הצוללת | פודקאסט

בדיקת גלובס: בצל הסגר השני נרשמה עלייה תלולה בפניות לשירותי הרווחה לעמותות סיוע

מנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי גל הקורונה השני הביא לעלייה דרמטית בפניות של אזרחים לסיוע בכלל תחומי החיים • אלפי משפחות מהמעמד הבינוני פונות לקבלת סיוע לראשונה • ובינתיים: רק 16 מיליון שקל הוזרמו לעמותות הסיוע מתוך 300 מיליון שקל שהוקצו בתוכנית החילוץ • האזינו

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס
חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר פודקאסט "הצוללת" בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם בהעתקת כתובת ה-RSS

את הנגזרת של משבר הקורונה בהיבט התעסוקתי אפשר היה לקבל באופן מתומצת בשבוע אחד במהלך חודש אוקטובר. זה קרה במקביל ליציאה מהסגר השני, אז נרשם בשירות הרווחה מספר התיקים הגבוה ביותר בשבוע אחד מאז תחילת השנה - 2,075 תיקי רווחה. 20% מתוך אותם תיקים הם של פונים חדשים שלא היו מוכרים לרווחה. כך עולה מבדיקה שערך "גלובס".

עוד עולה מהנתונים שנמסרו לבקשת "גלובס", כי מחודש אוגוסט, אז החלה ישראל להיערך לסגר, ועד סוף אוקטובר, נפתחו בשירותי הרווחה 20,672 תיקים. במשרד הרווחה מדווחים על זינוק מטאורי בבקשות לסיוע בכל התחומים - מאלימות במשפחה, סיוע כלכלי למשפחות שמטה לחמן נשבר, קשישים החשים בדידות ועוד. אוקטובר מסמל את נקודת הקיצון של העומס בלשכות הרווחה; מ-3,778 תיקים שנפתחו באוקטובר 2019, ל-6,380 תיקים באוקטובר הנוכחי - עלייה של 69%.

נזקקי-הקורונה
 נזקקי-הקורונה

איפה הבעיה היא החמורה ביותר? קשה לשים את האצבע. תיקים חדשים נפתחו בכל נושא שבו מטפלות לשכות הרווחה. כך, באוקטובר 2020 נפתחו 121% יותר תיקים בנושא אלימות (196 אשתקד, 434 בחודש שעבר), 126% יותר תיקים העוסקים במצבי זיקנה; עלייה של 64% נרשמה בתיקים בנושא מצוקה כלכלית.

מחסום הבושה: מעדיפים הלוואות על פני סיוע מהעמותות

העלייה באבטלה הובילה לכך שרבים מהאזרחים נתקלים לראשונה בחייהם במצב של חוסר מסוגלות כלכלית, ונאלצים לפנות למדינה או לעמותות השונות העוסקות בסיוע. בעמותת פתחון לב מספרים כי מדי חודש, מאז תחילת משבר הקורונה, מתקבלות בארגון כ-1,000 פניות חדשות של משפחות שלא מוכרות לארגון ומבקשות סיוע ברכישת מזון. כהשוואה, בשנה שעברה קיבלה העמותה מדי חודש 200 פניות חדשות. לפניות בנושא מיצוי זכויות מקבלת העמותה מאות פניות חדשות ביום.

בניגוד לשנים עברו, אז פנו לפתחון לב בעיקר ישראלים דרך לשכות הרווחה, כעת ישנו גידול של עשרות אחוזים בדורשי סיוע בהשגת מזון באופן ישיר - ללא מעורבות הרווחה. משמעות הדבר היא שישראלים רבים הזקוקים לעזרה נמצאים "מתחת לרדאר" ואינם מוכרים למדינה.

"הגיעה אלינו משפחה חדשה לנקודת חלוקת מזון, והם פרצו בבכי קורע לב. אנשים חשים בושה קשה במצבים האלו", מספר מנכ"ל פתחון לב אלי כהן. "התברר שזו משפחה שתורמת לפתחון לב מדי חג לאורך שנים, ובסכומים מכובדים. שני בני הזוג עצמאיים, והגיעו עכשיו למצב שאין להם מה לתת לתינוק שלהם לאכול. הם הסתבכו בהלוואות, גם בשוק האפור, ולא נותרה להם ברירה".

