החלטה של המועצה הארצית עלולה לפגוע ביעדי האנרגיה המתחדשת

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה היום קווים מנחים ליישום החלטת משרד האנרגיה להגדיל את יעדי האנרגיה המתחדשת לכדי 30% בסקטור החשמל עד לשנת 2030. המועצה החליטה בין היתר כי עיקר האנרגיה המתחדשת שתותקן בישראל, תבוסס על פאנלים סולריים על גגות, ובמרחב הבנוי תוך דו שימוש, והגבלת פיתוח של מתקנים קרקעיים על חשבון השטחים הפתוחים. משרד האנרגיה התנגד לסעיף זה בהחלטה, מתוך חשש שהשטחים המדוברים הינם בהיקף קטן מדי, ולא מאפשרים עמידה ביעדי הממשלה ל-2030.

לבקשת המועצה הארצית, הציג משרד האנרגיה את תכנית הפעולה שלו, הכוללת 7 פרמטרים מעשיים לקידום התחום התכנוני: ייעול שטחים מבונים  לייצור אנרגיה סולרית, דו שימוש בקרקע, קידום אנרגיה מתחדשת במחוזות (מתקניים קרקעיים), אנרגיה מתחדשת ברמה הארצית ותמ"א 41 (מתקנים קרקעיים), פיתוח רשת החשמל ואגירת אנרגיה.

בהחלטתה, קבעה המועצה הארצית שבראשה עומד מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, כי יינתן תעדוף להתקנת מתקנים פוטו וולטאיים בשטחים מבונים ובדו שימוש בקרקע, על פני השטחים הפתוחים. לאור האתגרים הקיימים בכל הנוגע להקמת מתקנים בדו שימוש, קבעה המועצה כי ניתן יהיה לאשר תכניות מפורטות למתקנים קרקעיים בהיקף של עד 20 אלף דונם עד לשנת 2030 וכי יש להעדיף קידום מתקנים פוטו וולטאיים בשטחי מגבלות ומתקני מערכת הביטחון, בשטחים כלואים, שטחי מתקנים הנדסיים, בשטחי מגבלות וכן בשטחים עירוניים, כגון באזורי תעשייה בלתי מנוצלים.

תחת הרגולציה הקיימת, עולה החשש כי ההחלטה להתמקד בשטחים המבונים על פני הפתוחים, עלולה להפוך את יעד הגדלת האנרגיות המתחדשות לכדי 30% למאתגרת יותר עבור משרד האנרגיה, למרות התועלות הסביבתיות הברורות. כך למשל, אין חקיקה תומכת המחייבת התקנת פאנלים סולאריים על גגות בניינים חדשים, למרות שהנושא עלה במהלך הדיון במועצה.

כדי לקדם דו שימוש ולהימנע מאובדן שטחים פתוחים, מתכננים במועצה לקדם מהלך לתיקון מסלולי הפטור בהיתר הקיימים, המאפשרים היתר בניה במסלול ישיר באמצעות התמ"א, ולהוסיף ארבעה מסלולים חדשים - במטמנות, בתי עלמין, מחלפים וקירות ובמיגונים אקוסטיים לאורך דרכים.

למרות החשש של משרד האנרגיה, במשרד להגנת הסביבה סבורים כי ניתן לממש יעדים של יותר מ-30% גם ללא פגיעה בשטחים הפתוחים, תוך התמקדות בגגות ובשטחים מבונים. כך גם בחברה להגנת הטבע, לפיה ניתן להגיע ליעד של 30% ואף מעבר לו, ללא תוספת של מתקנים קרקעיים בכלל. בתום הדיון, מסרו נציגיה: "במשך שנים, נאבקנו למען קידום אנרגיות מתחדשות, שאינן פוגעות בשטחים הפתוחים ובמערכות האקולוגיות. אנו מברכים את המועצה הארצית, על קביעת עקרונות שייתנו עדיפות ברורה לגגות ולמרחב הבנוי ולהגבלת הקמתם של מתקנים קרקעיים, זוללי שטחים. משאב הקרקע נמצא במחסור חריף בישראל, והמערכות האקולוגיות המיוחדות שלה, כולן, נשענות על משאב הקרקע. לכן, גם כשמקדמים אנרגיות מתחדשות, יש להבטיח שהן לא תהיינה על חשבון השטחים הפתוחים".

מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "יש סתירה פנימית צורמת בהחלטת המועצה"

המועצה קיבלה החלטה נוספת, הנוגעת לקביעת עקרונות לקידום תחנות כוח קונבנציונליות, לאור החלטת הממשלה לאשר תוכניות להקמת 4000 מגה וואט קונבנציונליים. המועצה קבעה ארבעה עקרונות יישום מרכזיים, לפיהם יוחלט היכן להקים תחנות כוח: קרבה לאזורי הצריכה, תוך צמצום רשת ההולכה; העדפה לתכנון תוספת יחידות ייצור שתעשה באמצעות שדרוג או הרחבה של אתרים קיימים; הצורך במתן עדיפות לקליטה של אנרגיה מתחדשת ברשת ההולכה; העדפה ליחידות ייצור שאותן ניתן להקים בטכנולוגיה מיטבית.

זאת, בהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר האחרון לא יקודמו תכניות חדשות למיתקנים לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, למעט שדרוג או שחלוף של יחידות ייצור באתרים קיימים של תחנות כוח עד לסוף שנת 2023 או החלטה אחרת של הממשלה. למרות קביעת העקרונות, הדיון במועצה לא התמקד בתחנה ספציפית, כך שלא ידוע בשלב זה אילו תחנות לא יוקמו בהמשך מבין אלו הנמצאות על הפרק, למרות המאבקים המקומיים סביב תחנות ריינדיר וקסם, למשל.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מעלה את החשש כי החלטת המועצה עלולה דווקא להוביל לקשיים בהגדלת פריסת תשתיות האנרגיה המתחדשת. לדבריו, "יש סתירה פנימית צורמת בהחלטת המועצה. ההחלטה קובעת מתן עדיפות לקליטת חשמל ממתקני אנרגיה מתחדשת ברשת ההולכה, שכן זו הדרך היחידה לבטל תחנות כח של גז טבעי. אבל באותה נשימה, היא קובעת עדיפות למתקנים בדו-שימוש ומבנים. ועדות התכנון משתמשות בעדיפות זו ומבטלות תכניות למתקנים סולאריים קרקעיים חדשות לבקרים. בעולם מקדמים גם וגם, והגיע הזמן שנלמד מאחרים שמצליחים. לאנרגיה מתחדשת יש מחיר קרקעי שהמועצה הארצית מסרבת לשלם, ובפועל חוסמת יוזמות ומנציחה את השימוש בגז".