אינטל | פיצ'ר

מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל מודה: "אנחנו ניצבים בפני תחרות לא פשוטה"

קרין אייבשיץ סגל, מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, מונתה עם התפרצות הקורונה גם לתפקיד המנהלת העולמית של תחום הבדיקות • בראיון ל"גלובס" מספרת מספר 2 באינטל ישראל שהיא בטוחה שהחברה יכולה לשמור על ההובלה דווקא בשבוע שבו אפל השיקה מחשבים בלי השבבים שלה

קרין אייבשיץ סגל / צילום: אוהד פאליק
קרין אייבשיץ סגל / צילום: אוהד פאליק

שעה קלה אל תוך שתי השיחות ששימשו בסיס לראיון עם קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל - היקום שולח תשובה לשאלה על האופן שבו מנהלים אלפי עובדים בכל רחבי העולם מהבית. בנה הקטן נכנס לחדר כדי לבקש את עזרתה בדבר מה והריאיון נקטע לכמה שניות. "זה לא היה מתוכנן", היא מתלוצצת. ומה היית עושה אם זו הייתה שיחה עם מנהלים מהודו? "אותו דבר", היא עונה.

קשה להאמין שמהחדר הקטן שברקע שיחת הזום מנהלת אייבשיץ סגל, 42, מספר שתיים אחרי מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי, קרוב לעשרת אלפים עובדים ברחבי העולם. עם התפרצות הקורונה היא קודמה מתפקיד סמנכ"לית ארגון הבדיקות (ולידציה) של אינטל - לתפקיד המנהלת הגלובלית. כך הוסיפה אל כ-7,500 העובדים שתחת פיקוחה בארבעה אתרים בארץ, עוד כ-2,000 עובדים בשמונה מוקדים בעולם.

את תחילת המשבר ניהלו באינטל כמו במלחמה והצליחו להסתדר עם התוכניות לשעת חירום. אבל הצרכים הלכו והצטברו והכריחו את ארגון הענק להתאים את עצמו למציאות המשתנה. האתגר של אינטל כפול ומכופל, ולא רק בגלל הגודל. אינטל היא חברה גלובלית במלוא מובן המילה. קבוצות ממדינות שונות עובדות יחד, ומנהלים צריכים לנהל אלפי עובדים מחוץ למדינת האם שלהם. ההנהלה הבכירה נפגשת באירועים ובכנסים אליהם טסים מכל רחבי העולם על מנת לערוך דיונים ולקבל החלטות. ומעל כל אלה - אינטל מייצרת מוצרים שדורשים נוכחות פיזית של עובדים, במפעלי הייצור או במעבדות הפיתוח והבדיקות.

הרבה מונח על הכתפיים של אייבשיץ סגל. על פי תפיסתה, היא חלק ממאמץ של אינטל "להיות בחזית הטכנולוגיה שדוחפת את מהפכת הדאטה והמחשוב". היא עובדת מול המנהלים הבכירים של אינטל בישראל כדי לוודא שקבוצות הפיתוח השונות עומדות בלוחות הזמנים. בישראל מפותחים מוצרים רבים של אינטל שהבולט שבהם הוא מעבד ה-Core לכלל מוצרי אינטל (מחשבים, שרתים ועוד), לצד קבוצות התקשורת (ווי-פי, ת'נדרבולט), קבוצת אבטחת המידע וקבוצת הבינה המלאכותית. עוד נגיע ליכולת של אינטל לעמוד בלוחות הזמנים שהציבה לעצמה, ולהיות בחזית החדשנות.

"עשינו קורסים - איך לנהל בעולם וירטואלי"

אחת המשימות המרכזיות שהובילה אייבשיץ סגל היא לשלב את נושא האבטחה כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים של מוצרי אינטל. "החלטנו שחשוב לנו לדחוף צורת חשיבה שלוקחת בחשבון אבטחה, לכל אורך תהליך הפיתוח. זה אומר שלא משנה על איזו טכנולוגיה אנו מדברים - אנחנו עוסקים בלהפוך אותם ליותר מאובטחים, גם בעזרת שיתופי פעולה עם האקדמיה".

