולים לפגוע ביכולת הריכוז והלימוד, בעבודת הצוות, ביכולת העמידה בזמנים. רבות חוות ירידה ביעילות, ביצירתיות ובמוטיבציה, פגיעה בסיפוק וברצון להתקדם, ועלייה בימי המחלה וההיעדרויות מהעבודה. בבריטניה, נשים דיווחו על ירידה של 35% באיכות החיים החברתיים וירידה של 35% בתפקוד בעבודה.
רבות מהנשים שחוות את התסמינים האלה חוששות לדבר עליהם במקום העבודה, שגם כך אינו מזמין בדרך כלל לנשים ולגברים בגיל הזה.

"גיל המעבר הוא מאורע דרמטי", אומר ד"ר קופרניק, המלווה את התוכנית בסודהסטרים, "זו מכה הורמונלית שלוקחת נשים לאחור, ומעדיפים להתעלם מזה ולהגיד לאישה שיש לה גלי חום 'יאללה תנפנפי'. ההורמונים שאנחנו מדברים עליהם הם דלק בסיסי. אין איבר בגוף חוץ מהטחול שלא קשור לאסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון. מערכת הייצור שלהם מידרדרת באופן דרמטי בגיל המעבר.

"תפקוד בעבודה הוא קריטי, כי הוא מכניס אישה לשאלות כמו האם מישהו יראה שאני לא מתפקדת מספיק. במשטרה הבריטית ראו ששוטרות בגיל 45 מתחילות לנשור, לוקחות יותר ימי מחלה, פחות רוצות להתקדם ולא באות בזמן".

לדברי קופרניק, גם לרופאים אין מודעות מספיקה לתסמינים. "יש נשים שהופנו לקרדיולוג בגלל דפיקות לב והזריקו להן סטרואידים".

יש מה לעשות?
"פעילות גופנית שכוללת אירובי וכוח ושיווי משקל היא חיונית, תזונה נכונה, וגם פיזיותרפיה של המוח: תשבצים, לימוד, חשיבה. כדאי להימנע מעישון ואלכוהול ויש גם טיפול בהורמונים".

מנופאוז פרנדלי

לפני כשנה הקימו עינב בן יהודה וליאת זנד (שתיהן עובדות "גלובס" בעבר), מיזם הסברה לנשים באמצעות קבוצת הפייסבוק "נשים מדברות עם נשים - On fire". הרעיון עלה במפגש ביניהן, כאשר בן יהודה, המתגוררת בבריטניה, הגיעה לביקור בארץ.
"אנחנו נשים מעודכנות, מאוד מודעות, והיו המון דברים שלא ידענו עליהם. הבנו שלנשים שמגיעות לגיל המעבר אין עם מי לדבר. לכן אמרנו בואו נקים קבוצת פייסבוק", הן מספרות. "החלטנו להתרכז בהיבט של בריאות האישה, הפיזית והנפשי, כי אלה המקומות שהם בעינינו המנוע לשמירה של נשים בעולם העכשווי".

בן יהודה וזנד מדברות על הנכונות של נשים לשתף ולספר על עצמן מצד אחד ועל הקושי להודות במצב ובתסמינים. "נשים לא רוצות להצהיר על עצמן שהן נשים בגיל המעבר. למשל, אישה שילדה בגיל מאוחר אומרת 'אני אמא צעירה, אני לא קשורה לזה'".

לפי נתונים שאספו מחוקרות בריטיות שהן עובדות עמן, 30% מהנשים שלוקחות ימי מחלה בגלל תסמיני גיל המעבר לא מספרות על התסמינים למעסיק. לדבריהן, במקומות העבודה יש קשר שתיקה. בימים אלה הן שוקדות על תוכנית שתסייע למעסיקים להפוך ל"מנופאוז פרנדלי". "נותנים כבוד אלוהי, ובצדק, לאימהות ולאבות ולנשים בהיריון", אומרת זנד. "לגברים שיוצאים למילואים יש לגיטימציה לקבל זכויות יתר. ייתכן שכדאי לשקול הטבות גם לנשים בגיל המעבר, במצבים מסוימים. המחקרים מראים שיש יתרון לשמור על עובדים ותיקים. עובדת בגיל הזה היא יותר שקולה ומנוסה, וזול יותר להעסיק אותה מאשר להכשיר עובדים חדשים".

מה צריך לעשות עכשיו? ההמלצות של שמואלביץ

הנגשת מידע: התערבות ממשלתית לצורך פרסום מידע על השלכות גיל המעבר על שוק העבודה, כך שיהיה נגיש למעסיקים ולציבור

מדיניות מנחה: "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה צריכה לגבש "תקנון מצוי" שישמש מעסיקים בקביעת כללים התואמים את אופי מקום העבודה"

חוק עבודת נשים: "החוק קובע הקלות זמניות לנשים בגיל הפוריות. יש לשקול הוספת סעיף המחייב התחשבות בנשים בתקופת גיל המעבר"

מו"מ קיבוצי: "ארגוני עובדים צריכים לדרוש הסדרת הטיפול בהשלכות גיל המעבר במסגרת מו"מ, כפי שיש הסדרים מיוחדים לנשים בהיריון; נשים מניקות ואמהות לילדים בגיל צעיר"

העלאת מודעות: "ארגוני נשים צריכים לעורר את המודעות לנושא ולספק טיפול משלים"