א’, שחקנית שכירה של תיאטרון הקאמרי מזה שנים רבות, נאלצה לפנות לסיוע. למזלה, הקאמרי הקים קרן תמיכה עבור שחקנים "הזקוקים לתמיכה קיומית", ובנוסף הוקמה עמותה המסייעת לשחקנים בצרכים קיומיים. "בכל חודש אני מקבלת מהקאמרי סכום שמציל אותי", היא אומרת. "העמותה משאירה לנו בכל שבוע ארגז מזון ומוצרים ליד הדלת. ללא העזרה הזו, לא הייתי שורדת".

נ’, בן 39, מתגורר בחולון, גרוש ואב לחמישה השתחרר בחודש מרץ מבית לוינשטיין לאחר שיקום ארוך: "נאלצתי לפנות ללתת, כי לא הייתה לי אפשרות לחיות ולהתקיים אחרת".
מנכ"ל פתחון לב אלי כהן חושש שהתמונה האמיתית של מצב החברה הישראלית סמויה בשלב זה מהעין. לדבריו, חלק מהאנשים הזקוקים לסיוע לא מצליחים להתגבר על מחסום הבושה, ומעדיפים לקחת הלוואות או להגיע למצבים קשים של מחסור ולא לפנות לסיוע.

"למרות שהגידול בפניות הוא מטורף, זה לא מספר את הסיפור האמיתי. בנוסף לפניות האלו יש עוד 5,000 אנשים בחודש שלא מתקשרים. קשה לבקש עזרה, ובטח לבוא ולומר: ‘התינוק שלי רעב, אני צריך שתתנו לו אוכל’. אנשים חושבים שהם ייקחו הלוואות ועוד רגע הכל יסתדר, מתחפרים גם בחובות לשוק האפור, ובסוף מגיעים אלינו כבר במצב של אין ברירה. התמונה האמיתית תתגלה רק בהמשך".

בארגון לתת, המסייע לאוכלוסיות בעוני, מספרים על עלייה של 44% בפניות לעומת השנה שעברה. אם מסתכלים על חודשי הסגר לבדם בהשוואה לשנה שעברה, אזי שבסגר הראשון נרשמה עליה של 127% בפניות, ובסגר השני 82%.

בעוד שבגל הראשון עיקר הסיוע הוענק לאוכלוסיית הקשישים, בגל השני הארגון מתמודד עם "אלפי משפחות מהמעמד הבינוני שאיבדו את פרנסתן ופונות לקבלת סיוע לראשונה בחייהן, לצד אוכלוסיית הנזקקים שנכנסו למשבר עניים ומצבם החמיר מאוד עקב השהות הממושכת בבית ואובדן מקום עבודתם", כך לדברי מנכ"ל לתת ערן וינטרוב.

ההשלכות: כדור שלג שיתגלגל שנים ארוכות

המצב החברתי השברירי איננו מתבטא רק בצורך הבסיסי לסיוע במזון, אלא בכלל תחומי החיים. בעלם, המסייעים לצעירים במצבי סיכון, מספרים שבין יוני לאוגוסט - תקופת "בין הסגרים" - נרשמה עלייה של 30% בפניות ביחס לרבעון הקודם. היציאה מהסגר הראשון הביאה תקווה לשיפור, אך התקופה שבין הסגרים והסגר השני רק הקצינו והחריפו את המצוקות.

"נוער שלא הוגדר כנוער בסיכון עד למשבר הקורונה, מוצא עצמו ככל שהמשבר מעמיק נופל לתוך מצבי סיכון שרק מחריפים", מספרת מנכ"לית הארגון ענבל דור. "בחודשים האלו, פי שלושה יותר סבלו מדיכאון וחרדה, פי שניים יותר השתמשו באלכוהול ובסמים, פי שניים יותר סבלו מאלימות בבית וברחוב, מאלימות מינית ומאלימות ברשת. נוכחנו לראות תופעות חדשות: אחד מכל 10 נערים ונערות לא חזרו לספסל הלימודים, אחד מכל 11 דיווחו על חוסר תפקוד במשפחה, ואחד מכל 20 היו מעורבבים בחיכוכים עם המשטרה.
"אנחנו חוששים שהמצב רק יחמיר. החינוך מרחוק, חוסר המסגרות והאינטראקציות החברתיות, האבטלה הגואה, המשברים שמשפחות חוות - את ההשלכות נראה עוד שנים רבות בקרב הנוער שלנו".