ארגון הבדיקות בראשו היא עומדת הוא זה שמקבל לראשונה את אבות הטיפוס הראשונים של המוצרים. "אנו עורכים בדיקה לוודא שהמחשב עושה כל מה שציפינו ממנו לעשות, ולצד זה בודקים גם היבטים כמו למשל איך השבבים מתנהגים בתנאי טמפרטורה שונים". במסגרת תפקידה היא עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם ארגון הפיתוח שאת מוצריו הם בודקים, עם ארגון השיווק, "שקובע מה חשוב ומה לא, ולאילו ביצועים צריך להגיע", ועם ארגוני תמיכת הלקוחות והייצור. "מבחינתי חלק גדול מהיום הוא סביב המוצרים וצלילה טכנית כדי להוציא את המוצרים הכי איכותיים שאפשר", היא מנסה להסביר את מהות תפקידה.

סביב משבר הקורונה, אל המשימות הללו של אייבשיץ סגל התווספה משימה מורכבת וקריטית לא פחות - התאמת פעילות חובקת עולם לאילוצי הסגרים והריחוק החברתי, גם בהיבטי ההון האנושי ושיטות העבודה.

"עשינו קורסים למנהלים איך לנהל צוות בעולם וירטואלי. זה מתחיל מטיפים מאוד קטנים - תמיד לפתוח וידאו. זה מאוד משנה אם רואים את האדם. היום, אם לא תעשה את הסמול טוק בווידאו, איך תייצר חדשנות? יש צוותים שפיתחו הרגל להיפגש כל יום למשך רבע שעה בווידאו. בלי נושא, בלי אג'נדה, כל אחד מספר מה עבר עליו או עליה, ומה מפריע להם. הקורונה משנה כל שיטת עבודה שהינו רגילים אליה", היא אומרת.
בחברה נאלצו גם לשנות סדרי עולם, ולמצוא למשל פתרון טכנולוגי לבדיקות מעבדה, שעד הקורונה אינטל הטיסה עבורן עובדים מכל העולם.

את הקריירה באינטל החלה אייבשיץ סגל במשרת סטודנטים כבר ב-2001. לפני שמונתה לתפקידיה הנוכחיים, ניהלה ארגונים גלובליים העוסקים בפיתוח פתרונות תוכנה, חומרה ומתודולוגיות לבדיקות של מוצרים.

"כולם מבינים שצריך פורטפוליו רחב"

אינטל יוצאת דופן מבין חברות השבבים הגדולות - היחידה שגם מתכננת את השבבים, וגם מייצרת אותם במפעליה ברחבי העולם. כמעט כל חברות השבבים המוכרות מתמקדות בעיצוב ואת הייצור הן מבצעות במפעלים של חברות ייצור, המכונים fab (קיצור של Fabrication Plant). למעשה חברת הייצור הגדולה בעולם היא TSMC הטיוואנית.

אינטל מחזיקה מפעלים בארה"ב אירלנד ובישראל, כש-FAB28 שלה בקריית גת נחשב לאחד המפעלים המוצלחים והמתקדמים בעולם, והוא עובר בימים אלה לייצור ב-10 ננומטר.

אלא שמבין 14 אלף עובדי אינטל בישראל, דווקא פעילות הפיתוח אחראית לרוב מצבת העובדים. אינטל מעסיקה בישראל 7,500 עובדי פיתוח, לעומת 4,900 עובדי ייצור, אליהם התווספו 1,350 עובדי מובילאיי וכ-200 עובדי חברת שבבי הבינה המלאכותית הישראלית הבאנה (habana) שפיתחה שבבים ייעודיים למשימות בינה מלאכותית (לשלבי האימון והיישום) לשוק הדאטה סנטרים.

