יהדות | ניתוח

אלפי רפורמים נשמטים מהספירה של הדתומטר האורתודוקסי

בעוד פוליטיקאים דתיים מבטלים את התנועה הרפורמית כקומץ מעוט-חברים, סקרים מציגים יותר מחצי מיליון ישראלים שמזדהים עם הזרמים הליברליים • אבל העובדה שרבים מהם לא מבקרים לעולם בבית כנסת ולא משתתפים בטקסים, מעוררת תהיות • הרב גלעד קריב: אל תמדדו אותנו בדתומטר האורתודוקסי • המשרוקית של "גלובס"

מיכאל מלכיאלי / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
מיכאל מלכיאלי / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ברגעים שהמאבק הפנים-יהודי מתלהט, פוליטיקאים אורתודוקסים שולפים נגד הרפורמים את הקלף המספרי. זה זרם דתי? בקושי זרזיף. הקלף הזה שימש את ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס בעימות שהתנהל לאחרונה סביב כהונת הרב הראשי הספרדי, יצחק יוסף, בבית הדין הרבני. המרכז הרפורמי לדת ומדינה הגיש לנציב תלונות הציבור על שופטים תלונה בשל התבטאויות של יוסף נגד מערכת המשפט. מלכיאלי, בראיון לרדיו צפון, הגיב בביטול. "הרפורמים הם אפילו לא שמינית אחוז כאן בארץ", הוא אמר. "הם עושים רעש כאילו יש להם פה מאות אלפי אנשים. יש להם איזשהו כותל שלפי הרשות הם יכולים להתפלל בו. מישהו ראה שם פעם רפורמים? הם באים לעשות רעש וללכת".

שמינית האחוז מהיהודים הם בערך 8,500 איש ואישה. בצלאל סמוטריץ', בהתבטאות שבדקנו לפני כמה שנים, היה נדיב עוד פחות. "אין היום בישראל 3,000 רפורמים", הוא אמר. "זה קומץ של פרובוקטורים". אבל אם יש למספרים האלה בסיס עובדתי, הנוכחות של התנועה בשיח הציבורי היא כמעט חידה.

סקרים, רבותיי, סקרים

כמה רפורמים באמת יש בישראל? זרמים דתיים לא מנפיקים דרכון רשמי. הדבר הקרוב ביותר לדרכון רפורמי הוא תשלום דמי חבר באחת מ-50 קהילות רפורמיות שפועלות בישראל. לפני נתוני התנועה עצמה, כ-5,000 משפחות ויחידים רשומים בקהילות האלה, שמהווים בערך 10,000 נפש - דומה למספר שמלכיאלי נקב בו. גם אם נוסיף לכאן את חברי הקהילות הקונסרבטיביות - שבשיח הישראלי מקובצים לפעמים עם הרפורמים - לא נגיע אלא לכמה רבבות. ב-80 הקהילות של התנועה המסורתית (שמם של הקונסרבטיבים בישראל) רשומים קצת יותר מ-10,000 חברים.

ליהדות הליברלית יש הרבה אוהדים מבחוץ
 ליהדות הליברלית יש הרבה אוהדים מבחוץ

אלא שסקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מספרים סיפור אחר לחלוטין, על מאות אלפי ישראלים שמשתייכים לשני הזרמים הלא-אורתודוקסיים. סקר של מכון PEW האמריקאי העלה ב-2016 ש-3% מיהודי ישראל משתייכים לזרם הרפורמי ועוד 3.2% לזרם הקונסרבטיבי. במספרים, זה אומר 322 אלף נפש בשתי התנועות, פי 15 ממצבת החברים הרשמית.

סקרים דומים העלו מספרים גבוהים יותר: 4% רפורמים ו-3.2% קונסרבטיבים בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2013; 6% רפורמים ו-6% קונסברטיבים בסקר "פאנל פוליטיקס" מ-2015; 7% רפורמים ו-5% קונסרבטיבים בסקר של חדו"ש מ-2016; 7% רפורמים ו-4% קונסרבטיבים בסקר "דיאלוג" מ-2017, ובסקר מעודכן של חדו"ש שנעשה השנה. הגדיל מכולם דוח של המכון למדיניות העם היהודי מ-2018, שסיווג 8% מיהודי ישראל בזרם הרפורמי ו-5% בזרם הקונסרבטיבי: קרוב ל-900 אלף נפש בשני הזרמים.

