החשכ"ל התנגד להסכם עם מודרנה, אבל משרד הבריאות התעקש: האם ישראל הימרה על החיסון הלא נכון?

ההודעה של פייזר על החיסון לקורונה מעוררת מחלוקת לגבי ההתקשרות של ישראל עם מודרנה • בדיונים על ההסכם טען החשכ"ל כי למודרנה אין ניסיון בחיסונים וכי השיטה שלה בעייתית • מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, בר סימן–טוב: "זו הייתה החלטה נכונה לשעתה"

רוני חזקיהו / צילום: איל יצהר, גלובס
רוני חזקיהו / צילום: איל יצהר, גלובס

החשב הכללי לשעבר באוצר רוני חזקיהו התנגד לעסקה, שבה שילמה ישראל לחברת מודרנה תמורת חיסון עתידי שתפתח ואף כינה אותה "הזויה". ל"גלובס" נודע כי במסגרת העסקה שילמה ישראל לחברה כ-200 מיליון שקל, ללא כל ביטחונות שתקבל את החיסון, אם אכן יפותח. בסופו של דבר נאלץ האוצר לאשר את העסקה בפטור ממכרז, למרות "שורה ארוכה של סיכונים" עליהם הצביעו החשכ"ל ואנשיו.

בדיון חשאי שנערך אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת חודש יוני, התנגד חזקיהו לעסקה עם מודרנה. הוא ציין, בין היתר, כי לחברה אין ניסיון קודם בפיתוח חיסונים וכי היא בחרה לפתח את החיסון לנגיף ה-Covid 19 בשיטה שנויה במחלוקת. החשב הכללי טען כי המחיר שהמדינה משלמת מופרז ביותר, כשלמעשה המדינה רוכשת אופציה ממודרנה במחיר המגלם כבר הצלחה בפיתוח החיסון, למרות שהדבר מוטל בספק.

נזכיר כי כחודש לאחר חתימת ההסכם עם מודרנה פורסם בארה"ב, כי בכירים בחברה מימשו מניות של החברה שבהן החזיקו, בהיקפים של עשרות מליוני דולרים. בין היתר מדובר בד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, שמימש מניות בעשרות מליוני דולרים והוא לא היחיד שנקט בצעד הזה. בכירי החברה מכרו קרוב ל-200 מיליון דולר, בהם גם המנכ"ל סטפן בנסל ונשיא החברה סטיבן הודג׳. גם לאחר מימושים האלה הם נותרו עם אחזקות משמעותיות במניות מודרנה, שנסחרת כעת בשווי של כ-28 מיליארד דולר. על-פי הפרסומים, המימושים נעשו במסגרת תכנית נאמנות עיוורת, אך זו שונתה בחודש מרץ.

הסכם בעייתי בלי עדיפות לישראל

בנוסף מתברר, כי במסגרת ההסכם החברה לא התחייבה לספק את החיסון לישראל, אלא לתת לה עדיפות באספקה מבין המדינות שיבקשו את החיסון. בעת החתימה היה ברור כי אם ארה"ב תבקש מהחברה לספק תחילה את כל החיסונים שתייצר ל-300 מיליון אזרחיה - לא תוכל ישראל לבוא בטענות כלשהן למודרנה.

בנוסף הסכימה ישראל לקחת על עצמה את עיקר האחריות המשפטית לתביעות אפשריות בגין נזקים שייגרמו כתוצאה מהחיסון, וכן ויתרה מראש על אפשרות לתבוע לקבל בחזרה את הכסף ששילמה - אם העסקה לא תצא אל הפועל.

ואולם למרות ההסתייגויות שהעלה חזקיהו ולאור התמיכה החד-משמעית של הדרג המקצועי במשרד הבריאות בעסקה - הוחלט לחתום עליה. בין היתר הסבירו אנשי משרד הבריאות, כי מודרנה ביצעה כבר בינואר ניסוי ראשון בבני אדם וכי הצפי לתחילת הייצור המסחרי של החיסונים הוא ברבעון הראשון של 2021.

השיקול המכריע בהתקשרות היה "מתן סיכוי למדינת ישראל להיות אחת המדינות הראשונות שיזכו לעשות שימוש בחיסון אם וכאשר הוא יימצא אפקטיבי". בכירי משרד הבריאות הזהירו כי אם ישראל תתמהמה בהחלטה היא עלולה להחמיץ את ההזדמנות.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות בעת ההחלטה על עסקת מודרנה, משה בר סימן-טוב, "גם היום אני חושב שזו הייתה החלטה נכונה לשעתה ואני גאה בה". בר סימן-טוב הסביר כי "להחלטה על ההתקשרות עם מודרנה קדם תהליך בחינה מאוד מעמיק של גורמי מקצוע בתוך המשרד ומחוצה לו.

משה בר סימן טוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 משה בר סימן טוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"ברור שהיה פה אלמנט של סיכון, אבל באותה נקודת זמן הם היו החברה היחידה שהיה לה מוצר ושאפשר היה לדבר איתה. החברות האחרות, שהמוצרים שלהם היו הרבה פחות בשלים (משל מודרנה ע"ב), התחילו לדבר איתנו במחיר של מיליארד שקל ומעלה. בדיעבד אני סבור שזו הייתה ההחלטה הנכונה לקבל. כאשר שבוע סגר עולה למשק 5 מיליארד שקל, אני משוכנע שהגישה של מדינת ישראל צריכה להיות לקנות כל אופציה רצינית לחיסון שמוצעת לה".

נתניהו הנחה להפחית סיכונים בהסכם

בסיכום הדיון הנחה ראש הממשלה את האוצר להתקשר בעסקה, אך לפעול להקטנת הסיכונים בה ככל הניתן. בעקבות הנחייתו של נתניהו הצליחה ישראל לרכך במקצת את תנאי העסקה. כך למשל הסכימה מודרנה להחזיר לישראל חלק מהתמורה הכספית במידה שלא תספק לה את החיסון המובטח. בנוסף הסכימה מודרנה כי החיסונים שיסופקו יהיו מוכנים לשימוש, לאחר שהסיכום המקורי היה שישראל תצטרך להרכיב את החיסונים בעצמה ולהקים לשם כך קו ייצור.

ב-22 ביוני אישר האוצר את ההתקשרות עם מודרנה בהליך של פטור ממכרז, וזאת לאחר ששבוע קודם לכן כבר מיהרו בישראל להודיע על התקשרות עם החברה.