לאחר שאינטל רכשה את הבאנה בדצמבר 2019 תמורת שני מיליארד דולר, השתלבו עובדי החברה באינטל. זה היה צעד עסקי משמעותי שנועד לחזק את ארסנל היכולות של אינטל, ולהוות מענה לתחרות מצד ענקית המאיצים הגרפיים ושבבי הבינה המלאכותית אנבידיה.

"כמויות הדאטה הגדלות אקספוננציאלית, לא משנה אם זה מערים חכמות, מהמפעלים, מהרכבים או מחנויות או בתים חכמים", מסבירה אייבשיץ סגל. המשמעות של זה לגבי אינטל, היא אומרת, היא שהחברה "צריכה גם להוביל בהעברת הנתונים, גם ביכולת לאחסן את הנתונים, גם ביכולת לעשות עליהם עיבוד ולאחר מכן גם להסיק מהם מסקנות. אנחנו מסתכלים על שוק כולל גדול הרבה יותר שצפוי להגיע להיקף של כ-300 מיליארד דולר עד 2024".

אלא ששנת 2020 לא הייתה קלה לאינטל. מניית אינטל סבלה מירידה חדה בעקבות הודעה נוספת על דחיית הייצור ב-7 ננומטר ובשל חשש כי אינטל תוציא חלק מפעילות הייצור שלה למיקור חוץ. במקביל מניית המתחרה הקטנה והזריזה אנבידיה נהנתה מ"הייפ" על רקע שתי עסקאות רכישה שזכו לאמון המשקיעים - מלאנוקס הישראלית שנרכשה תמורת כ-7 מיליארד דולר, וחברת השבבים הבריטית ARM שתירכש על פי שווי של 40 מיליארד דולר.

כך, שווי השוק של אינטל, שהיקף מכירותיה גדול בכמה סדרי גודל מהיקף המכירות של אנבידיה ו-AMD יחד, מדשדש סביב 190 מיליארד דולר "בלבד", בעוד שווי השוק של אנבידיה עקף אותה בסיבוב עם כ-330 מיליארד דולר. גם השווי של AMD זינק פי עשרה בשנתיים וחצי האחרונות, וכבר מתקרב לכ-100 מיליארד דולר.

לרכישה של הבאנה, היה גם צד פחות נעים. העסקה הנחיתה את הגרזן על פעילות רחבת היקף של אינטל לפיתוח פנימי של שבבי בינה מלאכותית, שחלק משמעותי ממנו בוצע ממרכז הפיתוח שלה בחיפה. כ-600 עובדי אינטל שולבו בפעילות הבאנה, או בקבוצות אחרות באינטל בעקבות הרכישה. באינטל אורים כי אף עובד לא פוטר, אך חלק בחרו לעזוב. "זה לא תהליך קל לאחד שתי מפות דרכים לאחת, וזה קשה אמוציונלית לאנשים, אבל זה היה הדבר הנכון לעשות כחברה, ועשינו מאמץ אדיר שכל האנשים ימצאו את עצמם בתפקידים טובים, מעניינים ומאתגרים, גם אם זה מוצר אחר", אמרה אייבשיץ סגל.

הרכישה היא חלק מתהליכי קונסולידציה והצטיידות מואצים שעוברים על שוק השבבים, בין השאר כדי להתחזק בתחום הדאטה סנטרים הצומח. "אינטל כבר כמה שנים מאמינה בפורטפוליו רחב של מוצרים וכשאני מסתכלת על השוק, אני רואה שגם המתחרים מבינים את זה. AMD רוצה לקנות את זיילינקס ואנבידיה את ARM, כי כולם מבינים עכשיו שצריכים פורטפוליו יותר רחב".