מה קורה כאן? כל האומדנים האלה נשענים על שאלה דומה שהוצגה לנשאלים - "עם איזה זרם ביהדות אתה מזדהה" או "לאיזה זרם אתה משייך את עצמך". הם חושפים ציבור ישראלי גדול שמעדיף להגדיר את עצמו דרך אחד הזרמים הלא-אורתודוקסיים, אף שרובו לא מקבל ביטוי בפנקסי הקהילות. רוב הציבור הזה, באותם סקרים עצמם, מתאר את עצמו כחילוני או מסורתי.

מפלגה היא יותר מסך מתפקדיה

האם הרגשה אישית היא בסיס מספיק להגדרת השייכות לזרם דתי? דן פפרמן, עמית מחקר במכון למדיניות העם היהודי, טוען שזה לא מופרך. למעשה, הוא מסביר, גם אומדנים של מספר האורתודוקסים בישראל מבוססים בין השאר על הגדרה עצמית. השיוך לבתי כנסת ולמוסדות חינוך לא מספר הכול. זיהוי של זרם דתי עם מספר החברים המשלמים היא גישה שהולמת את יהדות ארצות הברית, מרכז התנועה הרפורמית, פפרמן מסביר במחקרו "זרמים בעלייה". שם בית הכנסת הוא לא רק מקום תפילה, אלא מרכז החיים היהודיים מבחינה חברתית וחינוכית. "תשלום דמי החבר משמש איתות להזדהות פעילה ומכוונת עם הקהילה היהודית", הוא כותב, ולכן בחו"ל יותר ממיליון יהודים הם חברים רשמיים בתנועה. בישראל, לעומת זאת, כל המדינה היא בלשונו "מרכז קהילתי גדול"; תנ"ך ועברית נלמדים בבתי הספר; החגים והשבת מתקיימים במרחב הציבורי.

זה מסביר לכאורה איך היהדות הליברלית "עושה כל כך הרבה רעש". אדם יכול להיות רפורמי או קונסרבטיבי גם בלי מסגרת ארגונית קשוחה. השפעה של זרם דתי, כמו ההשפעה של מפלגה, לא תלויה רק במספר המתפקדים הרשומים.

ובכל זאת, כמה נורות אזהרה מלמדות שהבעת הזדהות בסקר היא בסיס רופף מדי לשייכות משמעותית לתנועה. הנורה הראשונה היא עצם הפערים בין הסקרים. האומדנים על כוחם של הזרמים הליברליים נעים בין 5% ל-13%. נורה שנייה ואדומה היא עקביות נמוכה מאוד של התשובות לאורך זמן. השאלון של המכון למדיניות העם היהודי - זה שהניב את האומדן הגבוה ביותר - הוצג לאותם נשאלים ב-2018 וב-2019. התברר ש-87% מאלה שהזדהו כרפורמים בסקר הראשון נמלכו בדעתם כעבור שנה. 8% מהם הזדהו הפעם כקונסרבטיבים, 4% כאורתודוקסים, והשאר כחסרי זרם. אצל אלה שהזדהו בתור קונסרבטיבים ב-2018, שיעור הנשירה בסקר השני היה "רק" שני שלישים.

אם הסקר הזה מייצג את האוכלוסייה, יוצא ששלושה רבעים מ-800 אלף "חברים" בזרמים הליברליים מחליפים את נאמנותם מדי שנה. גם מחברי הסקר תהו על הממצא הזה.