הקורונה משפיעה על מצבם הנפשי של הישראלים, ובעמותות מרגישים היטב את הגידול בפניות לסיוע; קו הסיוע של ער"ן מוצף בפניות. באוקטובר התקבלו במוקד כ-30 אלף פניות מצוקה, ומגמת אלף הפניות ביום נמשכה. זאת, לעומת 500 פניות ביום בחודשים מקבילים אשתקד. "לפחות 20% מהפונים אלינו הם כאלו שזו פנייה ראשונה שלהם", מספר דוד קורן מנכ"ל הארגון. "יש גם שינוי בפרופיל הפונים - יותר פונים על רקע של אובדן מקור פרנסה".

הכסף תקוע: קריטריונים קשיחים לקבלת מימון

העמותות עצמן נדרשות להתמודד עם תקופה תקציבית מורכבת. בעוד שגרף הפניות עולה, תורמים רבים מחשבים מסלול מחדש ומושכים את כספם, והמדינה גוררת את מסכת הסיוע יום אחרי יום ולא מצליחה לסייע לעמותות לשאת בעול הכבד באופן מיטבי. הקרן שאותה הקצתה המדינה במסגרת חבילת החילוץ, על סך 200 מיליון, הוקצתה כך שמרבית הסכום הועבר למוסדות תרבות וספורט ורק 40 מיליון שקל לקרן משותפת לממשלה ולפילנתרופיה.

וגם לאחר תוספת של 100 מיליון שקל נוספים, הסכום שהוזרם לשטח לעמותות הסיוע הסתכם ב-16 מיליון שקל בלבד. סיבה מרכזית לעיכוב היא היעדר פרסום קריטריונים לתמיכה, שמונעים את העברת הכסף ליעדו.

"בנובמבר אנחנו סוגרים שמונה חודשים של המשבר הכלכלי הגדול ביותר שחוו ארגוני המגזר השלישי בישראל, דווקא בתקופה שבה הפניות נמצאות בשיא. וזה עוד לפני סגר שלישי, כשעדיין לא עבר תקציב מדינה, וכאשר עמותות שמנסות לקבל סיוע - לא עומדות בקריטריונים שנקבעו", אומרת ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית "מנהיגות אזרחית".

פינקל-פרל אומרת, כי "תקציבי הסיוע תקועים, ועמותות בחזית המאבק - שבאות במגע הכי קרוב עם קשישים, נכים, חולים, נשים ונוער בסיכון - קיבלו פירורי תקציב. עוד לא סיימנו שנה למשבר וכבר אחת מכל שלוש עמותות הפסיקה פעילות. שנת 2021 תהיה הרסנית עבור התשתית החברתית של מדינת ישראל".

גם במשרד הרווחה מתבוננים בנתונים הגבוהים באי נחת. שר הרווחה, איציק שמולי, קורא להגדלת התקציבים למערך הרווחה בעת הזו, ואומר: ״הנתונים הללו מראים עד כמה אירוע הקורונה מזמן לנו קטסטרופה חברתית בהיקפים ובעוצמות שלא הכרנו בעבר. אנחנו עדים לזינוק מטאורי בתופעות כמו אלימות במשפחה, ילדים ונוער במצבי סיכון שונים וכמובן בדידות בקרב קשישים. הצלחנו להשיג תקציבים ניכרים לתגבור מערכי החירום והרווחה שלנו, אבל זה לא מספיק. אנחנו חייבים לתגבר בעוד משאבים ובעוד תקציבים כדי שנוכל לתת מענה שלם לאותן אוכלוסיות לאותם ישראלים שפשוט הקרקע נשמטה להם מתחת לרגליים״.

מהאוצר נמסר בתגובה: "מבחני התמיכה ל-100 מיליון השקלים שנוספו לקרן הסיוע, צפויים להתפרסם בקרוב. מבחני התמיכה הותאמו לתקופת הקורונה, ותוקן נוהל שר האוצר להקלת הנטל הרגולטורי. בנוסף, זכאיות עמותות רבות לסיוע במסגרת המענקים המועברים דרך רשות המסים, מענק עידוד התעסוקה, והלוואות בערבות מדינה בתנאים משופרים. עד כה, הועברו למעלה מ-350 מיליון שקל לעמותות שהעבירו בקשה להלוואה בערבות מדינה".