העסקה הזו הייתה המכה השנייה תוך שבוע בבטן הרכה של אינטל, שבונה חלק גדול מהאסטרטגיה שלה על הגידול הצפוי בשוק הדאטה סנטרים. בעקבות פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי ירדה מניית החברה ביותר מ-10%, לאחר שהכנסותיה בתחום הדאטה סנטרים ירדו ב-7%. אינטל בונה על שוק זה לטווח הארוך, לא רק בשל משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית, אלא גם בשל המעבר לדור החמישי בסלולר (5G), שצפויים כולם להגדיל משמעותית את צריכת הדאטה בעולם.

"איפה שראינו את הירידה בדאטה סנטרים זה בממשלות וחברות, כי זהו תחום שבו חברות וממשלות נוקטות במשנה בזהירות בגלל האי ודאות. התמהיל הזה שינה את שולי הרווח. גם ב-'צד הקליינט' קרה דבר דומה - יותר צרכנים פרטיים שקונים מחשבים, ופחות חברות. סך הכל היו תוצאות מצוינות, בוודאי בשנה של קורונה".

"מה שחשוב ללקוח זה ביצועי המוצר הסופי"

מתוקף תפקידה, אייבשיץ סגל, איננה אחראית על תחום הייצור באינטל. כבכירה היא מייצגת את עמדת החברה כשהיא עונה בעקיפין על השאלה שמרחפת כל העת באוויר - כיצד אינטל מתכוונת להתמודד עם העיכובים במעבר לייצור בארכיטקטורה של 7 ננומטר, ועוד על רקע העיכובים שהיו גם במעבר לייצור ב-10 ננומטר? העמדה שמציגה אייבשיץ סגל, שאינה חדשה יש להדגיש, היא שאת חלק מהשיפור בביצועי השבב שאמור להיות מושג באמצעות מעבר לייצור בארכיטקטורה קטנה יותר, כמו המעבר מ-14 ננומטר ל-10 ננומטר או מ-10 ל-7 - אינטל מצליחה להשיג באמצעות שיפורים טכנולוגיים אחרים בתהליכים אחרים בייצור. כך לאחרונה הודיעה אינטל כי כמה מן המעבדים המובילים הבאים שלה ייוצרו בטכנולוגיית ייצור אותה היא מכנה Super Fin. לדברי אייבשיץ סגל, טכנולוגיה זו משפרת את ביצועי השבבים כמעט כמו עוד דרגה שלמה בתהליך הייצור (כמו המעבר מ-14 ל-10 ננומטר. א"ב). בסופו של דבר, היא טוענת, הביצועים שחשובים ללקוחות הם של המוצרים הסופיים - המחשבים, ולא של רכיב בודד כזה או אחר.

"תחילת הייצור ב-7 ננומטר מאחרת בחצי שנה, וזה עשה בלגאן גדול בעת פרסום דוחות הרבעון השני, אבל בזכות זה שיש לנו טכנולוגיית אריזה ותכנון שבבים כאלה חזקים, אז אפילו ש-7 ננומטר מאחר, אנחנו נמשיך להשיק מוצר תחרותי מנצח פעם בשנה", אמרה אייבשיץ סגל, שהמשיכה לפרט את המרכיבים של האסטרטגיה האינטלית, והיא השילוב בין "ארכיטקטורת האריזה, שמשלבת מעבד רגיל (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומאיצים (כמו בינה מלאכותית. א"ב), לצד שבבים ניתנים-לתכנות (FPGA), ותכנות במודל אחיד (ONE API), יחד עם השקעה בזיכרון (OPATANE) ובתקשורת (אינטרקונקט)
"אנחנו מאמינים שטכנולוגיית העברת הנתונים תהיה קריטית, ואבטחה - כי אף אחד לא רוצה להשתמש בדאטה סנטר או מחשב אישי לא מאובטח. כל אלו בעצם הדברים שדוחפים אותנו טכנולוגית כדי שהמוצרים שלנו ינצחו".