הזדהות נזילה ורופפת

כיוון להסבר נמצא בסקר של "פאנל פוליטיקס". החוקרים הציגו לנשאלים שאלת המשך: האם ההזדהות עם הזרם שבחרת מתבטאת "ברמה הקהילתית", או רק "ברמה האישית"? רק 30% מאלה שהזדהו עם הרפורמים והקונסרבטיבים ענו שהם משתתפים בפעילות קהילתית. אצל מי שהזדהו כאורתודוקסים התמונה הייתה הפוכה. כמעט 75% מהם - שמייצגים כ-1.8 מיליון ישראלים - אמרו שהם משתתפים פעילים.

מידע שנאסף על שיעור ההשתתפות בטקסים וקבלת שירותי דת של הזרמים הליברליים מצביע על סדרי גודל דומים. פפרמן, במחקרו "זרמים בעלייה", מצטט הערכות פנימיות על מספר הישראלים שהשתתפו לפחות ארבע פעמים בשנה באירועי התנועה - תפילות, לימוד, וטקסי מעגל חיים כמו בר מצוות, חתונות ולוויות. בתנועה הרפורמית מדברים על 120 אלף איש ואישה. בתנועה המסורתית (קונסרבטיבית) - כ-200 אלף. הרבה פחות מחצי מיליון, הרבה יותר מגרעין החברים בקהילות.

חלק מהטקסים מתקיימים ברחבת התפילה המעורבת בכותל, "עזרת ישראל", שלדברי מלכיאלי עומדת ריקה. בתנועה המסורתית שמנהלת את הרחבה מדווחים שב-2019 התקיימו שם יותר מ-1,400 טקסים. בטקס ממוצע לקחו חלק כמה עשרות אנשים, והמספר לאורך השנה הגיע ל-100 אלף, אם כי לא ברור כמה מהם היו משתתפים חוזרים.

כדי להרגיז את החברה החרדית

"אם משתמשים ב'דתומטר אורתודוקסי', הרחבה ובתי הכנסת באמת ריקים יחסית", מודה מנכ"ל התנועה הרפורמית גלעד קריב. "אי אפשר להשוות את זה להיקף הפעילות האורתודוקסית, שבה הדת תופסת מקום מרכזי". אבל לטענתו ההשוואה לא הוגנת. לתנועות הליברליות יש דפוסים דתיים שונים מאוד, שמצריכים "דתומטר" אחר.

אם נניח שקצת יותר מ-200 אלף ישראלים נוהגים להתפלל, לחגוג בת מצווה או לשמוע הרצאות ברוח הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי - מנין מגיעים 400 ואפילו 800 האלפים שמזדהים עם התנועות בסקרים? פפרמן מסביר זאת בהתרחקות הגוברת מהאורותודוקסיה בקרב חילונים ומסורתיים. חילונים ומסורתיים רבים מעדיפים לקבל שירותי דת מהזרמים הלא-אורתודוקסיים. אבל אצל רבים נוספים, הבעת הזדהות עם הזרמים האלה היא בעיקר הבעת תמיכה, התרסה נגד הרבנות האורתודוקסית, ולא דיווח על שייכות דתית אישית.

אם שייכות לקהילה דתית נמדדת בעשייה, אזי הרבה אומדנים שמוצגים בתקשורת מופרזים. בישראל ישנם בין 200 ל-300 אלף רפורמים וקונסרבטיבים פעילים - רחוק מהקומץ שמתארים היריבים הפוליטיים, אבל גם פחות מהמספרים שבסקרים. בדת, כמו בפוליטיקה, אין טעם להתבשם מסקרים.

לקריאה נוספת:

"זרמים בעלייה: היהדות הרפורמית והקונסרביטיבית בישראל" - דן פפרמן, המכון למדיניות העם היהודי

הערכה שנתית תשע"ט, 2019 - המכון למדיניות העם היהודי

"יהודי אמריקה ויהודי ישראל: דיוקנאות תאומים לפי סקרי פיו - מכון פיו

"בתנועה מתמדת: האתגר הגדול של הרפורמים בישראל" - שמואל רוזנר, מעריב, 27.5.2015

בצלאל סמוטריץ' על מתווה הכותל ועל הרפורמים בארה"ב ובישראל - בדיקת המשרוקית