באינטל לא אומרים זאת במפורש אבל המסר הוא שעם כל הכבוד לביצועים של רכיב כזה או אחר, תשתיות טכנולוגיות נמדדות בביצועים שהן מאפשרות, יחד. אם להשתמש בדימוי פשוט, בארוחה במסעדה, לא מספיק שהקציצה תהיה מעולה, גם הלחמנייה והירקות, המנה הראשונה והקינוח, העיצוב והשירות צריכים להיות מעולים, וכמובן שהמחיר יהיה אטרקטיבי. לפי ההיגיון הזה, אם כל המרכיבים פועלים בהרמוניה ונותנים את התפוקה הנדרשת, לא נורא אם הקציצה לא עשויה מחומר הגלם הכי משובח.

ועדיין, השבוע השיקה חברת אפל מחשב מק, הראשון בלי שבב של אינטל מזה כ־15 שנה. אפל פיתחה שבב בעצמה על בסיס טכנולוגיה של חברת ARM (שנרכשה באחרונה על ידי אנבידיה, בעסקה שעדיין דרושה אישורים רגולטוריים), ובין השאר סימנה את חוסר היכולת של אינטל להיות מספיק חדשנית בעבורה.

אייבשיץ סגל לא הסכימה להגיב ספציפית להחלטה של אפל, אך באינטל מסרו בתגובה: "אנו מאמינים שמחשבים אישיים שמבוססים על מעבדים שלנו נותנים לצרכנים את הערך הגדול ביותר. הם הבחירה האידיאלית עבור משתמשים שרוצים לנצל את מלוא יכולתו של המעבד. רוב האפליקציות לא פותחו עבור החומרה של אפל, מה שעשוי להשפיע על הביצועים. נדע על כך יותר כשהחומרה של אפל תהיה זמינה".

"הרכישות שלנו - סימן לחוזקה, לא לחולשה"

מנכ"ל אינטל בוב סוואן מונה לתפקיד לפני כשנתיים וחצי, בהתחלה באופן זמני ואז כמנכ"ל קבוע.

איך את מאפיינת את העבודה עם סוואן ואת הרוח שהוא הביא איתו לאינטל עם המינוי למנכ"ל?
"היה חשוב לו שנשים הכול על השולחן. סוואן אמר שהוא בתור המנכ"ל מצפה שכולם - לא משנה מאיפה הם באו ומאיזו תרבות או כמה זה כואב וקשה יגידו את הכול. זה משמעותי. אינטל גם הכניסה בהרבה מקומות את תרבות התחקיר.

"בנוסף, סוואן החל לפגוש ישירות פורום בכירי הטכנולוגיה, שלא דרך ערוצי ההנהלה. או שלאחר מינוייו למנכ"ל הוא לקח את כל ההנהלה הכי בכירה שירות לסיור לימודי בישראל.
"הוא פיצל את הארגון הטכנולוגי כך שידווח ישירות אליו. משמעות הדבר שבחוג הקרוב לסוואן יש יותר קולות טכנולוגיים, תוך שהמבנה היותר שטוח מאפשר תקשורת יותר ישירה".

בוב סוואן, מנכ"ל אינטל / צילום: Steve Marcus, רויטרס
 בוב סוואן, מנכ"ל אינטל / צילום: Steve Marcus, רויטרס

איך אתם מתמודדים עם התחרות מצד אנבידה ו־AMD שגם מצליחות להציג מוצרים מתקדמים עם ביצועים שמהווים תחרות רצינית, וגם יצאו למסע רכישות לא פחות מרשים מכם, בעוד שאתם נאלצתם לרכוש חברות שיציעו את המוצרים שלא הצלחתם לפתח?
"התחרות הולכת וגוברת, אני מסכימה, גם מצד AMD וגם מצד אנבידיה, אבל אין לי ספק שנתמודד טוב מאוד עם התחרות. לאינטל יש מפת דרכים חזקה מאוד ואני מאמינה ביכולת שלה לצאת לפועל ואתה תראה שאנחנו נוביל.

"בתחום הבינה המלאכותית, הבאנה היא אמנם חלק משמעותי בפורטפוליו הבינה מלאכותית של אינטל אבל חשוב לזכור שהן רק מרכיב. פורטפוליו הבינה המלאכותית שלנו הרבה יותר רחב מזה. יש לא מעט יכולות בינה מלאכותית גם ברכיבים האחרים. בתחום הראייה הממוחשבת למכשירי קצה יש לנו את ‘מיריד' של חברת מובידיוס שרכשנו. הנרטיב הוא להוציא מוצרים מובילים, זה יותר רחב מאשר בינה מלאכותית.
"לגבי AMD, מעבד טייגר לייק של אינטל אוכל בקלות את ‘AMD רייזן' בהרבה מאוד מבחנים השוואתיים.

"לגבי הרכישות, הרבה חברות השתמשו בשיטות אלה בעבר, כמו מיקרוסופט למשל. לדעת לעשות רכישות נכונות זו חוזקה אדירה ואני בעד. אני רואה את היכולת להתחבר לאקוסיסטם ברכישה ולהביא טכנולוגיה מצוינת או הון אנושי מדהים בנוסף, כחוזקה לא כחולשה.

"וגם קצת פרופורציה. ההכנסות של אנבידיה באזור 11 מיליארד דולר, ושל AMD באזור השבעה מיליארד. ההכנסות של אינטל עמדו על 72 מיליארד ב-2019, ויעמדו השנה על כ-75 מיליארד - גידול של 5% בשנת קורונה זה יפה".

מה קורה עם המוצרים של הבאנה? למה הם לא יוצאים בייצור המוני? האם עדיין תקועים בשלב הבדיקות?
"הבאנה מתקדמים לפי התוכניות. אין להבאנה שום בעיה שצריך לדבר עליה. אפשר להזמין את דוד (מנכ"ל הבאנה, דוד דהן. א"ב). הם לגמרי עומדים בתוכניות וגדלים כצפוי מבחינת יכולות. אבל אני רק אומרת שוב, הסיפור כאן הרבה יותר גדול, כי נוסף למאיצי הבינה המלאכותית יש כאן מכלול של הרבה דברים. מהפכת הבינה זה לא רק רכיב אחד".

קרין אייבשיץ סגל

מנהלת מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל ומנהלת ארגון הבדיקות העולמי של החברה ● בת 42, נשואה ואמא לשניים, מתגוררת בחיפה ● בעלת תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון ● הצטרפה לאינטל ב-2001 למשרת סטודנט ● נכללה בעבר ברשימת הצעירים המבטיחים של "גלובס"

הפיתוחים של אינטל בישראל

> הליבה למחשבים אישיים (לפטופים ודסקטופים) ולשרתים ב-14 ננומטר וב-10 ננומטר
> תקשורת אלחוטית (ווי-פי) למחשבים בטכנולוגיית ת'נדרבולט
> שבבי בינה מלאכותית של הבאנה
> אבטחה - משקיעים לוודא שכלל מוצרי אינטל מאובטחים כמה שיותר

אינטל ישראל במספרים

14 אלף - מספר העובדים
6.6 מיליארד דולר - היקף הייצוא ב-2019, 12.5% מכלל ייצוא ההייטק וכ-1.6% מהתמ"ג של ישראל
13 מיליארד דולר - היקף ההשקעה של אינטל העולמית בבניית מרכזי פיתוח וייצור בישראל, מ-2005 עד 2019
6 מיליארד דולר - ההשקעה של אינטל בשדרוג מפעל הייצור בקריית גת בשנים 2014-2018
5 מיליון דולר  - שדרוג נוסף להגדלת כושר הייצור עליו סוכם ב-2018